מאות ראשי ישיבות - ליטאים, חסידים וספרדים - התכנסו הערב (ליל שישי) לכינוס חירום באולמי 'היכלי מלכות' בבני ברק כדי לקדם את סכנות גזירת הגיוס.
יו"ר ועד הישיבות, הגרח"א קאופמן, פתח את הכינוס: "התאספנו כאן כדי שכל מגיד שיעור וראש ישיבה יחזק את התלמידים ובפרט אלו שמוגדרים פריפריה חברתית".
הראש"ל הגר"י יוסף, חבר מועצת חכמי התורה, קרא לבני הישיבות להתחזק בימי בין הזמנים ולקיים בעצמם "ויגבה ליבו בדרכי ה'" - שעל ידי לימוד התורה שלהם עומד העולם והארץ. "גדולי ישראל התכנסו כאן במקום הזה לומר את מה שאמר רבי יוחנן בן זכאי לאספיאנוס קיסר: 'תן לי יבנה וחכמיה' - ובכך הציל את עם ישראל 2000 שנה, אל תעצרו את התורה הקדושה".
הוא הוסיף: "למרבה הצער יצר הרע מפתה כמה אחים תועים, שהם דתיים, אבל טועים בהשקפה, יצר הרע מפתה אותם והם רוצים שתשכח תורה מישראל".
נשיא ועד הישיבות, מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו אמר: "גדולי ישראל, דעתם נתונה תדיר, להפר עצת שונאי התורה, ולפעול למען לומדי התורה שכל כלי יוצר עליהם לא יצלח, ויוכלו ללמוד בשלות-השקט בנועם וברווחה, ולכך מעמידים גדולי ישראל את שליחיהם הנאמנים הפועלים באחריות ובהשקט כפי המסורת שקבלנו מרבותינו על דרכי הפעולה מול הרשויות, ללא התלהמות בלתי אחראית".
ראש הישיבה הדגיש: "אבל, באם חס ושלום יפגעו הרשויות בבני הישיבות, נרעיש עולם ומלואו עם כל הכוחות והלב, והרשויות ימצאו את עצמם מול יהדות חרדית עולמית מלוכדת הנלחמת על נשמת אפה".
ראש הישיבה הגרמ"ה הירש אמר במשאו: "אם אין תורה ואנחנו ככל העמים, זה מביא חורבן רחמנא ליצלן, וזה החיוב שלנו להיות עם התורה, וזה על ידי לימוד התורה על ידינו, וזה עכשיו כל בן תורה צריך להתגאות שהקב"ה שם אותנו בנסיון, ופשוט לו שנצליח לעשות נחת רוח.
"ואנחנו אומרים לאלו שנלחמים נגדינו אנחנו לא נוותר! ואנחנו נעמוד על כל אשר רוצים ללמוד שיוכל ללמוד! ואנחנו נעמוד על זה שנמשיך להיות עם התורה! וכאשר אנחנו נעמוד, ואנחנו נהיה חזקים, ויהיה פשוט לכל אחד שאנחנו נהיה חזק בכל הזמנים כנגד כל הדברים - בוודאי הקב"ה יעזור לנו ועל ידי יהיה ההצלחה לכל היישוב".
זקן חברי 'המועצת' של 'דגל', הגרמ"צ ברגמן אמר: "היום קם עלינו השלטון החופשי ורוצה לבטל חס ושלום את התורה הקדושה מבני הישיבות הקדושות. הרי זו ממש סכנת גלות וחורבן הארץ. הרי הארץ נמצאת במלחמה כבר קרוב לשתי שנים, וכולם צריכים זכויות מרובות - הרי אדרבה בשעה זאת היו צריכים להוסיף עוד לומדי תורה, ועוד בתי מדרשות כדי לבטל את הגזירות".
ראש הישיבה המשיך במתקפה חריפה: "הכי נורא, שיש גם אנשים דתיים שתמיד רוצים לקיים את מצות ישוב הארץ, וכעת הם עצמם מרבים את השנאה אל לומדי התורה! אם אכפת להם מארץ ישראל, הרי עכשיו הם מחריבים אותה בידיים.
"ובפרט שלא יתכן שמי שהולך לצבא הוא ייצא משם אותו דבר, וזו ממש גזירת שמד, ומי שהולך לשם - מאבד עצמו לדעת מבחינה רוחנית, וחייבים למסור את הנפש על זה! וכל מרביץ תורה צריך לחנך לזה, כדי שנוכל לומר 'ידינו לא שפכו את הדם'".
אחריהם נשאו דברים הגר"צ דרבקין ראש ישיבת גרודנא באר יעקב, חברי מועצת חכמי התורה הגר"ש בצלאל והגר"א סאלים, והגר"מ ארנסטר ראש ישיבת ויז'ניץ והגרימ"ד הלברשטאם ראש הישיבות של חצר צאנז.
בסיום הכינוס הוקראו החלטות אסיפת החירום:
א. עם ישראל בארץ הקודש שרוי במצב קשה מול אויבי ישראל אכזרים המבקשים את נפשנו, ולדאבון כל לב חללים רבים נפלו מבני ישראל הי"ד ורבים שנפגעו בגופם, ויש מאחינו בשרנו הנתונים בצרה ובשביה, ועינינו לק-ה בתפילה ובתחנונים שירחם עלינו במהרה ונראה במפלתם של צוררי ישראל הקמים עלינו, וביציאתם מאפילה לאורה של יושבי חושך וצלמות וברפואתם השלמה של הפצועים.
ב. מה רב הוא הכאב כאשר בו בזמן מבקשים אחינו תועי דרך לפגוע ביבנה וחכמיה, לפגוע בלומדי התורה תלמידי הישיבות המשליכים אחרי גוום כל חמודי עולם ומשאלתם אחת היא - לעסוק בתורה, ללון בד' אמותיה ולזכות לידיעתה ולכוון ארחות חייהם על פיה, ואינם מכירים במעמדם כפי שהיה עד עתה, ולא עוד, אלא להשוותם לעבריינים, ולהטיל עליהם עונשים כאלו ואחרים.
פגיעה זו היא ביסוד וסוד קיומנו - התורה הקדושה, שמסורה היא לנו מדור דור, במבצריה - הישיבות הקדושות ובלומדיהם בני הישיבות יחי' שהם הם מקיימים העולם.
ותחת שמציון תצא תורה וממנה יעלה ויזרח אורה על פני תבל, מי פילל כזאת שדוקא כאן בארץ הקודש ירדפו עמלי תורה.
הישיבות הקדושות שלא פרשו מאבותינו, הם שעמדו לנו בכל העיתים ושמרו על אומתנו, הן שמירה על תורתנו ודתנו והן שמירה עליונה על גופנו ונפשנו.
בימי בין המצרים - ייהפכו במהרה לששון ולשמחה, בהם מתאבל עם ישראל על חורבן המקדש, חייבים אנו לדעת ולהודיע כי אין שיור רק התורה הזאת, והיא שעמדה ותעמוד לנו למגן ולצינה.
ומכאן קוראים אנו בלב קרוע - אל נא אחים תרעו, גזירה זו כמוה כמו הגרועות שבגזירות אויבנו שרדפו את קיום דתנו ולא יכלו לנו, שובו והכירו במעמדם של תלמידי הישיבות כפי שהיה עד עתה.
דעו כי דרכנו דרך המסורה היא ומינה לא נזוע.
ג. התלכדות מחנה היראים במערכה על משמר הישיבות הקדושות ותלמידיהון חשובה ביותר ובפרט לעת הזו, ועל כולם בלא יוצא מן הכלל מסגרות ויחידים לפעול אך ורק עפ"י ההוראות וההנחיות הנמסרות ע"י ועד הישיבות.
על ראשי הישיבות שליט"א לדאוג להעביר לתלמידים את ההנחיות וההוראות הנצרכות בעת הזאת.
בכל שאלה הן הנוגעת לרבים והן ליחיד יש לפנות לועד הישיבות בטרם עשות מעשה לבירור העניין.
כמו כן כל ישיבה תעמיד איש צוות אליו ניתן יהיה לפנות במקרים שחלילה הסתבכו והנ"ל יעמוד בקשר עם וועד הישיבות.
ד. הננו לחזק את תלמידי הישיבות כל אחד ואחד בשמו הטוב, אשרי חלקכם, זוכים הנכם להתמסר לתורה תחת נסיון וקושי, תחזקנה ידיכם בעמלה של תורה אל תיראו ואל תיחתו, כולנו באגודה אחת ובעצה אחת לא ננוח ולא נשקוט עד לביטול רוע הגזירה בעזהי"ת במהרה. ועד שתבטל, נעמוד לימינכם בכל הניתן והמצטרך.
ה. ראשי הישיבות שליט"א נקראים לחזק ולאמץ רוחם של התלמידים בישיבתם ולרומם קרנם בעת הזו, ולהסבירם כי דרכנו דרכה של תורה מסורה, וזאת התורה ואופן מסירתה מדור לדור בין כתלי הישיבות הק' - לא תהיינה מוחלפות ואינן ניתנות לשינוי.
נדרשים אנו בכל עת ועונה ובפרט בעת הזו, ליתן עוז ותעצומות ללומדי התורה – מקיימי עולם, לסייעם בעצה ובמעש, וכן לחזק ידים רפות ולקרב את אלו הנדרשים לכך לבל יפרשו מן הציבור, כי בנפשנו הדבר.
ו. לקראת ימי בין הזמנים הקרבים אשר ניתנו ליתן רווח בין פרשה לפרשה, הננו לעורר התלמידים על קביעות עיתים לתורה שהיא חובה גמורה בכל זמן, ואין אתה רשאי לבטל ממנה.
כ"כ יש להימנע בפרט בעת הזו מלילך בטל בחוצות קריה וכבר הורה אב זקן למה תתראו, ובודאי איסור גמור הוא ללכת למקומות שאינם תואמים דרכי תורתנו.
ועל כולם החובה לנהוג בכל מקום באופן הגורם לקידוש שמו ית' וח"ו לא להיפך מזה, וכבר אמרו חז"ל במסכת יומא פלוני שלמדו תורה ראו כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו ועליו הכתוב אומר ישראל אשר בך אתפאר.