
אלוף מיל' ניצן אלון, הראש היוצא של מפקדת השבויים והנעדרים, מספר בריאיון שהעניק לנחום ברנע ב'ידיעות אחרונות', איך הוקמה המפקדה, איך הפעילה את מנגנוני המודיעין של אמ"ן ושל השב"כ, על היחסים בינה לבין שרי הקבינט - וחושף פרטים חדשים על המשא ומתן.
שימו לב: אתם עלולים לאבד את ההטבות שמגיעות לכם. כך תגישו את הבקשה • מקודם
אלון מספר כי לחמאס יש קושי אובייקטיבי לאתר את רן גואילי, החטוף האחרון שנותר בעזה. "הקושי קשור לבלגן שהיה אצלם מיד לאחר 7 באוקטובר. אף על פי כן אנחנו מעריכים שניתן להחזיר אותו".
על ההליכים חסרי התקדים אלון מסביר: "נוצר נוהל מול הרבנות הראשית. הייתה לנו קטגוריה שקראנו לה Most Probably Dead – MPD (קרוב לוודאי חלל). בני משפחת ביבס, למשל: ידענו מי חטף אותם. הודענו לחמאס מי החוטפים, כדי שיאתרו אותם ויחזירו את הגופות".
האם, שאל ברנע, ההפגנות בכיכר החטופים הועילו להחזרתם או להפך, כמו שטענו בממשלה, העלו מחיר ודחו עסקאות.
"אמרתי באחת מישיבות הקבינט", השיב, "שהחברה האזרחית, כשמה כן היא - אזרחית: אי-אפשר לצוות עליה להפגין; אי-אפשר לאסור עליה להפגין. כאשר משפחות שאלו אותי מה לעשות, נמנעתי מלתת עצות. בנקודות זמן ספורות אמרתי לאנשים שאנחנו ברגע חשוב, אל תיתנו לחמאס לנצל אתכם.
"בדרך כלל הם הקשיבו לי. בשלב מסוים חמאס חשב שההפגנות מחזקות אותו וניסה להעלות מחיר. אחר כך הבין שלא יפיק תועלת וירד מזה".
בעצם, אתה אומר שלהפגנות לא הייתה השפעה.
"לגבי המשא ומתן, ההשפעה של ההפגנות הייתה הרבה פחות דרמטית ממה שמייחסים להן", אמר. "הדרג המדיני ידע להתחסן. אבל ההפגנות היו חשובות לסולידריות הפנימית בחברה הישראלית, למשפחות, במקרים אחדים למורל של החטופים. ייתכן שהשפיעו גם על הממשלים האמריקניים".
הריאיון המלא יתפרסם במוסף לשבת של 'ידיעות אחרונות'.