נחשפים לראשונה: דפי חידושים בקבלה שכתב הגרי”ש אלישיב זצ”ל בצעירותו
דפי חידושים בקבלה בכתב יד המקובל רבי אברהם אלישיב ובנו רבי יוסף שלום אלישיב זצ”ל בצעירותו נחשפים לראשונה – ומוצעים כעת למכירה פומבית בבית המכירות Refaeli בירושלים.
מדובר על שלושה דפים גדולים, ובהם חידושים בדברי תורה ובתורת הנסתר, בכתב ידם של רבי אברהם אלישיב, מייסד ישיבת ‘תפארת בחורים’ בירושלים, ובנו הגרי”ש אלישיב.
כתב יד של הגרי”ש אלישיב מצעירותו אינו בנמצא כלל, קל וחומר שמדובר בחידושים בתורת הנסתר.
הגרי”ש ידיו רב לו בתחום הקבלה, אולם מעולם לא עסק בכך בפומבי. כשנשאל האם הוא מבין את כתבי סבו בקבלה – השיב: “כמו שהבנתי בגיל עשר”.
רבי אברהם אלישיב (תרל”ז-תש”ג) היה רבה של הומל שבבלארוס, מייסד ורב בית המדרש ‘תפארת בחורים’ בירושלים ואביו של הגרי”ש.
הוא נולד בשאוול לאביו רבי משה לוינסון שנודע בצידקותו. בצעירותו למד בישיבת ראדין אצל בעל ה’חפץ חיים’. בשנת תרנ”ג נישא לבתו של המקובל רבי שלמה אלישיב בעל ה’לשם’. בשנת תרפ”ד עלה עם משפחתו ועם חותנו לארץ ישראל והתגורר בשכונת מאה שערים.
בעצת ה’חפץ חיים’ שינה את שם משפחתו מלוינסון, לאלישיב כשם חותנו. בירושלים ייסד את חברת ‘תפארת בחורים’ עבור צעירים ירושלמים, בה היה מוסר שיעור תורה ודרשות בימי השבוע ושבת. ספרו ‘ביכורי אברהם’ נדפס בשנת תרנ”ז, ובשנת תרפ”ה הוציא כרך נוסף.
צילום: בית המכירות Refaeli
רבי יוסף שלום אלישיב (תר”ע-תשע”ב). מגדולי הפוסקים במאה ה-20. בנו היחיד של רבי אברהם אלישיב שנולד לאחר שבע עשרה שנות נישואין. למד בבתי מדרשות בירושלים באופן עצמאי, בהם שקד יומם ולילה ורכש ידע רב בכל מכמני התורה. כל חייו התייחד הרב אלישיב בהתמדתו האין סופית בתורה, ועד שנותיו האחרונות נהג לישון שלוש שעות ביממה.
את מסורת פסיקת ההלכה קיבל בעיקר מרבי שמשון אהרון פולנסקי מטפליק. בשנות ה-20 לחייו הוסמך לרבנות על ידי רבי ראובן בנגיס ראב”ד העדה החרדית בירושלים. כיהן במשך שנים רבות, כרב בית הכנסת ‘תפארת בחורים’ שם מסר שיעור גמרא מידי יום.
משנת תשי”א כיהן כדיין בבית הדין בירושלים ובשנת תשל”ג עזב את עול הדיינות. נודע לפוסק הלכה מובהק, המכריע במקרי הלכה הסבוכים ביותר בדברים של פיקוח נפש, עגונות וכדומה.
המכירה תתקיים ביום רביעי ראש חודש חשוון תש”פ, 30.10.19.
ביום המכירה יועמדו בין היתר למכירה כתבי יד נוספים של גדולי ישראל שהיו ספונים וטמונים ולא שזפתם עין ולא הועלו על מכבש הדפוס מעולם.
-
וזה האמת:
נולד בעיר שאוול שבליטא כבן יחיד להוריו לאחר 17 שנות נישואין[1]. סבו מצד אמו, חיה מושא, היה המקובל רבי שלמה אלישיב (עליאשאוו), מחבר הספר הקבלי “לשם שבו ואחלמה”. אביו היה הרב אברהם לוינסון, הרב של הומל. בילדותו שימש כסופר של סבו, לאחר שעיניו של הסב כהו[2]. בשנת תרפ”ד (1924) עלה לארץ ישראל עם משפחתו אשר השתקעה בשכונת מאה שערים בירושלים. לצורך העלייה שונה שם המשפחה בעצת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ל”אלישיב”, כשם נעוריה של אמו, על מנת לקבל סרטיפיקט משפחתי אחד. הרב קוק סייע למשפחה בהשגת הסרטיפיקט[3].לאחר עלייתו לארץ ישראל למד תורה באופן עצמאי בבתי מדרש שונים בירושלים, אך לא בישיבה. בשנת תר”ץ (1930), בגיל 20, נישא לשיינה חיה, בתו של הרב אריה לוין (נפטרה בי’ בתמוז תשנ”ד (19 ביוני 1994)). הרב אברהם יצחק הכהן קוק סייע בשידוכם וסידר את החופה[4]. בשנת תרצ”ח (1938) הוא הוסמך לרבנות על ידי הרב זליג ראובן בנגיס, ראב”ד העדה החרדית בירושלים[5].
-
זכה הדור
שמרן גדול הדורות וגדול פוסקי הדור הליטאים ואין שני לו ולא יהיה כמותו בגדולתו ובגאונותו בספריו הרבים בפסקיו בידיעותיו בחכמתו בהנהגותיו בברכותיו ועוד ועוד
היה ענק שבענקים בכל מקצועות התורה וההלכה
ופניו היו כמלאך השם
מרן פוסק הדור רשכבה”ג גדול הדורות
רבינו עטרת ראשנו פאר הדור והדרו
אור העולם כקש”ת מרנא ורבנא הגרי”ש אלישיב זצוקלל”הה תנצב”ה זיע”א
