Remains of the 1,800-year-old Roman legion camp - known as the 'Iron Legion' (Prata) - were uncovered in an excavation conducted by the Israel Antiquities Authority over the past few months at the foot of Tel Megiddo, near the ancient Legio/Kfar Otnai site.
When are the municipal elections? Where can I find out if I am registered on the voter register?
החפירה, בניהולם של ד"ר יותם טפר וברק צין, ובמימון חברת נתיבי ישראל, הינה חלק מפרויקט להסדרת כביש 66.
בחפירה התגלו שרידים ארכיטקטוניים מרשימים של ה"ויה פרטוריה" - הרחוב הראשי של המחנה, ולצידם משטחי אבן מרוצפים ופודיום מונומנטלי בצורת האות היוונית סיגמה, שהיו חלק ממבנה ציבורי גדול. המחנה הצבאי של הלגיון השישי הוא המחנה הצבאי היחיד בארץ ישראל, בקנה המידה ובהיקף הזה, אשר מיקומו ידוע ושנחשף בחפירות ארכיאולוגיות.
"מחנה הלגיון הרומי בלגיו, שימש כבסיס הקבע של למעלה מ-5000 חיילים רומים במשך כ-180 שנה - בין השנים 117-120 לספירה ועד שנת 300 לערך", אומר ד"ר יותם טפר, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות. "אורכו היה כ-550 מטר ורוחבו כ-350 מטר. במרכז המחנה הצטלבו שני רחובות ראשיים, וכאן גם הוקמה חצר מפקדת המחנה.
"מיקום זה במחנה שימש כנקודת ייחוס מרכזית, ממנה נמדדו מרחקי הדרך (אשר סומנו באבני מיל) לאורך הכבישים הרומיים, שנסללו מהמחנה הצבאי לערים המרכזיות בכל צפונה של ארץ-ישראל. השתמרות השרידים באתר לא ניכרת לגובה רב, משום שאבנים רבות נלקחו מכאן לאורך השנים לצורך שימוש בפרויקטים אחרים ביישובים שהוקמו באזור בתקופה הביזנטית".
ד"ר טפר מדגיש, שגילוי מרכז המחנה כעת אינו מקרי. לחפירה הזו של רשות העתיקות קדמו סקרים שנערכו כחלק ממחקר גיאוגרפי-היסטורי שערך ד"ר טפר במסגרת אקדמית ושש עונות חפירה שנערכו בעשור האחרון בשותפות עם ד"ר מת'יו ג. אדמס, כחלק מפרויקט המחקר של עמק יזרעאל (JVRP) מטעם מכון אולברייט לארכיאולוגיה שבירושלים.
"בעונות חפירה אלו נחשפה חצר המפקדה (הפרינקיפיה) של המחנה בחלקו העליון, מדרום-מערב לכביש 66, ובחפירה הנוכחית, מטעם רשות העתיקות, אנו מגלים את שרידיו של המחנה המשתרעים מצפון-מזרח ולאורך כביש 66".
סריקות מקדימות בשטח המחנה מטעם JVRP, באמצעות טכנולוגית של מכ"מ חודר קרקע, מלמדות כי מתחת לפני השטח, תחת שדות החיטה של קיבוץ מגידו, משתרע מכלול מחנה לגיון רומי שנשמר על כל מרכיביו. "החשיבות המחקרית והייחודיות של הממצא הזה היא מאוד גדולה בשל נדירות הממצא הארכיאולוגי במקום", אומר ד"ר טפר. "אמנם, מוכרים מחנות צבא רומיים בארץ ישראל, אך הם היו מחנות מצור זמניים או מחנות קטנים ששימשו יחידות עזר. אף לא אחד מהם דומה למחנה לגיון במערך שלם, כפי שמתועד בחפירות הארכיאולוגיות בלגיו שליד צומת מגידו".
מקורות היסטוריים ומידע חלקי נוסף מעידים על קיומו של מחנה קבע לגיון רומי של הלגיון העשירי (פרטנזיס) בירושלים, אולם הוא טרם אותר.
בחפירה התגלו גם מטבעות, חלקי כלי נשק, שברי כלי חרס וזכוכית, אך הממצא הבולט במקום הם הרעפים, שהתגלו בכמויות גדולות מאוד.
"הרעפים, שעליהם הוטבעו, לעיתים, גם טביעות הלגיון השישי, שימשו למגוון גדול של צרכים - לקירוי גגות, לציפוי רצפות וקירות. "הטכנולוגיה, הידע, שיטות הבניה וכלי הנשק שהלגיון הביא אתו הינם ייחודיים לצבא הרומי. זה, הביא עימו מארץ המוצא מגוון גדול של פריטים, שמהווים טביעת אצבע צבאית - רומית אימפריאלית".
Photo: Emil Elgam, Israel Antiquities Authority
[gallery]