
אתמול גזר בית המשפט המחוזי-מרכז בלוד 31 שנות מאסר על אב ל-12 ילדים, רופא מוערך לשעבר מהמגזר החרדי, שהורשע בעבירות רבות של מעשים חמורים במיוחד בשתיים מבנותיו, לאחר מסכת התעללות חמורה וקשה מאוד שנמשכה יותר מ-20 שנה.
צפרת שלא בעת סכנה? מערך מיקרופונים רגיש יזהה וזה מה ש'תחטוף' • מקודם
היום (שלישי) שוחח אלי ביתאן ב'כאן מורשת' עם הרב אשר מלמד, מנכ"ל ומייסד 'המרכז הישראלי למוגנות' - שעמד מאחורי הטיפול שהוביל להגשת כתב האישום בפרשה.
אלי ביתאן: הרופא החרדי הזה נתן שירות בקופות חולים במרכז הארץ, אי אפשר להגיד את שמו בגלל שמדובר בסיפור בתוך המשפחה. נאמר, קופות חולים מרכזיות מאוד בציבור החרדי. התיק שלו, כמובן שהוא עניינו של הציבור וגזר הדין החמור ביותר שניתן מפתיע אפילו את אלו שמתעסקים בתחום, מפתיע לטובה את אלו שמתעסקים בתחום הרבה שנים.
את גזר הדין המלא קשה מאוד לקרוא. מעשים חמורים וקשים מאוד ועדיין אנחנו אמונים על 'ובערת הרע מקרבך' וצריכים לברך שהקדוש ברוך הוא מבער רעות חולות כאלה מעולמו.
הרב אשר מלמד, שלום.
שלום לך ולמאזינים.
מנכ"ל ומייסד המרכז הישראלי למוגנות. אתה הרבה מאוד שנים מתעסק בתחומים האלה של אכיפה, גם בתוך המגזר החרדי ולא רק. איך אתה מסתכל על המקרה הזה?
את האמת שזה מקרה מאוד מאוד קשה להכיל אותו. אנחנו יהודים. איך אפשר לעשות מעשים כאלה שאי אפשר אי אפשר להיכנס ולתאר את זה, זה פשוט פוצע את הנפש. ומי שנמצא קרוב למעשים שעשו, מגדיר את ה… את הרופא שברוך השם נשפט ל-31 שנות מאסר, כנראה זה עד יום מותו, ל'דוקטור מנגלה' ואני חושב שברגע שאמרתי את המילה הזאת, אז כל אחד מבין על מה על מה מדובר.
כן, דברים קשים, קשים, קשים. בתוך הבית פנימה. אתה יודע, אנשים… אנשים אומרים רופא, בתוך המגזר החרדי, כביכול כאילו שמענו, שמענו את הדברים הנוראיים ביותר ועדיין עוד פעם אנחנו מופתעים מחדש. תכניס אותנו רגע קצת אולי לפרטים שאפשר להגיד על ההתנהלות בתוך תיק כזה מורכב.
תשמע, הסיפור של האירוע הזה הוא לא התחיל ישר בתלונה במשטרה. זאת הייתה פנייה אלינו על ידי צוות החינוך, כבר שהילדה הייתה בת 14 וחצי, היא שיתפה את צוות החינוך שלה ובמסגרת של חובת דיווח, אז דיווחו כמו שצריך לרווחה והגיעה חוקרת וכמובן שהילדה לא רצתה לספר כלום. לאחר שהאבא נעצר יומיים, אז הוא בעצם שוחרר - כי אין גרסה.
לאחר מכן, לקראת גיל 18, אחת הנפגעות שוב פעם סיפרה ליועצת מה שהיא עוברת ואמרה, בואי תעזרי לי לצאת מהבית, אני רוצה רק לברוח מהמקום הזה, מקום התופת. וככה המקרה הזה הגיע אלינו.
הפרקליטה הראשונה שליוותה את התלונה הראשונה הפנתה אותם אלינו, ונפגשתי עם הצוות החינוכי. הם אמרו שהיא לא רוצה להגיש תלונה במשטרה בשום מצב שבעולם - אבל היא פוחדת ממנו. התחלתי לחשוב מה אני יכול לעזור, ואז עלה לי רעיון להוציא צו הגנה, צו הרחקה, מעבר לזה שנוציא אותה מהבית וניתן לה מקום אחר.
וכשמגישים צו הגנה, אז צריך לכתוב תצהיר. אז הבאתי את הנפגעת, את אחת משתי הנפגעות, לעורך דין אצלנו, וכשהשופט ראה את התצהיר, אז הוא פשוט הזדעזע ואמר: מה זאת אומרת צו הרחקה? זה צריך במיידית, באופן דחוף, שהמשטרה תתערב - והוא בעצם נתן הנחיה לאותה תחנת משטרה במרכז הארץ לפתוח בחקירה.
אבל אנחנו יודעים שגם אם השופט יגיד, כל זמן שאין גרסה, אז אין מה לעשות עם התלונה הזו, עם המקרה הזה. ואז אנחנו, מכיוון שאני 30 שנה בתחום ואני עובד רק עם רבנים, הייתי רב המשטרה במשך 22 שנה, אני בתוך זה 30 שנה בפגיעות, ואני חושב שצריך להסתכל על הרבנים לא כמקור הבעיה אלא כמפתח להצלחה, אם יודעים לעבוד איתם. ברוך השם אנחנו עובדים. איפה שצריך למצות את הדין, ממצים. יש גם אפשרויות אחרות שלא צריך למצות, שיש יש פתרונות אחרים.
ובעצם, בעצם חיברנו אותה לרב הקהילה במגזר הליטאי, והוא נתן לה את כל הכוח, את כל הכוח לדבר, ובאמת ככה התחיל, התחילה התלונה. ואני חייב להגיד עוד אמירה אחת, כדי ששומעים אותנו אנשים שהם נפגעים או אנשים שקרובים למישהו שהוא נפגע, אל תשמרו בבטן, זה לא נותן כלום. תפנו אלינו או לכל גורם אחר. אתם יכולים להישאר אנונימיים. תספרו, אנחנו באים לעזור, אנחנו חלק מהקהילה כדי לעזור.
ונגיד עוד אמירה אחת לגבי המקרה הזה: איך יכול להיות שנפגעת ממקום שבשום פנים ואופן לא רצתה להגיש תלונה, העידה בבית משפט, אחרי כמובן העדויות במשטרה, במשך 19 דיונים. מישהו יכול לדמיין 19 דיונים שנפגעת אחת מעידה בבית משפט? זה מכיוון שהעברנו לה את המסר והראנו לה שאנחנו לא באנו רק לסמן וי ולהגיש תלונה, אלא אנחנו איתה בכל שלב, במציאת דירה, במימון הסמינר. זה היה ליל הסדר הראשון של הקורונה, שכולם פחדו על כולם. גם המורות שלה לא ידעו איפה לשים אותה.
ואני בערב ליל הסדר, במחסומים שקיימים, דאגתי, לקחתי אותה לאחותה בצפון הארץ והחזרתי אותה. כשנפגע עבירה רואה שבאמת אכפת ממנו, שאכפת לקהילה ממנו, לא רק בהגשת תלונה, אז בעצם הוא מקבל כוחות, מקבל כוחות כדי לדבר.
כן, יש לנו הרבה דרך לעשות כדי להגיע למצב הזה, אבל אנחנו בקהילות הקטנות שלנו ובמשפחות ובמסגרות צריכים לשים לב לדברים שאתה אומר. כי חלק מההיבטים כאן בהחלטת השופטים קשורים למסע הלחץ המשפחתי שעברו שתי המתלוננות, שתי האחיות. בין השאר במהלך המשפט, אביהם, הרופא המתעלל, ניסה להוביל מהלך שהן חולות נפש והן הוזות דברים והן אשמות בפירוק המשפחה, וכל מיני תלונות כאלה שהשופטים חרגו מגדרם כדי להתייחס באופן ספציפי לטענות הללו.
זה נכון, מכיוון שכמו שאמרתי, התלונות שלהם היו מבוססות במשך שנים. הרי סיפרתי לך שבגיל 14 וחצי כבר סיפרה את הסיפור, רק פשוט לא רצתה לדבר, וחלקם היו מטופלות. זאת אומרת, יש פה, אחרי הכרעת דין כזאת, אני זוכר שפשוט השופטים אמרו, הם ימשכו את המשפט הזה כמה שצריך, כי בגלל הפגיעות הכל-כך קשות והסדיסטיות, הם לא מוכנים לוותר על שום סעיף אישום.
הוא הורשע ב-22 סעיפי אישום. זה היה, זה… הם כתבו כמו שהם, מתחילת פסק הדין שלהם, הם הקריאו את גזר הדין שהקריאו אתמול, שזה המקרה הכי קשה שהם נתקלו בו, שלושה שופטים מחוזיים עם הרבה הרבה שנים.
זה רק אומר באמת מה קורה פה. אז תגיד, עוד נקודה אחת חשובה לומר, שצריך לדעת שאנחנו, מאוד מאוד קשה לטפל בנפגעים, מאוד קשה לטפל בפוגעים, בין אם מכניסים אותם לכלא, הרי 86% מהתיקים נסגרים בפרקליטות. אז אתה שואל את עצמך בשביל מה להתלונן במשטרה?
אנחנו, כשאנחנו מלווים את הנפגעים, מי שמעוניין בהליך פלילי, אנחנו מגיעים בין 60 ל-70% כתבי אישום. עכשיו אני רוצה להגיד שיש לי סרטון מהרב קנייבסקי - כל מי שמעוניין אני מוכן להעביר לו את זה, אני חושב שאני היחיד בעולם שקיבלתי אותו בבית של הרב קנייבסקי, שאני שואל אותו לגבי פגיעות, האם להתלונן במשטרה? והוא אומר בצורה נחרצת: הטיפול בדבר הזה הוא להתלונן במשטרה.
וכשאני שואל אותו האם מותר לעבור על חובת דיווח הוא אומר שלא. אז צריך לדעת שהפגיעות הם קיימות בכל המעמדות. זה יכול להיות רב, זה יכול להיות רופא כמו שאנחנו רואים פה, יכול להיות השכן הכי נחמד. אנחנו חייבים להגן על הילדים שלנו. אני כ'מרכז הישראלי למוגנות' מקבל כל יום 15 פניות חדשות. שני שליש מהמגזר הכללי ושליש מהמגזר החרדי.
והייחודיות שלנו זה בעצם לתת מענה הוליסטי. אנחנו מרכז קהילתי, אנחנו לא מרכז מטעם המשטרה, למרות שבאתי מהמשטרה. אנחנו נותנים מעטפת ותופרים חליפה לנפגעים לפי מה שהם רוצים. כמובן שאנחנו לא עוברים על חובת דיווח. ולכן אני ממש פונה לאנשים שמכירים, תפנו אלינו גם בצורה אנונימית. אנחנו מטפלים גם בתא המשפחתי, גם המשפחות הרוסות כשיש נפגע עבירה - והחזון שלנו זה מיגור התופעה.
אנחנו גם סיימנו עכשיו שלושה מחזורים של הכשרת מנחי קבוצות בתחום המוגנות, וזו התוכנית של המגזר החרדי באוניברסיטת תל אביב, ואני רוצה לשבח את רשת בני יוסף. רשת בני יוסף קיבלה על עצמה החלטה אסטרטגית שהיא הולכת לממן את כל היועצים והיועצות לבוא לקורס של 80 שעות, כדי שיוכלו להגן על הילדים בהתחלה ולא להתמודד אחר כך, שזה מאוד קשה.
תרצה להגיד לנו מספר טלפון של המרכז הישראלי למוגנות?
כן, אז אני רוצה להגיד שהמספר שלנו זה 1-700-700-848. עובד 24/7. ואני פשוט מזמין אתכם להתקשר. באמת תישארו אנונימיים כדי להרגיש בטוחים. ואני גם רוצה לפנות לציבור, כל מי שיכול לתמוך בנו, לעזור לנו. אנחנו באמת צריכים להמשיך לפעול למען מיגור התופעה.
הרב אשר מלמד, מנכ"ל ומייסד המרכז הישראלי למוגנות, תודה לך על השיחה.