הרבי מבעלזא-מכנובקא על אסון המדרגות: לשמור על כבודו של השני

בעת פתיחת זמן הקיץ נשא האדמו”ר מבעלזא-מכנובקא דברים בפני תלמידי הישיבות. במעמד השתתפו כשלוש מאות תלמידי הישיבות של חסידי בעלזא-מכנובקא.

האדמו”ר ניצל את המעמד כדי לעורר את הציבור על האסון הנורא שהתרחש בהלויית הגר”ש וואזנר זצ”ל, כאשר שני מלווים נמחצו למוות ברגלי המלווים.

האדמו”ר נשא דברים על הרב וואזנר זצ”ל, התייחס לאסון בהלוויה, קרא לחזק את גדרי הצניעות, ודרש כי “בישיבה לא יצערו את הבחורים” היות ש”דברי חכמים בנחת נשמעים”.

“בימים האחרונים”, אמר האדמו”ר, “סבל כלל ישראל מעניין נורא של סילוקם של צדיקים רח”ל, הרב וואזנר זכרונו לברכה, והרב גריינימן זכרונו לברכה, וידידנו הבלתי נשכח הר”ר מאיר ניישטאט ע”ה ועוד שני אברכים של”ע שבקו חיים לכל חי בלויית הרב וואזנר זכרונו לברכה, וזו גזירה נוראה, ואין אתנו יודע עד מה ולמה קרה לנו דבר כזה.

ואנחנו לא נדע מה נעשה, ובפשטות הוא משום דסילוקן של צדיקים קשה מאוד, אבל אפשר הטעם לזה, בגלל שיכולים לחשוב ולומר שזה דבר נורמלי שיהודי שזכה לחיות מעל מאה שנה, שמגיע זמנו להסתלק מן העולם ואין על מה לבכות ועל מה לחזור בתשובה, ולכן דווקא בהסתלקותו של אדם גדול כזה, בעת הלוייתו נסתלק אברך מן השורה באופן טרגי מאוד.

ואם ירצו לומר שגם זה קרה בדרך מקרה, הראו לנו שעוד בחור, חתן לפני חתונתו נסתלק באופן נורא, וממילא רואים מזה כמה קשה סילוקם של צדיקים וחייבים לחזור בתשובה.

הרב וואזנר זכרונו לברכה היה זיוה והדרה של זכרון מאיר ושל כל העיר בני ברק. הוא היה ידוע כאדם גדול עם אצילות נפש ויראת שמים עד קצה האחרון, עם היראת שמים והמדות טובות בין אדם לחבירו ולקבל כל אחד בסבר פנים יפות, וזה היה בנוסף לכל גדלותו בתורה שהיה גדול הדור בתורה ובהחזקת הדת על תילה ועמד בפרץ ולחם מלחמת הטהרה והקדושה בעירנו.

במלחמה על הצניעות כולם זוכרים איך צעק על הבגדי נשים שלא הולכים בבגדים צנועים וארוכים כנצרך – שיהיה לא פחות מעשרים ס”מ מתחת לברך. ועל הכיסוי ראש שאינם צנועים, אמר שזה כיסוי מזויף.

אוי מי יתן לנו תמורתו שנוכל להתחזק ולחזור בתשובה כל אחד אצלו בביתו, לחזק גדרי הצניעות, ולהתחזק במדות טובות בין אדם לחבירו, דהרי קרה לנו דבר נורא ששני אנשים נדרסו ונמעכו על ידי יהודים אחרים עד כלות נפשם, והלימוד לכולנו מזה שעל כל פנים ניזהר ונישמר שלא לדרוך אחד על השני ועל כבודו של השני, שלא לצער את השני, ושלא לדבר לשון הרע על אחרים.

כמו כן בישיבה, שלא יצערו את הבחורים ודברי חכמים בנחת נשמעים, ויקויים בנו תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם”.