
הביטוח הלאומי פרסם היום (שישי) את דוח העוני הרשמי לשנת 2024, המצביע על החמרה מתמשכת במצבם הכלכלי של ילדי ישראל, על רקע המלחמה, יוקר המחיה והאטה בצמיחה הכלכלית.
על פי הדוח, בשנת 2024 חיו בישראל כ-2 מיליון עניים, בהם כ-880 אלף ילדים - יותר מרבע מכלל הילדים בישראל.
עוד עולה מהדוח, כי ישראל מדורגת במקום השני מבין מדינות ה-OECD, אחרי קוסטה ריקה, בשיעור תוחלת העוני בקרב ילדים - 28%. מדובר בעלייה בהשוואה לשנת 2023, אז עמד השיעור על 27.6%.
תוחלת העוני הכללית בישראל נותרה כמעט ללא שינוי בהשוואה לשנת 2023. בקרב נפשות נרשמה עלייה קלה מ-20.6% ל-20.7%, ואילו בקרב משפחות נרשמה ירידה קלה מ-20.2% ל-20.0%.
קו העוני בישראל בשנת 2024 עומד על 3,547 ש"ח, עלייה של 229 ש"ח לעומת 2023, וכל מי שהכנסתו נמוכה מסכום זה מוגדר כעני על פי מדדי מדינות ה-OECD. קו העוני לזוג עומד על 7,095 ש"ח, וקו העוני לזוג עם שלושה ילדים עומד על 13,303 ש"ח.
הדוח מצביע על מגמה מתמשכת של עוני בקרב ילדים בישראל: בשנת 2024 כ-28% מילדי ישראל הוגדרו כעניים. אחת המשמעויות המרכזיות לכך היא פגיעה מתמשכת בהון האנושי, בהישגים הלימודיים, בבריאות וביכולת ההשתכרות העתידית של הילדים.
בנוסף, עולה מהדוח כי משפחות עם ילדים נפגעו באופן ישיר מהשלכות המלחמה, בין היתר בשל היעדרות הורים משוק העבודה עקב שירות מילואים, פינוי מבתיהם, פיטורים, פגיעה בעסקים קטנים וירידה בהכנסות של עצמאים.
כחלק מלקחי תקופת הקורונה, הביטוח הלאומי ביצע תשלומי העברה ומענקים, אשר מנעו החמרה דרמטית במצב. על פי הדוח, ללא התערבות המדינה תחולת העוני בקרב האוכלוסייה הייתה מזנקת ל-31.5%, ותחולת העוני בקרב משפחות הייתה מגיעה ל-34.5%.
בקרב בני הגיל השלישי, מציין הדוח כי בישראל חיים כ-158,700 עניים, ושיעור תוחלת העוני בקרב אוכלוסייה זו גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD.
למרות העלייה הריאלית בהכנסות ועליית קו העוני, הדוח מצביע על כך ש-28.1% מהישראלים חיים באי-ביטחון תזונתי מסיבות כלכליות, ובהם כמיליון ילדים.
עוד עולה כי כ-26% מהישראלים אינם מצליחים לממן מזון בריא, נתון המעיד על עומק המצוקה מעבר להגדרת העוני הרשמית. עם זאת, מדובר בירידה לעומת שנת 2023, אז עמד השיעור על 33.4%.
הפערים החברתיים נותרו משמעותיים: על פי הדוח, 65.1% מהעניים מגיעים מהפריפריה ומאוכלוסיות מוחלשות, בהן משפחות ערביות וחרדיות - שיעור כמעט כפול מחלקן באוכלוסייה הכללית.
בהשוואה לשנת 2023, תחולת העוני ירדה בקרב משפחות ערביות מ-38.1% ל-37.6%, ובקרב משפחות חרדיות מ-33.0% ל-32.8%.
אחת הנקודות הבולטות מהדוח, היא פיזור העוני: בתל אביב ובאזור המרכז שיעורי העוני נמוכים בהרבה מהממוצע הארצי (14-15%), ואילו בדרום ובצפון שיעורי העוני גבוהים הרבה יותר (21%-22%).
במחוז ירושלים, שיעורי העוני מטפסים ל-36.5%. העיר הענייה ביותר היא מודיעין עילית – בה שיעור העוני מגיע לכמעט 50%. שיעורי העוני במחוזות וביישובים מושפעים כמובן מהרכב האוכלוסייה החיה בהם, שכן בקרב משפחות החרדיות והערביות שיעורי העוני גבוהים במיוחד.
בעוד שבאוכלוסייה היהודית הלא חרדית, 11% מהנפשות חיות בעוני, באוכלוסייה החרדית והערבית שיעורי העוני עומדים על כ-38% – ובקרב הילדים מדובר בקרוב ל-50%.
עוד עולה מהדוח כי בשנת 2024 כ-27.8% ממשקי הבית בישראל לא הצליחו לסגור את החודש ולממן את כלל ההוצאות. כ-9% מהאוכלוסייה ויתרו על טיפול רפואי בשל קשיים כלכליים, ו-4.7% ויתרו על ארוחה חמה לפחות פעם ביומיים.
בקרב קבוצות אוכלוסייה מסוימות הנתונים גבוהים יותר: כמחצית מהאוכלוסייה הערבית וכ-29% מהאוכלוסייה החרדית לא הצליחו לממן את כלל ההוצאות החודשיות.
הדוח מציין כי היציבות היחסית בתחולת העוני בשנת 2024 הקיפה אוכלוסיות רבות, כאשר בחלקן נרשמה עלייה ובחלקן ירידה בטווחים של עד 0.4%. עם זאת, בתחולת העוני לפי הכנסה כלכלית נרשמה עלייה בכל קבוצות האוכלוסייה, למעט משפחות שבהן ראש המשפחה הוא אזרח ותיק.
הרב מנדי בלוי מאש"ל חב"ד, מפעילת המיזם הלאומי לביטחון תזונתי, מסר בתגובה לנתוני הדו"ח: "כל שורה בדו"ח העוני החמור שוברת את הלב. בתוך העוני צריך לשים לב לשני נתונים מאוד מאוד מטרידים, שהם עלייה בחומרת העוני ובעומק העוני. כלומר, שהעניים נעשו עניים יותר.
"במחקרים שעשינו בעבר מצאנו חפיפה בין אנשים משפחות שנמצאות בעוני עמוק לבין אלו שסובלים מאי ביטחון תזונתי חמור - ולכן הסממן הזה של עלייה די משמעותית בעומק העוני ובחומרת העוני מצביע על כך שתוך זמן קצר נראה עלייה משמעותית גם במשפחות הסובלות מאי ביטחון תזונתי חמור.
"לצד זאת, יש לנו גם נקודת אור אופטימית מהעובדה שהמיזם לביטחון תזונתי - הכלי היעיל ביותר להילחם עם תופעת אי הביטחון התזונתי, העלה בשנת 2026 את מספר משפחות המקבלות סיוע מהמיזם הלאומי לביטחון תזונתי מ-25 אלף משפחות ל-42 אלף משפחות. אנו מקווים כי הדבר הזה יהווה פתרון או סיוע משמעותי לאילו הסובלים מביטחון תזונתי חמור ואנו קוראים למדינה להמשיך ולהרחיב את המיזם, שהתברר כפתרון האולטימטיבי למשפחות הסובלות מאי ביטחון תזונתי חמור בישראל".