תופעת רשת ביזארית: איך מצליח אמיר חצרוני לגרוף אלפי לייקים?

איך מצליח אדם, המתבטא באופן מחליא, לגרור אלפי לייקים? מה מניע אנשים מן היישוב לעודד אדם שמוציא מתחת ידו טקסטים שמעולם, כך נדמה, לא יצאו מתחת ידו של איש אקדמיה?

במה דברים אמורים?

אמיר חצרוני, פרופסור לתקשורת מאוניברסיטת אריאל לשעבר, ידוע בהתבטאויותיו הקשות, על חלקן אף שילם בסילוקו מן האוניברסיטה בה לימד. אלא שהכרכור התקשורתי של הגולשים ברשת סביבו וסביב דבריו, מעלה שאלות קשות של מוסר ואתיקת המונים.

ההתבטאות האחרונה של הפרופסור הצבעוני, סבבה איך לא, סביב החייל שירה בראשו של מחבל שהיה או לא היה מנוטרל.

חצרוני מיהר לשגר פוסט מרענן מסין, שם הוא שוהה כעת, בו הוא כותב את הדברים המקוממים הבאים:

“כמה אפשר להיות מופתעים שחייל מרוקאי רצח בדם קר חייל פלסתינאי? למה כבר ציפיתם? זו הפעם הראשונה שערבי הורג ערבי?

כששני ערבים רבים, במיוחד אם אחד חזק וכובש והשני חלש ונכבש, אני מעדיף לקחת צעד אחורה כי אני יודע מסרטים של נשיונל ג׳יאוגרפיק איך זה ייגמר, וזה לא מתאים לבן אדם אירופאי תרבותי כמוני שנהנה מאופרות של וגנר ואופרות רוק של רוג׳ר ווטרס לצפות בספארי אלים עם ליברטו של שחיטה.

כדי לברוח מהמראות המזרח-תיכוניים הקשים נסעתי לסין הפסטורלית לצפות בפריחת הסאקורה. דמיינו לכם ים של עצים פורחים בלבן, כשאתם יודעים שהלבן הזה יהפוך בעוד חודש-חודשיים לדובדבנים מתוקים ולא לזיתים דפוקים מרים כמו בשטחים הכבושים. בתמונה אני מהרהר עד כמה ערבים ומזרחיים דומים זה לזה ושונים ממני”.

הדברים של האיש המשונה גררו לא פחות מ-8548 תגובות (נכון לשעה 17:00), חלקן אוהדות אך רובן תוקפניות בנוסח: “הלוואי שיפול עליך מחבל”, “מקווה שמלאך המוות בדרך אליך”, “פסיכופט, חולה נפש, תתאשפז”, ועוד אי אלו טקסטים צבעוניים שאינם יכולים לעלות על שרת של אתר חרדי.

מה שמפתיע היא כמות הלייקים לה זכה האיש. לא פחות מ-2883 אנשים ‘רגילים’ עודדו את האיש וסימנו ‘אהבתי’ על דברי הבלע שלו.

בנוסף, 593 אנשים שיתפו את הפוסט שלו.

איך זה קורה? לפסיכולוגים חברתיים, במיוחד אלו המתמחים בחקר ‘הפסיכולוגיה של ההמון’ – פתרונים.