אקדח מול חרדי והאדמה לא רעדה

אמש, במהלך הפגנת מחאה של חרדים בירושלים שלף שוטר מג”ב אקדח, נשק חם, וכיוון לעבר מפגינים.

והאדמה לא רעדה.

שוב: שוטר יהודי שלף אקדח וכיוון אותו לעבר מפגין חרדי. שוטרים אחרים בעטו באכזריות במפגינים שהיו שרועים על המדרכה. 

ומה קרה? קול דמה דקה.

הסרטון שתיעד את הרגע הנורא הזה כבר הועבר לבדיקת המחלקה לחקירות שוטרים, אבל נציגי הציבור החרדי – שותקים.

מעיתונאים בתקשורת החילונית למדתי שניסיונות לקבל תגובה מח”כים חרדים נתקלו בחומת שתיקה. אז החלטתי לנסות בעצמי. פניתי אל ח”כי יהדות התורה, בבקשה לקבל תגובה על האירוע המביש.

מה יצא מהניסיון? כלום. שתיקה רועמת.

•

תחילה אבהיר: השקפת עולמי רחוקה מאוד מהשקפת עולמם של המפגינים.

לפי השקפתי, המבוססת על דעת תורה של גדולי ישראל אליהם אני משתייכת, אין טעם ‘לשבור כלים’ ויש לעשות הכול כדי לחיות, גם אם קשה, בתוככי הגלות שנכפתה עלינו במדינת היהודים. זו לא המדינה עליה חלמנו, היא לא ממש מתנהלת ברוח ישראל סבא, אבל זה מה שיש. בתוך הגבולות הללו צריך לדעת לחיות.

אני מבינה את חברי הכנסת החוששים להתבטא בגנות השוטרים האלימים. בליבם פנימה הם כועסים, כמוני, על המפגינים. שהרי בעצם קיום הפגנות המחאה, יש משום ערעור על פעילותם של הח”כים החרדים, שהקיזו דם כדי להשיג חוק גיוס מרוכך, כזה שלא באמת יוציא בכוח לומדי תורה מהסטנדרים. 

המפגינים, בעצם, אינם מפגינים מול השוטרים, אלא מתריסים כנגד מנהיגי הציבור החרדי – אדמו”רים חסידיים וגדולי תורה ליטאיים.

הם אומרים: לא נתייצב בלשכת הגיוס. למרות כל ההסדרים שבוצעו בבקו”ם, נעדיף לאייש את בתי הכלא הצבאיים. זו גישה שמזיקה, בסופו של יום, לכולנו. לכל מי שרוצים בכנות שבחורי הישיבות יוכלו לשבת וללמוד.

גם ההפגנות עצמן, המונעות מתוך אמונה לוהטת בצדקת דרכם ההשקפתית, גולשות לפסים של התנהגות בלתי הולמת. יש אמנם בין המפגינים רבים העושים זאת בלהט האמונה, אך יש רבים, רבים מאוד, שמתנהלים בצורה שאין בינה לבין רוח ההלכה והיהדות דבר וחצי דבר.

ולמרות כל זאת, המפגינים, גם אם הם טועים, הם אחינו. בשר מבשרינו.

•

 השוטר ששלף את האקדח, אינו מבחין בין חובש כיפה ‘שונא’ לחובש כיפה ‘מחבל’; בין איש נטורי קרתא לאיש דגל התורה.

הוא כיוון נשק חם לעבר חרדי.

הגינוי על שליפת אקדח מול חרדי הוא לא רק משום שהיום זה ‘הם’, ומחר זה עלול להתרחש מול אנשים ‘שלנו’.

מטרתו לומר: אנחנו, שאמונים על צעידה לאורם של גדולי ישראל, אנשים הגונים. אנו מגנים כל גילוי של אלימות מצד שוטרים. פשוט כי כך צריך לעשות.

לדעתנו, נבחרי הציבור שלנו אמורים לגנות כל גילוי של אלימות כלפי איש חרדי, להרעיש עולמות ולהבהיר: שוטר יהודי לא יכוון במדינת היהודים נשק חם לעבר חרדי. יהיה מי שיהיה. גם אם האיש אינו מהמחנה שלנו. 

ועדיין לא מאוחר.