לאחר כ-400 שנה: שרידי 38 יהודים שאותרו בחפירות נקברו היום ברומא

שרידי הגופות נמצאו במתחם שהיה ידוע כבית קברות יהודי עתיק • את הקבורה המחודשת ביצעו חברה קדישא של רומא בעזרת מתנדבים ומומחה לשימור עתיקות מישראל • רבה של רומא: "שיעור גדול וחשוב לאומות העולם כיצד יהודים שומרים על כבוד האדם עד שובו לעפרו"
נתן פרל
ח' ניסן התשע"ז / 04.04.2017 20:04

בבית העלמין החדש ‘פרימפורטא’ – השער הראשון’ ברומא, הובאו היום (שלישי) שרידי 38 יהודים שהוצאו מקברם במהלך עבודות הצלה שביצעה ‘רשות העתיקות’ האיטלקית בשטח שיועד להרחבת מבנה מסחרי גדול.

בטקס צנוע ומאופק ביצעה חברא קדישא רומא, בנציגות רוברטו די סייני, ומתנדבים העוסקים בשמירת כבוד המת מישראל – שמעי’ לוי, חזקיהו קלמנוביץ ואמיר ג’אנח – מומחה לשימור עתיקות, את עבודת הקבורה.

על העבודות פיקח רבה של רומא סגן נשיא ‘ועידת רבני אירופה’ הרב שמואל די סייני: “זהו שיעור גדול וחשוב לאומות העולם כיצד יהודים שומרים על כבוד האדם עד שובו לעפרו. אני מברך על שיתוף הפעולה עם ‘רשות העתיקות’ מרגע היוודע הגילוי וכולי תקוה שזה יימשך מהיום והלאה”.

 לפני כעשרה ימים התברר לקהילה היהודית ברומא ולרב, כי ארכיאולוגים גילו במהלך חפירות הצלה שערכו, חלקים מ”קמפוס אוידורום” – בית קברות אבוד ששימש לקבורת יהודים בתקופת ימי הביניים.

החפירות שהתבצעו באזור רובע הטרסטברה ברומא נמשכו כשש שנים ובמסגרתן נמצאו 38 שרידי הנפטרים, אשר על-פי החוקרים נשתמרו במצב טוב. החוקרים השתכנעו כי מדובר בבית קברות יהודי, כאשר זיהו כיתוב של המילה “כאן” בעברית על פיסת אבן במתחם החפירות.

הארכיאולוגים סבורים כי הכיתוב שנמצא, כמו גם היעדרן של מצבות מבית-הקברות, תואם את הידע הנמצא כיום בידי החוקרים לגבי הרדיפות מהם סבלו היהודים ברומא בימי-הביניים המאוחרים.

 מאז ומעולם ידעו היהודים על בית קברות עתיק במחוז טרסטווייר ברומא, לפי המפות שנמצאו ומסמכים שהשתמרו בארכיון. היה ידוע שבין המאה ה-14 למאה ה-17 נהגו לקבור נפטרים יהודים בבית קברות זה.

במהלך מאות השנים האחרונות לא ידעו יהודי איטליה היכן בית החיים נמצא. ההשערה הייתה שנוצרים קתולים ביקשו להתנכל לקיומו והם ניסו להעלים את המתחם ולחלל את הקברים באמצע המאה השבע עשרה למניינם.

 לפני כארבע מאות שנה, בשנת 1625 למניינם, הורה האפיפיור אורבנוס השמיני על קבורת יהודים תחת מצבות לא מסומנות בלבד, כמו גם על הסרתן או הריסתן של כל המצבות בבתי הקברות היהודים שכבר היו קיימים באוזר. באותה התקופה היו נתונים היהודים ברומא לרדיפת הכנסייה, צוו ללבוש סימני היכר מיוחדים על בגדיהם, וחויבו להשתתף בטקסים אשר מטרתם להמיר את דתם לנצרות.

רומא

 הרב שמואל דסייני אמר: “המיקום עצמו של בית הקברות, היה ידוע תמיד כמקום מקובל שם נקברו יהודים לפני מאות שנים. על-פי הידוע אצלנו בקהילה, הפסיקו לקבור שם לפני כ-370 שנה לערך. השטח הופקע מהבעלות היהודית על ידי השלטון לפני כ-140 שנה לערך, ועל השטח נבנו כמה בנינים.

“לפני כשנתיים בערך החלו במקום עבודות להרחבת הבניין ובמהלכן נתגלו ממצאים ארכיאולוגים שחייבו אזעקת ‘רשות העתיקות’. הארכיאולוגים חשפו אכן שרידי עתיקות מתקופת הרומאים ומעליהם נמצאו שרידי אדם. באתר לא נמצאו מצבות, כי אם פיסת אבן קטנה כתובה בעברית.

“מרגע שנודע לנו הדבר, פנינו ל’רשות העתיקות’ וזו הורתה מיד לעביר את השרידים לקבורה. פעילות איתור השטח והלוגיסטיקה הנדרשת נמשכה כמה ימים, והיום ‘הטוב והמיטיב’ הצלחנו להביאם למנוחת עולמים עפי כללי ההלכה בכבוד ובבקשת סליחה”.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות