הסוד: איך אפשר לאהוב מישהו אחר אהבת חינם גם כשממש לא מגיע לו?

בימים האלה, שבהם אנחנו אבלים על חורבן הבית ועל הגלות הארוכה, עולה שוב ושוב הסיבה שציינו חז”ל לכל צרותינו – שנאת חינם.

למרבה הצער, אין צורך להרחיק אלפיים שנה לאחור כדי לראות תופעה מעציבה זו. היא שוטפת אותנו מכל פינה.

הקושי להתמודד עם שנאת חינם נובע מההכחשה. איש לא יודה שהרגשות השליליים שהוא חש כלפי הזולת הם חינם, בלי סיבה. תמיד יהיו בפיו סיבות למכביר. הוא שונא את הזולת בשל מעשיו, דבריו, דעותיו. שנאת חינם? – מה פתאום!

אבל האמת היא שבשורש הדברים טמונה אותה שנאת חינם. כל הסיבות והנימוקים הם בדרך כלל כסות חיצונית. בעומק הדברים יש כאן חוסר יכולת לסבול את עצם קיומו של הזולת, ואחר-כך מלבישים זאת בכל מיני הסברים וטעמים.

סיבת האהבה לעצמך

הרבי מליובאוויטש אמר פעמים רבות, כי התיקון לשנאת החינם שגרמה לחורבן הוא ההפך – אהבת חינם. לאהוב את הזולת בלי סיבה. לאהוב אותו גם כשיש אלף סיבות הפוכות. זוהי אהבת חינם – אהבה שאינה זקוקה לסיבה ושאינה תלויה בסיבה כלשהי.

הדוגמה המובהקת לאהבת חינם היא האהבה שכל אחד ואחת מאיתנו אוהב את עצמו. האדם אינו צריך סיבות לאהוב את עצמו. אהבתו לעצמו אינה תלויה בכישורים ובתכונות, במעשים ובהתנהגויות, בדעות ובהשקפות. אדם אוהב את עצמו אהבת חינם, בלי סיבה. לא צריך סיבה.

גם אם האדם מידרדר לשאול תחתית, וגם אם הוא עושה את הדברים החמורים ביותר – ואף כשהוא מודע לחומרת מעשיו ולשפל שלתוכו שקע – אין הוא מפסיק לאהוב את עצמו. כי זו אהבה שורשית ובסיסית שאינה מותנית בשום דבר.

מתוך אהבה עצמית זו ינסה להצדיק את עצמו, למצוא נקודות זכות, להיתלות בנסיבות מקילות. גם אם ברור לו שעשה מעשה חמור ביותר – עדיין יצפה שיסלחו לו, שייתנו לו הזדמנות נוספת, שיאמינו בכוחו לקום ולתקן.

ככה זה כשאוהבים.

לנשום אוויר נקי

באותה אהבת חינם עלינו לאהוב את הזולת. גם כשלא מגיע לו. גם כשיש סיבות רבות לכעוס עליו. נכון, הוא אומר דברים מקוממים. הוא עושה דברים מרגיזים. הוא מחזיק בדעות שגורמות לך להתפוצץ. ובכל-זאת, עדיין הוא אח אהוב.

יעשה כל אחד תרגיל פשוט: אילו אדם יקר לך – בנך, אחיך, חבר קרוב – היה אומר או עושה את הדברים האלה, האם היית מגיב באותה צורה? באותה חריפות? באותם ביטויים? אין ספק שהיית חושב שבע פעמים אם בכלל צריך להגיב. וגם אם היית מגיע למסקנה שאין ברירה, היית בורר כל מילה ומתנסח ברגישות ובהתחשבות.

שוו בנפשכם איזה אוויר נקי היינו נושמים אילו כל אחד ואחת היו נוהגים כך. כמה נתזי רפש וביטויי משטמה היינו חוסכים מעצמנו ומכל סביבתנו. והעיקר – אם נאמץ גישה זו, נזכה שתתוקן סיבת החורבן וכך ייהפכו ימים אלה לששון ולשמחה ולמועדים טובים.