טרגדיה בלב בורו פארק: משאית בטון דרסה למוות אישה בת 68 • צפו

האישה, חסידת סקווירא, תועדה במצלמת רכב כשהיא חוצה את הרחוב בעת שהרכבים עומדים ברמזור • נהג משאית המלט לא הבחין בה וכאשר הרמזור התחלף לירוק - דרס אותה
נתן פרל
י' טבת התש"פ / 07.01.2020 21:25

טרגדיה בשכונת בורו פארק: אישה בת 68, הולכת רגל שחצתה את שדרת ניו-יוטריק ביום שלישי בבוקר –  נדרסה למוות על ידי משאית מלט.

לכוחות ההצלה שהוזעקו לזירה לא נותר אלא לקבוע את מותה במקום.

הכביש כולו נסגר לתנועה והמשטרה פתחה בחקירת התאונה.

האישה, חסידת סקווירא, תועדה במצלמת רכב כשהיא חוצה את הרחוב בעת שהרכבים עומדים ברמזור בפינת רחוב 50, קצת לפני השעה 12:00 בצהרים.

נהג משאית המלט לא הבחין בה וכאשר הרמזור התחלף לירוק הוא דרס אותה.

מתנדבי ‘מתעסקים’ הגיעו לזירה כדי לטפל בכבוד המת.

 

 

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
    "תְּהֵא הַשָּׁעָה הַזֹּאת שְׁעַת רַחֲמִים וְעֵת רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ"...
    07/01/2020 22:45
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)
  1. קצת דברי נחמה על טרגדיה בשכונת בורו פארק: עם סיפור שהיה בשנת הארי ז”ל

    יום אחר יום לצערינו הרב הלב נקרע לגזרים, כאשר שומעים על האסונות הנוראיים המתרחשים בעת האחרונה, בפרט בשנת תש”פ עם הילקחם למרומים במיטב שנותיהם של אבות ואמהות, ות”ח צעירים, ובהם מרביצי תורה ויראה, כמו גם חתנים וכלות שכבר זכו להתארס עב”ג, ולא זכו לבוא בברית הנישואין. גברים ונשים, בנים ובנות, תינוקות, וכו’ הלב נקרע לגזרים, ואנחנו עומדים ותוהים עד אנה אנו באים. איפה הקב”ה בתמונה???? איפה אבינו מלכנו???
    הקב”ה נא ונא “תְּהֵא הַשָּׁעָה הַזֹּאת שְׁעַת רַחֲמִים וְעֵת רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ”

    דווקא בתקופה כזו, כאשר הצרות תוכפות עלינו בצורה נוראה ואיומה מאין כמותם, מחובתם של ישראל מאמינים בני מאמינים להתחזק באמונה בהשי”ת, ולחזק בתוך לבנו את הידיעה הברורה שאף אחד מאתנו אינו יודע מה טוב לו באמת, ואם הקב”ה לוקח את היקרים מכל, ומעלה אותם אל בית גנזיו, צריכים להאמין – גם אם זה מאוד- מאוד קשה וכואב – שזו היא טובתנו האמיתית.

    המעשה שייכתב כאן, עשוי לחזק את ההכרה הזו. רבי יעקב כולי, שחי בדורו של האר”י הקדוש, החזיק לפרנסתו עסק פלוני, והיה לו שותף לעסק זה, והרווחים חולקו ביניהם חצי-חצי.

    יום אחד גילה רבי יעקב ששותפו גנב ממנו סכומי כסף גדולים מאוד, ונעלם עם הכסף ואיננו… נאלץ רבי יעקב כולי לספוג את ההפסד הגדול, ומכיוון שלא ידע אפילו להיכן נעלמו עקבותיו של השותף, לא היה בכוחו לעשות מאומה עברו- חלפו שנים, ורבי יעקב התאלמן מאשתו, וזמן-מה לאחר מכן הציעו לו אשה לזיווג שני. המשודכת היתה הרבה יותר צעירה ממנו, וידועה כעשירה מופלגת ובעלת הון רב. ניגש רבי יעקב כולי אל האר”י הקדוש, כדי להיוועץ בדעתו האם לגשת לשידוך זה. האר”י זירזו לכך במאוד, ואמר שיעשה את כל המאמצים על מנת להגיע למקום מגוריה של האשה, ויינשא לה כמה שיותר מהר.

    רבי יעקב עשה כדבריו של האר”י, והתחתן עם האשה הצעירה והעשירה. והנה, למרות שגילה היה הרבה יותר צעיר ממנו, קרה אסון נורא ו- 3 חודשים לאחר החתונה נפטרה האשה. הצער היה איום ונורא.

    כשפתחו את צוואתה גילו שהנפטרת הורישה את כל רכושה לבעלה רבי יעקב, והזהירה את יורשיה האחרים לבל ייקחו מממונה העצום ולוא פרוטה אחת. הכל יהיה שייך רק לרבי יעקב. כשחזר רבי יעקב לרבו האר”י, וסיפר לו את כל הסיפור, גילה לו האר”י שהאיש שעשק אותו התגלגל שוב לעולם בדמות אשה, כדי שיתחתן איתה, ותוכל להחזיר לו את כל הכסף, וזה יהיה תיקונו של העושק. ולכן זירזתי אותך ללכת ולהתחתן עם האשה ההיא, אמר האר”י הק’.

    נמצאו למדים כיצד כל ענייני העולם מנוהלים על ידי מי שאמר והיה העולם, ויש בכך כדי לעודד את האדם ולנטוע בו שמחה ואמונה, בטחון ותקווה, ובכך שיידע שגם כל ענייניו- הוא, וכל האירועים המתרחשים עימו, בין לטוב בין למוטב, הכל מידו יתברך.

    ומי שמכוון תדיר את מחשבותיו לערוצים שכאלה, לא יתרגז משום דבר, ויהיה מה שיהיה – אף אחד לא יצליח להכעיס אותו, ולא יעלה אותו על ‘פסים רועדים’… בכל מה שיעבור עליו בחיים, והרי אין מי שעובר את מסילת חייו ללא צרות וייסורים, יהא באפשרותו של אדם כזה לתפוס את עצמו בידיים, להתיישב עם עצמו, ולומר: ‘רגע, רגע, מדוע אתה כל כך מתרגז ומתכעס; מי הביא עליך את הדבר הזה אם לא ריבון העולמים; ומכיוון שכך, למה לך להתרגז ולאבד את שלוותך ולהביא עליך במו-ידיך את מה שאמרו חז”ל הקנאה והתאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם’— הדברים הללו צריכים להיות חדורים בתודעתו של האדם. ואולי יותר נכון: הוא צריך להיות עם זה!

    כי מי שהדברים מצויים רק במחשבותיו, לא יוכל במרבית המקרים להשתמש בהם בפועל. כאשר תוקפת את האדם צרה, חלילה, הוא נזקק בעיקר ל’והשבות אל לבבך’; ה’השבה אל הלב’, ההרגשה החושית, עד כדי כך שיהיו הדברים אצלו בגדר מציאות של ממש, היא-היא זו העשויה לחלצו מן המצר של זמנינו הכי קשים … “תְּהֵא הַשָּׁעָה הַזֹּאת שְׁעַת רַחֲמִים וְעֵת רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ”…