תגלית נדירה מימי בית ראשון: מדוע הוצב בית שימוש במזבח? • צפו

תגלית חשובה ויוצאת דופן נחשפה בחפירות ארכיאולוגיות בגן הלאומי תל לכיש: ‘מקדש שער’ מתקופת בית ראשון (המאה ה-8 לפני הספירה), ובו מה שמתפרש כעדויות מרתקות לביטול הפולחן במקום בידי חזקיהו המלך, כפי שתואר בספר מלכים ב’ – “הוא הסיר את הבמות ושיבר את המצבות וכרת את האשרה…” (מלכים ב’, יח’, ד’).

החפירה הארכיאולוגית נוהלה בחודשים ינואר-מרץ על ידי רשות העתיקות, ביוזמת משרד ירושלים ומורשת ובשיתוף רשות הטבע והגנים, לטובת המשך פיתוח גן לאומי תל לכיש למבקרים.

חלקו הצפוני של השער נחשף לפני עשרות שנים על ידי משלחת בריטית ומשלחת של אוניברסיטת תל אביב, והחפירה הנוכחית עסקה בחשיפה מלאה של השער. חשיפה זו, העלתה כי מדובר בשער הגדול ביותר המוכר בארץ מתקופת בית ראשון.

סער גנור, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות הסביר: “גודלו של השער תואם את הידע ההיסטורי והארכיאולוגי, לפיו לכיש הייתה עיר מרכזית – השנייה בחשיבותה אחרי ירושלים”.

“לפי תיאורי המקרא, שערי הערים היו המקום בו ‘הכל קורה’: זקני העיר, השופטים, המושלים, המלכים והפקידים – כולם נהגו לשבת על ספסלי שער העיר. ספסלים אלה נמצאו בחפירה שלנו”.

שאול גולדשטיין, מנכ”ל רשות הטבע והגנים: “תל לכיש הוא אחד המקומות המובהקים בו ניתן לקבל הוכחה חד-משמעית לאחיזה של עם ישראל בארצו. מרכז המבקרים החדש יכיל את התבליט שנמצא בחדרו האינטימי של מלך אשור ובו מתוארים אבותינו במלחמתם ובלכתם לשבי שהוביל לחיי הגולה הנמשכים עד היום. המזבח מימי המלך חזקיהו מהווה נקודת חיבור וקדושה נוספת לישוב החשוב הזה”.

לשער העיר לכיש, שנחשף כעת במלואו והשתמר לגובה של 4 מטרים, שישה תאים – שלושה מכל צד, ובתווך עבר הרחוב הראשי של העיר. גודלו של השער 24.50X 24.50 מ’.

בחדריו נחשפו ממצאים המלמדים על השימוש שנעשה בהם במאה ה-8 לפנה”ס: בתא הראשון נמצאו ספסלים עם מסעדי ידיים, אשר למרגלותיהם נחשפו ממצאים רבים ובהם קנקנים, מספר רב של יעים להעמסת תבואה (“סקופים”), וידיות קנקנים שעליהן הוטבע חותם, הנושא את שם הפקיד או חותם “למלך”.

קלרה עמית, רשות העתיקות

על שתיים מהטביעות מופיע הכיתוב “למלך חברן”, באחת נכתב “למלך” עם תיאור חיפושית שלה 4 כנפיים, וטביעה נוספת נושאת את השם “לנחם עבדי” שהיה, כנראה, פקיד בכיר בימי חזקיהו המלך.

נראה שהקנקנים הללו היו קשורים להכנות הצבאיות והמנהליות של ממלכת יהודה למלחמה בסנחריב מלך אשור שהתרחשה בסוף המאה ה- 8 לפנה”ס.

בהמשך המבנה נמצא ‘מקדש שער’, שקירותיו טויחו בטיח לבן. לדברי גנור: “אל מקדש השער עלו באמצעות גרם מדרגות אל חדר גדול, בו היה ספסל אשר שימש להנחת מנחות. בפינת החדר, נחשף פתח המוביל אל קודש הקודשים.

בחדר זה, נמצאו שני מזבחות ארבע קרניים ועשרות ממצאי כלי חרס – נרות, קערות וקנים. מעניין ביותר, שקרנות המזבח נקטמו באופן מכוון. זוהי, כנראה, עדות לרפורמה הדתית המיוחסת למלך חזקיהו, במסגרתה רוכז הפולחן בירושלים ובוטלו במות הפולחן שהוקמו מחוצה לה: “הוא הסיר את הבמות ושיבר את המצבות וכרת את האשרה…” (מלכים ב’, יח’, ד’).

על מנת להעצים את ביטול הפולחן במקדש השער, בנוסף לקטימת קרנות המזבח, הוצב בקודש הקודשים בית כיסא, כדי לטמא את המקום סופית; בפינת החדר נמצאה אבן שעוצבה ככיסא ובמרכזו חור. אבנים מטיפוס זה מזוהות במחקר הארכיאולוגי כשירותים.

עדות לביטול מקומות פולחן על ידי הצבת שירותים מוכרת במקרא, בהשמדת פולחן הבעל בשומרון על ידי יהוא: “ויתצו את מצבת הבעל; ויתצו את בית הבעל וישמהו למחראות (מוצאות) עד היום” (מלכים ב, י’, כז’).

זו הפעם הראשונה שנמצא ממצא ארכיאולוגי המאשש תופעה זו.

מבדיקות מעבדה שערכנו במקום בו הוצב בית הכסא, עולה כי לא נעשה בו שימוש. מכאן, ניתן להסיק שבית הכסא הוצב במקום באופן סימלי. לאחר הצבתו, נאטם קודש הקודשים עד לחורבן המקום.

השער של תל לכיש נחרב בחורבן אלים על ידי סנחריב מלך אשור בשנת 701 לפנה”ס. בחפירה נחשפו שכבות חורבן והרס ובהן ראשי חיצים ואבני קלע, המלמדים על קרבות הפנים מול פנים שהתרחשו בשער העיר של תל לכיש.

עדויות למסעו של סנחריב ליהודה מוכרות בממצא הארכיאולוגי, במקרא (מלכים ב’, יח’ ודברי הימים ב’, לב’) ובתבליט לכיש מארמון סנחריב בנינווה, המתאר את סיפור כיבושה של העיר.

בשלב זה, השער מכוסה באופן זמני לצרכי שימור ואין אפשרות לראותו. בימים אלו שוקדים ברשות הטבע והגנים, בשיתוף עם רשות העתיקות, על המשך פיתוח ושימור האתר ופתיחתו למבקרים.

קלרה עמית, רשות העתיקות