כך הביסה מערכת הדוברות של בני תורה את דגל התורה

התקיפה במודיעין-עילית, שהסעירה אתמול את התקשורת החרדית, הובילה לגל גינויים של האלימות, כולל מכתבו החריף של רב העיר, הגר”מ קסלר, שהופץ בבתי הכנסת ועל לוחות המודעות. הבוקר (רביעי), כאשר הוצגו העדויות השונות, נותרה שאלת מיליון הדולר: מיהו המכה ומיהו המוכה?

• התוקף רפאל כהן שוחרר, אבל יישאר במעצר עד מחר

• אחרי התקיפה – הרב קסלר: “אוי לנו שגברה השנאה בתוכינו עד כדי כך”

• עוזרו של נציג בני תורה במודיעין עלית הותקף; החשוד נעצר

להלן נציג את העדויות שגבינו מתושבים באזור, חלקם מאוד מקורבים לצדדים הניצים.

אם נדלג על הפרטים, ניתן לסכם את האירוע כניצחון למערכת הדוברות המשומנת של ‘בני תורה’, וככישלון ל’דגל התורה’ או מערכת הדוברות של הפלג הסר למרותם של הגראי”ל שטיינמן והגר”ח קנייבסקי.

אבל תחילה נציג את הצדדים למריבה:  יחזקאל אריאל, עוזרו של נציג סיעת בני תורה במועצת מודיעין עילית אבי ברגר, ורפאל כהן – אברך המזוהה עם דגל התורה.

מעדות של אחד ממקורביו של אריאל, כבר בבוקרו של יום הוא היה נסער. היה זה כאשר פתחו אנשי בני תורה את חינמון יתד נאמן, ביטאון דגל התורה, וגילו שם מודעה של קופת חולים ‘מאוחדת’. במשך ימים עמלו אנשי ‘בני תורה’ להעביר נרשמים לקופה, ואף טענו כי היא נמנעת מלפרסם ביומונים, רק כדי שלא ‘לדלג’ על פרסום בהפלס, ביטאון בני תורה. הפרסום בבוקר יום שלישי מוטט את מערך ההסברה הזה לחלוטין.

על פי אותה עדות של המקורב, נעשה מאמץ למצוא ‘כותרת חלופית’ כדי שהכישלון מול ‘מאוחדת’ יהפוך לשולי. אם אכן מדובר בתכנית מוקפדת, כפי שהמקורב טוען, הרי שהיא הצליחה – ובגדול. בבני תורה דוחים את העדות הזו מכל וכל.

שיתוק במערכת הדוברות

במשך כמה שעות מאז דווח על התקיפה בבית הכנסת ‘בית תפילה’ , דממה מערכת הדוברות של ‘דגל התורה’ ושל הבית ברחוב חזון איש 5, כאילו אחז בה שיתוק. איש מהם לא פצה פה, ונראה היה כי הם שרויים במבוכה גדולה. מחד, חייבים לגנות אלימות. מאידך, צריך לבדוק את הפרטים בטרם שמגיבים.

במקביל, בבני תורה ‘חגגו’. מערכת הדוברות שחררה הודעות לפיהן יחזקאל אריאל אושפז בבית חולים, תמונותיו כשהוא זב דם הופצו בקצב מעורר השתאות, ולא היה איש, גם בקרב הפלג המכונה ‘שונאים’, שלא הזדעזע. אלימות חייבים לגנות, ולא משנה מאיזה מחנה היא באה.

לפי הדיווחים, אריאל הוצג כמי שכהן תקף אותו ‘בפתאומיות’. לפי הגרסה שתיאר יחזקאל אריאל, הוא התפלל במניין של 8.05 בבוקר, בבית הכנסת ‘בית תפילה’, הממוקם סמוך למקום מגוריו. כשיצא מהתפילה, בסביבות השעה 9 בבוקר, תקף אותו כהן, נשך אותו ותלש את זקנו.

הגרסה הנגדית של כהן, המספר כי אריאל הוא שדחף אותו לכיוון הגדר והשתלט עליו בברוטאליות. לדבריו, הוא חבט בו בכל חלקי גופו ופצע אותו בידיו וברגליו.

לכל צד, מן הסתם, יש עדים. ניתן לשער כי העדויות סותרות ב-180 מעלות. שני הצדדים גם הציגו תמונות המעידות על חבלות.

ההבדל היחיד בין שני המותקפים הוא כי בעוד שאריאל הצטרף מיידית לחגיגה התקשורתית, הרי שכהן, רועד ומושפל, סר לבית הכנסת הסמוך כדי ללמוד ולהירגע.

רק כשנודע לו שהמשטרה מחפשת אחריו, התייצב בתחנת המשטרה והגיש אף הוא תלונה.

 שניים שתמיד רבים

מעבר למלחמת הגרסאות, לסיפור, כך מתברר, יש גם היסטוריה. לפי עדויות שכנים ומכרים, מדובר ב”שנים שתמיד רבים”, וזו בהחלט אינה המריבה הראשונה שלהם, “וכנראה גם לא האחרונה”, הם מוסיפים.

אחד ממכריו של רפאל כהן מספר כי מדובר באברך שלמד ב’ארחות תורה’ לפני כ-10 שנים, במחזור השני של הישיבה. מי שזוכר את ימיה הראשונים של הישיבה, הרישום בה היה רחוק בתכלית  מהמצב כיום, כאשר בחירי עולם הישיבות משחרים לפתחה. לא שלא היו בחורים מעולים, אבל בררו הרבה פחות. “כבר בישיבה רפאל היה בלגניסט, ובעיקר על רקע אופיים של שאר הבחורים בישיבה”, אומר אחד מחבריו בחיוך.

על פי אותו מכר, לפני כשנתיים נקלע רפאל כהן לקשיים נפשיים על רקע משבר עם אביו, מומחה  בתחום ה’בתים’ לתפילין. שמועות טענו כי, כביכול, הוא מכר תפילין פסולות. הגראי”ל שטיינמן הרכיב בית דין מיוחד, שבדק את הטענות אחת לאחת – ולא נמצאו להן כל הוכחות בשטח. “מאז התחזק רפאל מאוד, יש אומרים שאפילו באופן קיצוני מדי”, אומר המכר.

אריאל נושל וגורש

בין השניים, כהן ואריאל, קיימת יריבות גם על רקע עסק בתחום התפילין, אותו הקים אריאל. “כשהם נפגשים, זה תמיד נגמר במקרה הטוב בעקיצות הדדיות, ובמקרה הפחות טוב בהרמת ידיים. כהן גם כועס מאוד על מה שהוא מכנה ‘סדרת המסירות’ של אריאל. בין השאר הוא מתייחס למסירה בה הוא מאשים את אריאל, כך לדבריו, הקשורה בחריגת בניה בישיבת ‘אור אלחנן’, סמוך למקום מגוריהם של השניים. המסירה הגיעה עד למנהל האזרחי”.

על פי עדויות מתפללים ב’בית תפילה’, בית-כנסת בראשותו של הרב וינטרוב, חסיד מובהק של הגראי”ל שטיינמן, אריאל התבקש להפסיק לבוא להתפלל במקום, והוא אף נושל מתפקיד הגבאות. בחודשים האחרונים עזב אריאל את המקום, והוא מתפלל בבית כנסת ‘משכן אהרן’. “הוא הגיע אתמול במיוחד כדי לעורר פרובוקציות”, אומר מתפלל בבית הכנסת.

 מה שברור הוא שבין אם מדובר במריבה חד-פעמית, ובין אם צודקים השכנים המעידים על מסכת ארוכה של קטטות הדדיות – יש לגנות את האלימות, גם אם שניהם אשמים באותה מידה.