
שרי רוט, הפרשנית הפוליטית של אתר חרדים 10' שוחחה היום (רביעי) עם אראל סג"ל ואייל ברקוביץ ברדיו 103 על ניסיון המעצר של בחור ישיבה 'עריק' בביתו ברמת גן ועל המפגינים הקיצונים שהגיעו והפכו רכב משטרה צבאית.
קיבלת תרומה? זה מה שאתה חייב לעשות החל מינואר: כל הפרטים • מקודם
אראל סגל על ההפגנה האלימה הלילה, בבני ברק: "התנהגות מחפירה".
איל ברקוביץ': "אפס עצורים! אפס עצורים!"
סגל: תגיד לי, ואני בעד זה?
ברקוביץ': אתה לא. אבל הם עושים מה שהם רוצים פה, החרדים.
סגל: שרי, מה, מה יהיה? מה קורה?
שרי רוט: גם אני לא בעד האלימות, הנה אחדש לכם. זו התנהגות מחפירה. נקודה. על זה אין מה לדון אפילו. אני רק רוצה לומר בסוגריים ובשוליים שמי שהפגין שם, לפחות הרוב, ממה שאני הבנתי וראיתי, זה בחורי 'הפלג הירושלמי'. אז זה לא המיינסטרים החרדי.
סגל: אבל אי אפשר להסתתר כל הזמן מאחורי 'הפלג' האלו. כי איל לא יודע לעשות את ההבדל בין הרב הירש לביניהם. לא יודע! והוא אומר 'אני רואה חרדים'.
ברקוביץ': אני רואה חרדים הופכים ניידת משטרה. ורק להזכיר לך שרי, שרפו פח – חמישים! ימי מעצר.
סגל: זה לא 'שרפו פח'.
ברקוביץ': שרפו פח!
סגל: חח, חגורת אש!
ברקוביץ': אתה מסכים איתי שלהפוך ניידת משטרה זה יותר חמור?
סגל: לא יותר חמור, חמור.
שרי: שניהם חמורים, שרפו פח אתה לא יודע מה יהיה בסופו של דבר...
ברקוביץ': אתה מעצבן אותי
סגל: אני לא מעצבן
שרי: חח, זה נראה שאתם מתווכחים ביניכם, אבל שניכם צודקים. הפח לא בסדר, אנחנו לא יודעים לאן יכלה להתדרדר השריפה של הפח, וכל אלימות היא לא בסדר ועזבו אתכם מ'רק' ו'רק' ו'רק'.
סגל: בדיוק. למה אתה עושה הפרדה? אני בא ואומר 'הם צריכים להיענש' 'הם צריכים להיעצר' – הם הפכו ניידת.
ברקוביץ: אתה יודע מה זה בשבילי להפוך אוטו של משטרה? אתה יודע מה זה בשבילי? זה עבירה חמורה! פי מיליון מכל דבר.
שרי: לא בדיוק, לשרוף פח ליד בית של סמל שלטון, זה גם חמור.
ברקוביץ': להפוך ניידת משטרה זה העבירה החמורה ביותר.
סגל: חמורה, לא החמורה ביותר. רצח חמור יותר. אתה מגזים בתיאורים שלך.
ברקוביץ': אתה לא מבין. זה לא הלהפוך...
סגל: זה האנרכיה.
ברקוביץ: ברור!
סגל: אז אני מסכים איתך. לכן אני בא ושואל את שרי 'תראי, קורה פה אירוע מדהים'...
שרי: אתם עושים לי את העבודה... אתם מדברים ביניכם ולי אין עבודה, בכיף...
סגל: מחילה...
ברקוביץ': אני לא יודע אם את יודעת, אבל הוא לפעמים מוציא אנשים מדעתם.
סגל: ברקו בצום סוכר, הוא לא לוקח סוכר, אז הוא עצבני...
שרי: יש לו אחלה תוכנית עם מוריה, כל ערב, אל תזלזל...
סגל: לא, את לא מבינה. איך שהוא מסיים את התוכנית עם מוריה הוא שותק, לא מדבר. עד שהוא בא לפה. אז הוא בא לפה, הוא חייב לדבר... אבל תסבירי לי, אני רואה שהח"כים החרדים גם נרדפים על ידי הציבור שלהם וכו' ולא מתקרבים לחוק, אז כאילו בסוף גם לא ייצא חוק, גם יאכלו את הדגים המסריחים וגם יגורשו מהעיר? הרי אם לא יהיה חוק, מה עשינו בזה?
שרי: אתה צודק, והאמת שהמצב מאד עצוב. אתה מסתובב ברחוב החרדי ושומע חרדים ממש כועסים, על הח"כים החרדים, על נתניהו ועל כל מי שנמצא בממשלה ובסביבותיה.
סגל: אבל למה הם כועסים? נותנים להם פה חוק בונבונירה, למה הם כועסים?
שרי: כשאני דיברתי בשנים בהן בוטל חוק טל עם דודו רותם ז"ל, איש 'ישראל ביתנו', כן? והוא היה בדיונים של חוק הגיוס דאז. פעם, אני זוכרת, נפגשנו באיזה רמזור. הוא פתח את החלון, אני פתחתי את החלון, ודיברנו. והוא אמר לי: 'שרי, אנחנו לא מדברים על לעצור בחור ישיבה. לא יעצרו את הבן שלך שיושב ולומד. אנחנו מדברים על אלו שלא לומדים, את יודעת, השבאבניקים וזה'.
סגל: נו?
שרי: הגענו למצב שהיום עוצרים בחורי ישיבה!
סגל: נו, אבל למה עוצרים? צריך להיות מספיק הוגנים.
שרי: בסדר, יש סיבות, אבל תחתית שורה: זה המצב היום.
סגל: אפילו אייל, לא אפילו, גם אייל אומר 'צריך להגיע בהידברות' 'אי אפשר בכוח', אבל מצד שני, אין שום ולא רואים, שום נכונות מהצד השני. אולי הח"כים כן...
ברקוביץ': שרי, יש לי רעיון.
שרי: נכון. הממשלה הזו לא עושה כלום, לא מקדמת כלום, ותקועה 3 שנים...
סגל: כי אתם מפריעים, אתם לא רוצים!
ברקוביץ': שרי, אפשר רעיון? עזבי את הממשלה רגע, זו ממשלה מטורללת... עזבי, בואי נדבר עליכם, החרדים. ואת נשמעת לי קול שפוי ביותר. אוקי?
שרי: לא יודעת אם זו מחמאה או לא... אבל אוקי...
סגל: מחמאה מברקוביץ' זו תמיד מחמאה...
ברקוביץ': שרי, תני את פתרון איך גורמים לחרדים להתגייס. מה צריך לעשות.
שרי: (נאנחת) זו הבעיה, שאין פתרון באופק...
ברקוביץ': אז הם לא רוצים להתגייס?
שרי: אייל, בוא אשאל אותך שאלה. נגיד שמחר החרדים הם רוב והם מנהלים את המדינה.
ברקוביץ: זה יקרה בעוד 20-30 שנה...
שרי: ואיכלר עולה לדוכן, אגב, נתתי לאחד הח"כים החרדים רעיון להגיש את הצעת החוק הזו, סתם בשביל הקטע, בשביל הקוריוז. אז איכלר עולה לדוכן ומציע הצעת חוק: אין לנו אחרי ה-7 לאוקטובר מספיק חרדים שיושבים ולומדים בישיבות, החילונים צריכים להביא לנו מכסה של לומדים. תסכימו לזה?
סגל: הבנתי. אני שואל אותך שרי בתור בן אדם שאת יודעת, חלק גדול מהמשפחה שלי שייך לחברה החרדית. נגיד יתגשם הדבר ואייכלר יעלה לדוכן. ויהיה פה רק חרדים. מי יהיה הרופא שיניים שלהם? מי יהיו הקרדיולוגים? האורולוגים? הפסיכיאטרים? הצבא שלהם? המשטרה שלהם? אם היום לוקחים את שכונת רמות החרדית בירושלים ומבודדים אותה. יש להם רופאים? אחיות? אין להם.
שרי: החרדים יסתדרו. הרי לא כולם באמת יושבים ולומדים.
סגל: החברה החרדית לא יכולה לחיות לבד.
שרי: היא יכולה. ברגע שהחרדים יהיו פה רוב הם יעשו פקודות מטכ"ל בתוך צה"ל, יכול להיות שאתם לא תרצו לשלוח את הילדים לצה"ל באותו זמן - ויתגייסו מי שלא לומד.
ברקוביץ': אני לא יודע, אני שומר חוק במדינה. מה שאומרים לי זה החוק, זה מה שאני עושה. ככה אני חי.
סגל: מה שעשית עכשיו זה מגוחך. אני הרי לא נגד החרדים. את יודעת טוב כמוני...
ברקוביץ': מה אתה בא אליה בטענות.
סגל: כי התקשורת החרדית יש לה גם חלק. הם משפיעים...
ברקוביץ': היא לא אומרת להם לא להתגייס... את אומרת?
שרי: לא, אני אומרת שמי שלא לומד צריך להתגייס.
ברקוביץ': נו, אז למה לא עושים את זה?
שרי: רוצים לעשות חוק עם מכסה מאד יפה ונדיבה. למה תוקפים את הח"כים החרדים? כי הם רוצים חוק עם מכסה נדיבה. וזה נתקע להם. ונתניהו כן אישר ולא אישר, וביסמוט כן קידם וכן קידם, זה כל הזמן נתקע. החרדים במיינסטרים רוצים חוק נדיב, מבחינתם, בראות עיניהם, והקיצוניים תוקפים אותם על זה, ראיתם מה קרה לרכב של בן צור.
ברקוביץ': תשכנעי אותם להתגייס, אחרת חבל על הזמן...
שרי: אתה רוצה 'תוכנית כבקשתך'...