•
אז ככה: ברכה לא כעס על עסקת הטיעון עם פינטו. למרבה ההפתעה, הוא חשב שמה שמנשה ארביב עשה (לכאורה) כל-כך חמור, שיש הצדקה לעסקה הזאת. הוא גם נשאל על העסקה לפני שנסגרה. עם זאת, הייתה לו תחושה מאוד לא נוחה לגבי הדרך בה נוהלה העסקה, עיכוב ההודעה על שימוע ברגע האחרון, המסלול הירוק לו זכו פרקליטי הרב אצל היועץ המשפטי לממשלה ועוד. בסך הכל ברכה זכה לגיבוי מעשי מהמערכת. היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה (לדור היה מאוד דומיננטי גם בסיפור הזה) וצמרת המשטרה לא נתנו לעכב את מינויו לראש יאח"ה, למרות מסע הלחצים והעתירות לבג"צ. הן הפקידו בחיקו את החקירות הרגישות ביותר ולא נתנו לפגוע בו. איפה הם כשלו? בזירה הציבורית. יואב יצחק, שמזמן אי אפשר לכנות אותו עיתונאי, שתה את דמו של ברכה במשך שנים. כתבה מכפישה אחת ועוד אחת, שקר אחרי שקר. יצחק, למי שלא יודע, הוא מעריץ של פינטו. הוא הכיר אותו כי רצה את עזרתו בטיפול רפואי לקרובת משפחה שלו ולאחר מכן אמר עליו, לאדם אחד לפחות, מילים כמו "הוא פנומן, הוא גאון".
פלאש90
אתמול הוציאה הפרקליטות הודעה שקבעה שטענתו של יצחק על כך שהוחלט לפתוח בחקירה נגד ברכה היא שקר, כמו רבים מהפרסומים שלו בעבר.
למה לא הוציאו הודעות כאלו קודם לכן? למה המערכת האדירה של אכיפת החוק לא יודעת להגן על בכיר חוקריה אל מול בלוגר נטול רסן?
אפשר הרי לתבוע אותו, אפשר להוציא הודעות כנגדו, אפשר להוכיח שהוא כותב לא אמת.
בכלל, אם הוחלט ביום חמישי שהחומר שהועבר כנגד ברכה לא שווה חקירה, למה לא פרסמו הודעה? כל אחד מהאנשים בחדר יודע להטיף היטב לאחרים שלא צריך להתייחס ליואב יצחק ודומיו, ש'כולם' יודעים שזה לא ענייני, שזה לא רציני, הכול נכון, עד שזה מגיע אליהם.
כשיצחק מתחיל להכפיש בשפה סופר בוטה, על סמך רבע עובדה וחצי השערה, זה רץ ברשתות החברתיות ואתה מוצא את עצמך במצב של למסור הסברים לכל מיני ידידים ובני משפחה שלא בדיוק יודעים מיהו יואב יצחק ומה מניע אותו.
אבל זה לא היה רק יואב יצחק.
לפני שנתיים פורסמה ידיעה בחדשות 2 על כך ששורה של פרקליטים בכירים תובעים לא למנות אותו לראש יאח"ה.
הרקע – פסק דין, שאסור לפרסום, שמתח ביקורת על ברכה. הכתב טען שזו אחת מהפרשיות החמורות ביותר שהתפרסמו פה שנים ארוכות.
ברכה היה משוכנע (וגם אני) שמאחורי הידיעה עומדות זרועותיו הארוכות של הרב פינטו. הוא ייחל לרגע שבו ייצאו תמלילי ההקלטות שלו עם פינטו, שכולם יבינו מה הוא עבר ומה הוא עשה.
כשהם התפרסמו ב'הארץ' הוא התאכזב. הוא טען שהכתבה שמה בכוונה סימני שאלה במקומות בהם יש לו הסברים טובים.
למה לא התלוננתי מיידית על הצעת השוחד, הוא שאל. כי יואב סגלוביץ (ראש אגף חקירות דאז) היה בחו"ל וידעתי שממלא מקומו קרוב לפינטו. הוא אפילו טען שכשהאבק יתפזר, הוא מתכוון לתבוע תביעות דיבה מספר עיתונאים, כולל על הכתבה הזאת.
•
לפני כשבוע התקשר אליי אבירם זינו, כתב משפט ב'מעריב'. מעולם לא דיברנו. נפגשנו לא מזמן אקראית בכנס לשכת עורכי הדין באילת, אבל זה לא עבר את ה'שלום, שלום'. זינו סיפר שהוא חקר שני פריטי מידע על ברכה, אחד מהם רגיש לכאורה. אינסטינקטיבית, זה היה נראה לי מופרך שטענות כאלו, שברור שלרב פינטו היה את כל האינטרס בעולם לטעון אותן מאה אלף פעמים, עולות רק עכשיו בשלב כה מאוחר. זינו טען שהרב לא רצה לדבר על זה בחקירתו, שמשום מה הוא גונן על זה. נשמע לי מופרך וכל השיחה נראתה לי מוזרה. זינו המשיך וטען שהוא הסתמס, רק הסתמס, עם ברכה על חקירת מעונות ראש הממשלה, שמנוהלת על ידו. ברכה כתב לו סמס מטעה לפיו החקירה עלתה משלב הבדיקה לשלב החקירה. הוא פרסם את הידיעה המוטעית ונאלץ לחזור בו. הוא חשד שברכה הטעה אותו בכוונה, כדי לפגוע במוניטין שלו בכל הקשור לידיעות כנגד ברכה, אבל הודה שאין לו שום הוכחות לכך (גידי וייץ כתב אתמול שזינו נראה לפני שלושה שבועות בחצר הרב פינטו). לאחר מכן, זינו סיפר לי, לתדהמתי, שהוא הלך וחשף את ברכה כמקור למחלקה לחקירות שוטרים והעביר להם את הסמסים ומה דעתי, כי גם הוא קצת מתחרט ולא בטוח שעשה את המעשה הנכון.
פלאש90
אמרתי לו שבמישור התיאורטי, אם מקור הטעה אותך בכוונה תחילה, כדי שתיפול ותטעה, אז יש בעיניי הצדקה לחשוף אותו, אם כי אין לעמדה הזאת שלי עיגון מפורש בחקירה או בפסיקה.
שאלתי אותו אם יש לו ראייה כזאת. הוא הודה שלא ואמר שכלל לא דיבר עם ברכה בכל השלב הקריטי הזה. שאלתי אותו האם לא יכול להיות שברכה טעה, הטעה בתום לב, לא הבין עד הסוף.
הוא הודה שייתכן.
לא הבנתי למה עשה את זה. אחרי זה התברר לי שהוא חלק את אותו מידע עם שורה של עיתונאים ואף העביר את מסך הנייד שלו עם הוואטסאפים המרשיעים לעיתונאי אמיר זוהר.
•
האם יש לכך חלק בהחלטה של ברכה לשים קץ לחייו? אני מניח א פריורית שלא, אבל מי שטוען שזה שטויות, לא מבין את הכללים. אני לא יודע אם אפרים ברכה קיבל אישור להיות בקשר ישיר עם עיתונאים. אני די בטוח, שכמו כל אחד מאתנו, הוא ממש לא היה רוצה שייקחו לו את הנייד ויתחילו להסתכל עם מי דיבר, מה אמר ומה סימס. אני בהחלט יכול לדמיין אותו נלחץ מהאפשרות שבעקבות מה שעשה זינו, המחלקה לחקירות שוטרים תתחיל לעשות את זה, ולא פחות מובך מכך שהוא יוזז מהחקירה הרגישה של מעונות ראש הממשלה, אחרי שנחשף כמי שמדליף פרטים מתוכה. רציתי לכתוב על סיפור אבירם זינו לפני כמה ימים. לא כתבתי. אין לי אפילו סיבה טובה. הייתי עסוק, כתבתי דברים אחרים ודחיתי את זה עוד יום ועוד יום. אני מניח שגם אם הייתי כותב, ברכה היה עושה את מה שעשה, אבל לפחות זה היה עושה לי טוב לדעת שהוא קרא איזשהו מאמר תמיכה, שכל כך הגיע לו, לפני ששם קץ לחייו. • מתוך הבלוג של רביב דרוקר: http://drucker10.net/