אז מה עושה הממשלה הכי ימנית?

8 בנובמבר 2015   

סיכום ביניים של הממשלה הכי ימנית שהייתה פה מאז ממשלת שמיר ב-1991: • ראש הממשלה, שנשבע לזכותם של יהודים לעלות להר הבית, אסר על אנשי ציבור לעלות להר הבית. אורי אריאל, ציפי חוטובלי ומירי רגב שותקים. כן, רגב שותקת. יש דבר כזה. • ראש הממשלה שנשבע לבנייה בירושלים, הקפיא דה פקטו את הבנייה. אפילו מכרז לשיווק קרקע ב'מאוחדת לנצח נצחים', שכבר שווק ונכשל, הוא לא מאפשר להוציא שוב, שלא לדבר על מכרזים לבנייה בגבעת המטוס, אותה שכונה יהודית שעשויה לפגוע באפשרות לחלוקת ירושלים. • נתניהו - "בנייה בירושלים זה כמו בנייה בלונדון ופריס" - לא מעז לבנות ב-E1, אותו שטח מריבה שאמור לחבר בין ירושלים למעלה אדומים. אורי אריאל? אלקין? יריב לוין? דממה. נתניהו מתגאה (באנגלית) שממשלתו בונה בשטחים פחות מכל ממשלה קודמת והניצים הטורפים עוצמים עיניים, סוגרים את האוזניים ומתעסקים עם השופט עוזי פוגלמן. • נתניהו מפיל חלק מהאשמה בגל הטרור על אבו מאזן והרשות הפלשתינאית. הקפאה של העברת כספי המיסים? השתגעתם? אפשר לחשוב שההסתה של הרשות חמורה כמו איזו חצי פנייה של הרשות הפלשתינאית לארגונים בינלאומיים. סילבן שלום? מישהו? שקט. • נתניהו לא מטיל סגר, הוא אפשר הכנסת מכשול זמני בליבה של ירושלים, למרות המשמעות המדינית, הוא ממשיך להחזיר גופות מחבלים, למרות שגלעד ארדן כבר לקח קרדיט שהוביל החלטה הפוכה. הוא עושה את כל זה - והימין בדממה.

•

לא, אני לא הולך לנדנד לכם עם מה האנשים האלה היו עושים אם זה היה ראש ממשלה מהשמאל. ההפך. אם ככה היה מתמודד אהוד ברק עם אירועי אוקטובר 2000, לא בטוח שזה היה מידרדר לאינתיפאדה כל כך מדממת. אז, אחרי 3 ימים היו 30 הרוגים פלשתינאים. היום יש תחושה אמיתית שכוחות הבטחון מנסים להכיל את האירועים. נתניהו ושר הבטחון יעלון ראויים לשבחים אמיתיים על הגיבוי למדיניות הזאת, בליבו של קבינט ימני וסוער. אחרי האמירה על המופתי ששכנע את היטלר, 16 דקות הוידאו המביכות של ברכות יומהולדת לראש הממשלה (חוטובלי: ראש הממשלה, תמשיך לשמור לנו על השקט), המינוי של רן – "זה הכול היה בהומור" – ברץ והסרטון בסוף השבוע של יתומות אודסה מברכות את רעיית ראש הממשלה (אל תחמיצו), היה מי שחרד ליציבותו של ראש הממשלה וסביבתו הקרובה. לפי הדרך בה הוא מתמודד עם גל הטרור, הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה והוא רוצה את המשך המצב הקיים. נתניהו מקבל את כל העצות של המערכת הבטחונית, חוץ מאלו שנוגעות לתהליך מדיני. על זה הוא לא רוצה לשמוע. למרבה הצער, ראשי מערכת הבטחון לא מעזים לתת פומבי לדעתם. הם כבר ראו מה קרה לראש אמ"ן, שהעז להגיד לממשלה שחלק מהסיבות לפרוץ 'גל הטרור' זה תסכול של הצעירים הפלשתינאים. מה פתאום תסכול? הם יוצאים מתוך תחושת אושר עמוקה, אושר להרוג יהודים. 36 השנים שחלפו מאז הסכם השלום עם מצרים מלמדות אותנו, כנראה, שהטענה ש'רק הימין יכול להביא שלום', מופרכת. מה שכן, מי שרוצה בהמשך המצב הקיים, בטירוף הזה שכל כמה חודשים המדינה הופכת ממדינה בהפרעה למדינה משוגעת לחלוטין, אז הימין ממש טוב בשימור המצב הזה. תנו לו להתמודד עם התחלה של אינתיפאדות, יש לו הרבה יותר מרחב תמרון פוליטי להיות מתון. • המאמר התפרסם הבוקר ב'הארץ': drucker10.net