רצח תאיר ראדה ע”ה: הפרקליטות מתנגדת למשפט חוזר לרומן זדורוב

המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה הבוקר (ראשון) לבית המשפט העליון את תגובתה לבקשה למשפט חוזר שהגיש רומן זדורוב, אשר הורשע ברצח הנערה תאיר ראדה ע”ה.

בתגובת המדינה נאמר, כי צוות של פרקליטים, שחלקם לא עסקו בתיק בעבר, בחן מחדש את התיק – כולל כל הראיות שהיו קיימות בתיק, את פסקי הדין שניתנו בו, את הראיות החדשות לכאורה שצורפו לבקשה ואת נימוקי הבקשה.

לאחר בחינה מחודשת זו, עמדת המדינה היא כי הרשעתו של זדורוב ברצח מוצדקת וכי ממילא לא מתקיימת בעניינו אחת העילות המאפשרות קיומו של משפט חוזר לפי החוק.

המדינה סבורה שחלק נכבד מבקשתו של זדורוב למשפט חוזר אינו אלא ניסיון לערעור נוסף על פסק הדין בעניינו, והוא שב וממחזר את הטענות שעלו במהלך משפטו, ואשר נדחו על ידי בתי המשפט שהרשיעו אותו.

בפרקליטות טוענים עוד, כי מעבר לכך, אין בטענותיו של זדורוב בבקשה כדי לערער את “בסיס הפירמידה” שהוא שלוש הראיות מרכזיות המהוות כל אחת נדבך עצמאי בהרשעתו: התוודות זדורוב בפני המדובב, הודאתו בפני החוקרים והשחזור שערך בזירה.

כמו כן, אין בבקשה כדי לפגוע או להחליש את עוצמתן המצטברת של יותר מ-20 הראיות המחזקות שנערמו על בסיס הפירמידה, הפרטים המוכמנים שהיו בידיעתו והראיות הנסיבתיות השונות, אשר דעת הרוב סוקרת בפסק הדין.

עוד נאמר בתגובת המדינה: “הבקשה למשפט חוזר על כל חלקיה, שזורה בטענות בעלות אופי קונספירטיבי, חסרות בסיס, לפיהן כל הגורמים המעורבים בתיק עשו יד אחת במהלך 14 השנים האחרונות להפליל אדם חף מפשע – המשטרה; התביעה; המעבדות הפורנזיות. כל התרחשות תמימה בתיק מפורשות כניסיון להרשיע את זדורוב או להסתיר מהציבור את האמת. כך, תרגום לא מדויק מוצג כמטעה במכוון; תנועת יד מקרית, כהכוונה; שיחות תמימות – כקשירת קשר; וחוסר האפשרות לאתר פסק דין ישן במאגרים, כביטוי לכך שגורמים עלומים חברו להם יחדיו כדי להסתיר מהציבור את פסק הדין”.

פרקליטות המדינה מכירה בחשיבות העצומה של עקרון פומביות הדיון ובתפקידם של כלי התקשורת השונים במימוש זכות הציבור לדעת וחופש הדעה. כן מודעת הפרקליטות לחשיבות הדמוקרטית הרבה שיש לרשתות החברתיות השונות, ולהיותן “כיכר העיר” החדשה.

בה בעת, נכתב בתגובת המדינה, חובה לשוב ולהזכיר כי זירות אלה אינן המקום לברר את אשמתו של נאשם בפלילים, יהיה זה זדורוב או כל אדם אחר. ההכרעה בשאלת חפותו או אשמתו של אדם, יכולה להיעשות אך ורק בפני הערכאות המשפטיות, ובכלים המשפטיים המסורים לבירור האשמה בלבד.