
אומן, מוצאי יום כיפור תשפ״א.
בהיכל ציונו של רבי נחמן ישבו יחד הרב הרשל פאסטג בן ה־72, ולצדו ידידו הצעיר, יוסף דוד אלחדד בן ה־18. ידידות נדירה, כרוכה בקשרי נשמות עמוקים.
״כואב לי לראות שאנשים לא מאירים פנים זה לזה״, אמר יוסף דוד. הרב פאסטג עודד, חיזק ובעיקר הקשיב.
ואז – זה קרה. בסיום שיחתם פרץ מליבו של יוסף דוד ניגון חדש ומופלא. כך היה דרכו – מלחין בחסד.
״אפשר לשיר אותו?״ שאל.
״בוודאי״, השיב הרב פאסטג. יוסף דוד החל לנגן ניגון מרטיט בהיכלו של בעל השדה, וביקש בקשה אחת: ״אני מבקש ממך להוציא את הניגון הזה לאור עולם״. הרב פאסטג הבטיח להשתדל.
חלפו שבעה חודשים. באסון מירון נסתלקו יוסף דוד ואחיו משה מרדכי ז״ל – יחד עם מ״ה הקדושים.
ימים לאחר מכן הגיע הרב פאסטג לניחום אבלים בבית משפחת אלחדד בירושלים. הוא שיתף את אביו, הרב מאיר נחמן, בצוואה שהותיר בנו – הפצת הניגון בעולם. אלא שהניגון נשכח מליבו.
כאשר יצא מהבית – לפתע התעורר הזיכרון. הניגון שב אליו והוא החל לרקוד ריקוד פנימי של שמחה ואושר.
מכאן נולדה הדרך: הרב פאסטג פנה למפיק ולמעבד ר׳ נחמן שיינר, והשניים החלו לעבוד על העיבוד ועל צילום הקליפ - כדי לקיים את צוואתו של הקדוש.
כעת מוגש לפניכם ״הניגון האבוד״, לזכרו ולעילוי נשמתו של הקדוש יוסף דוד אלחדד ז״ל.
קרדיטים:
לחן: יוסף דוד אלחדד ז"ל
שירה: הרשל ואברמי פסטג
ילד פלא: נפתלי הרמן
עיבוד: נחמן שיינר ואולפני Yc
גיטרות חשמליות ואקוסטיות: נועם בורג
מקהלות: מנחם ברנשטיין
אולפן ומיקס: יענקי כהן
בימוי: נ.שיינר
צילום: מ.שיינר