שכר החרדיות בהייטק נמוך ב-25% מהממוצע I מה שנחשף אצל מקלב

ועדת המדע והטכנולוגיה דנה היום (שני) באפליית שכר הנשים החרדיות, המועסקות בתעשיית ההיי טק.

יו”ר הוועדה, אורי מקלב: “בין אם זו אפליה מובנית ובין אם פרי נתונים סותרים – חובה לטפל להקל ולפתור את הבעיה. יש מחסור בעובדי היי טק, וחובה לנצל את העובדים הקרובים והיכולות שלהם – ולא לייבא מתכנתים מחו”ל. ברור שיש הבדל בעניין בין המגזר הפרטי לציבורי. באחרון אין אפליה, אך עדיין קיימת בעיה ביצירת מקומות עבודה ובהתאמתם לחרדיות”.

מקלב התריע, כי למרות תכניות ההכשרה הממשלתיות לנשים חרדיות – לאחר ההכשרה המגזר הציבורי דורש ניסיון ולא מסתפק בהכשרה. לעיתים, הוראות האוסרות תחילת עבודה בשעה מוקדמת, המאפשרות יציאה מוקדמת – חוסמות אימהות מלהתקבל ולהתקדם בעבודה במגזר הציבורי.

אילן גילאון ממרצ: “במגזר הפרטי יש ניצול קפיטליסטי של החרדיות שהן הפרולטריון הכי חלש שעליו צריך להגן. חרדית משתכרת היום בהיי טק כ-5500 שקלים, כשמקבילתה הלא-חרדית מקבלת כמעט כפול, כאשר הגינות היא ערך כל-כך בסיסי”.

יואב בן צור מש”ס: “שתי בנותיי מתכנתות, ומהן אני ושמע על המוני נשים חרדיות המשוועות לבדל עבודה, במרחק רב, בתנאי עבדות, בשכר זעום, תוך בוטות של המעסיקים – והן מפחדות לאבד את מקום עבודתן, וממשיכות רק כדי לצבור ניסיון ולהמשיך הלאה”.

ח”כ עליזה לביא מיש עתיד התריעה מפני מחסור בהענקת מלגות מטעם המדינה לנשים אלו.

ח”כ מיכאל מלכיאלי האשים את “משרד החינוך, המסרב – באמצעות המועצה להשכלה גבוהה – להכיר כתואר אקדמי בלימודי המחשב של הסמינרים החרדיים. או שיכירו בלימודים כהשכלה אקדמית או שיאסרו על החברות לדרוש תואר שכזה”.

לדברי ניצה קלינר-קסיר, המשנה ליו”ר המכון החרדי למחקרי מדיניות ולשעבר חוקרת בבנק ישראל, היקף התעסוקה הכללי של נשים חרדיות בישראל הוא כ-75%, גבוה משאר מדינות ה-OECD.

אחת מכל ארבע נשים חרדיות משתלבת באקדמיה, נמוך אמנם משאר האוכלוסייה אך במגמה עולה.

לדבריה, כ-800-700 חרדיות לומדות מדי שנה בהכשרה מקצועית של תכנות, ובנוסף כמה מאות בסמינרים. כ-5% מהנשים החרדיות מועסקות בהיי טק, אך נתונים אלו במגמת עלייה. 44% מהנשים החרדיות בהיי טק מרוויחות למעלה מ-10,000 שקלים, אך השכר הממוצע של נשים חרדיות בתחום הוא כ-25% נמוך מהממוצע.

לדבריה, הן מתקשות להתמקח על גובה שכרן בגלל חוסר ידיעתן למי ניתן וכדאי לפנות בעניין, ומתוך החשש לאבד את מקום העבודה.

לדברי ד”ר גלעד מלאך, ראש תכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, כ-10% מהחרדיות לומדות היום מדעי המחשב – נתון הזהה לנשים בחברה הישראלית, ולכן תוך מספר שנים בעיית השכר תחריף.

רותי סירוטה, מעמותת תמך, סיפרה על תכניות מותאמות לחרדיות כדי לקדמן לתפקידי ניהול.

אביתר פרץ, מנהל ההתקשרויות בחשב הכללי באוצר, סיפר על תכניות רבות ממשלתיות בהם נדרשת הכשרה ולא תואר אקדמי.

משה פרידמן, מנכ”ל קמאטק, הציג מסלולי הכשרה מקצועיים, יוקרתיים, מהירים ולא אקדמאיים, כאשר בוגרי אותן ההכשרות מגויסים לעבודה יותר מאשר אקדמיים.