השילוב של הציבור החרדי בשוק העבודה הוא אחד האתגרים הגדולים של הכלכלה הישראלית. במהלך השנים האחרונות תרמו הרבה פילנתרופים סכומים גדולים כדי שזה יקרה.
אלא שלפי דיווח של נתי טוקר, הכתב לענייני מקרו-כלכלה של TheMarker, זרם התרומות נבלם בשל האכזבה של הפילנתרופים מ"התנהלות החברה החרדית, וחוסר הרצון להשתלב ולהשתתף באתגרי החיים כאן".
טוקר, איש תקשורת חרדי, שוחח עם 15 פעילים שעוסקים בסוגיה הזו, ובשיחה עם חרדים 10 הוא מסביר מדוע אותם תורמים התאכזבו וסגרו את הארנק.
• לפי הדיווח שלך ב'דה מרקר', פילנתרופים שתרמו במהלך השנים סכומים גדולים כדי לשלב חרדים בשוק העבודה, עצרו את התרומות בשל אכזבה מהתנהלות הציבור החרדי. ממה, בעצם, הם התאכזבו?
טוקר: "עד כמה שהצלחתי להבין משיחות עם הקרנות וגופי התעסוקה, חלק ניכר מהתורמים לא עשה זאת רק כדי לשנות מגמות תעסוקה. כלומר, המטרה היא לא פרנוסע בלבד. הקרנות והתורמים הם בעלי ראייה רחבה יותר. הם סבורים שהקהל החרדי צריך להיות יותר משולב בישראליות ונוטל חלק משמעותי יותר בסדר היום הציבורי.
"כלומר, המטרה היא חיזוק וגיבוש החברה הישראלית בכללותה, ולא רק סיוע כלכלי למגזר החרדי. בפועל, כשהגיע הקורונה, ההפיכה המשטרית ובעיקר המלחמה, התורמים האלה ראו מגמה הפוכה, שבה המגזר החרדי, גם זה שיש לו גוון מודרני יותר, מפנה עורף מבחינתם לישראליות. הם רצו לייצר חברה ישראלית מאוחדת, ובסוף קיבלו חברה חרדית בדלנית, שלא רוצה להיות שותפה בישראליות, מבחינתם, בעיקר כשזה בא לידי ביטוי בהתנגדות הנחרצת לגיוס, גם למי שאינו לומד.
"לדעתי זה טפח על פניהם בעוצמה. הם הבינו שהכסף שהם הזרימו לתעסוקה אולי עזר דווקא למגזר החרדי להתייצב כלכלית, אבל אולי דווקא השיג מטרה הפוכה בכל מה שקשור לניסיון ליצור בישראל חברה אזרחית חזקה ומגובשת.
• מה שאתה, בעצם, אומר זה שהם לא התכוונו שהציבור החרדי ישתלב בתעסוקה, אלא פשוט ניסו ליצור 'כור היתוך' - ואולי אם נרחיק לכת אף לחלן את הציבור החרדי?
טוקר: "לא, לא. חלילה. להיפך. אני חושב שהקרנות האלה והתורמים גייסו בכוונה אנשים מהשדרה המרכזית של המגזר החרדי שינהלו עבורם את הפעילות, שייעצו להם. הם שפכו המון כסף רק על יועצים. הסיבה היא כי לא היתה להם שום יומרה לייצר שינוי בדרכיו של המגזר החרדי. אני לא מכיר קרן שאמרה: בואו נהפוך את החרדים לחילוניים או לדתיים לאומיים כאג'נדה.
"הראייה שלהם היתה יותר רחבה על החברה האזרחית כולה. הם ניסו למצוא את הסוגיות שבהם יש מכנה משותף רחב לכל האזרחים, חילוניים וחרדים כאחד, ולהתמקד בו. למשל, סוגיות כמו ערבות הדדית, חסד, שותפות גורל. אלה דברים שדווקא הציבור החרדי בולט בהם מבחינה ערכית.
"במילים אחרות, אני חושב שהתקווה היתה לייצר חיבור על בסיס ערכים משותפים קיימים, ולא באמצעות שינוי התפישה הערכית או עדכון שלה".
• ואין יותר חסד בציבור החרדי? מה השתנה? הדבר היחידי שהשתנה זה שכלל הציבור החרדי צופף שורות מול מה שמכונה "גזירת הגיוס". כולם יודעים, שברגע שבחורי הישיבות ואברכי הכוללים, אלה שבאמת יושבים ולומדים, יוכלו לעשות זאת ללא הפרעה, מי שלא לומד יקבל הוראה להתגייס - באם הצבא אכן יצור את התנאים שמי ש"נכנס חרדי ייצא חרדי". אז לא הבנתי איזו אכזבה הובילה לסגירת הארנקים?
טוקר: "קשה לדעת אם אכן ברגע שבחורי הישיבות והאברכים שלומדים תורה יוכלו לעשות זאת, האחרים יתגייסו. הלוואי. אבל בסופו של דבר, התורמים והציבוריות הישראלית כולה מושפעים מההנחיות החד-משמעיות של הרבנים ומהאמירות הבוטות של העסקנים, שהקצינו מאוד, ולמעשה ביטאו ניכור מוחלט מצורכי השעה הדחופים של עם ישראל. ההוראה היתה - גם מי שלא לומד שלא יתגייס. לזרוק לשירותים את צווי הגיוס. גם אם לדעתך אלה מהלכים טקטקיים, כדי להגיע להישג של דחיית שירות למי שכן לומד, ההשפעה הציבורית הרחבה - גם לתוך המגזר החרדי - היא התנערות מוחלטת מהשותפות והערבות ההדדית של המגזר החרדי בחברה הישראלית כולה.
"אנחנו חיים בעולם שבו התפיסות ותבניות המחשבה יותר משפיעות מהמציאות עצמה. והתורמים רואים מול העיניים מצד אחד לוויות בלי סוף, גם של חיילים יראי שמים ובני תורה - ומהעבר השני הנהגה חרדית שלא מוכנה בשום דרך ליזום דרכים לקחת חלק בזה. מבחינת חלק מהתורמים, זה כישלון מוחלט. הכסף נזרק לפח".
• אז קורה דבר פשוט: הם מענישים את הציבור החרדי המודרני, שהוא זה שהיה הציבור המרכזי שנהנה מהקרנות הללו ומהתמיכה - בגלל 'הפלג הירושלמי' וההקצנה בציבור החרדי כולו…
טוקר:" כן, זה המצב, וזה עצוב מאוד. זו מכה קשה גם ברמת הפרט החרדי, כי גופים שהיו מממנים מלגות ולימודים מקצועיים לחרדים נאלצים להשיב את פניהם ריקם.
"דיברתי עם אחד מראשי הגופים האלה, ששילם כבר מלגות לעשרות אלפי סטודנטים חרדים, והוא אומר לי: 'אני נאלץ לסרב לעוד ועוד צעירים חרדים שרוצים לצאת להתפרנס'. זו מכה כלכלית כואבת.
"אבל מעבר לפרט החרדי, זו מכה קשה גם ברמת הכלכלה הישראלית כולה. בסופו של דבר ישראל מיצתה את פוטנציאל התעסוקה שלה, גם בקרב גברים וגם בקרב נשים, והיא בשיעור אבטלה אפסי ברמות היסטוריות. היכולת של המדינה לצמוח היא כרגע היא רק באמצעות הגדלת שיעורי תעסוקה ורמות השכר בקרב שתי קבוצות - גברים חרדים ונשים ערביות.
"הקשיים של הקבוצה הראשונה לצאת לעבוד במקצועות בעלי הכנסה גבוהה גבוהים גם ככה, וכעת הם נתקלים בחסמים הרבה יותר גבוהים. זה לא רק יפגע בהכנסה של המדינה כולה, אלא גם יאלץ את אותן משפחות חרדיות להתבסס יותר על תקציבי מדינה או הנחות שונות - ושוב, זה כסף שיילך לסבסד משפחות במקום לצמיחה כלכלית לסלילת כבישים או להקמת עוד בית חולים בפריפריה.
"בראייה ארוכת טווח, אחרי ניצנים של מגמה חיובית יחסית של 20 שנה, התמונה עלולה להתהפך. זו הסיבה שראינו חשיבות להציף את הנושא הזה ולתת לו לדגש נרחב. מקבלי ההחלטות, גם בציבור החרדי וגם מחוצה לו, צריכים להיות מודעים להתפתחות הקשה הזו".
• אפשר אולי לומר שזה נראה כמו ניסיון להפעיל לחץ על הרבנים להיכנע בחוק הגיוס?
טוקר: יכול להיות. אבל זה לא בהכרח לחץ ישיר. לין שוסטרמן התורמת לא אומרת לעצמה - 'או שנגיע לדיל, או שאני עוצרת את הכסף'. אבל זה כן בחינה מחדש של המטרות והאם בכלל משהו מזה התגשם".
הצטרפו לדף הפייסבוק של חרדים 10 >>
הצטרפו לדף X של חרדים 10 >>
רוצים עוד נייעס, סרטונים וסיפורים? הצטרפו לערוץ הוואטסאפ של חרדים 10 >>
