Little Shemesh: It seems that the opposition members are not willing to come down from the tree. Where is this thing going?
שרי רוט: תראי, זה היה ברור, אני חושבת שעם כל הקיטורים שיש על חברי הקואליציה שנענו, כביכול, לקריאת הנשיא, אני חושבת שיש כאן טקטיקה מאוד פשוטה. לא מסרבים לנשיא, ובפרט שהוא נשיא - הקשבתי לנאומו, הנאום היה מאד בין הטיפות - לא שמאל לא ימין, הוא השתדל ללכת באמצע.
זה לא נשיא שאומר לך 'בני עמי בחרו בטרור' או דברים מהסוג הזה. ולנשיא כזה, לא אריה דרעי יכול לסרב, למרות שגם החוק שלו נדחה טיפה, צריך להיות נימוסי, להגיד את ה'כן' ושהאופוזיציה תגיד את ה'לא'. למה לא?
Lital Shemesh: So it gives the impression that there is no compromise offer at all that they are willing to accept, because we heard Yair Lapid say: I am asking for a two-month postponement until after the spring break. Suffice it to say: We are not willing at all to sit down and discuss.
Sherry Roth: It's good of him that he didn't say: We want the end of the term in five years, four and a half years, 'only' two months, only in quotation marks of course... Forget it, I think it's very good that the coalition is the one that comes out the nice side that said 'yes' to the president and that the opposition does the dirty work. Speaking of Tali Gottlieb and her tweet, I think the tactic was very good. Let the opposition, which is the one to say 'no', we will come out the nice ones. That is, the coalition.
Little Shemesh: Meanwhile, senior coalition officials say today in an interview with Haredi media that the Deri law was dropped out of fear that Smotrich and his friends would rush through votes that require a majority, in light of the Kerem evacuation crisis. What do you think of this theory?
שרי רוט: כמקובל בפוליטיקה תמיד ממסחרים בכל חוק, נער הייתי גם זקנתי ואני זוכרת שלפני כל הצבעה, בכל הממשלות, תמיד יש את הסחר-מכר הזה, אני לא אצביע, אני כן אצביע, כל אחד רוצה את הדברים שעוד לא ניתנו לו. זה רוצה את ההתיישבות, זה רוצה את התקציב שעוד לא אושר לו, כל אחד מתמסחר.
פה יש לך את דודי אמסלם שעשה שרירים וירד אחרי שקיבל את ההבטחות, עכשיו זה סמוטריץ', אחר כך זה יהיה בן גביר, זה מתחלף, אבל אני חושבת שכולם בסוף יצביעו. לא נראה לי שמישהו כמו סמוטריץ' יזלזל בחברות של אריה דרעי, שאיחד את הגוש במשך כל החודשים שהם היו באופוזיציה. אני חושבת שהקרדיט לאיחוי גוש הימין רשום על שמו בטאבו ולא נראה לי שמישהו היה רוצה לראות את דרעי בחוץ. בטח לא סמוטריץ', לא נראה לי שהוא מקווה שאריה דרעי יהיה בחוץ ויאיר לפיד בפנים או אפילו לא 'המחנה הממלכתי'.
Little Shemesh: Although it must be said that Deri's dream of returning to being a minister is getting a little further away now, with the president asking for postponements and trying to compromise. In other words, all the other urgent things have been pushed aside a little.
שרי: תראי, הנשיא דיבר עם דרעי ואני חושבת שהוא מאד ביקש לבוא לקראתו, אז אחד כמו דרעי לא יכול לסרב לו, בטח לא כשהוא נמצא ממש בעין המצלמות, אבל לדעתי זו רק טקטיקה. זה לא יירד מסדר היום. אני גם לא רואה איך באמת אפשר לנהל משרד הבריאות או משרד הפנים בלי אריה דרעי כשר.
אני רואה איך זה עובד כרגע, הפקידים לא יודעים עם מי הם אמורים לדבר, עם מי לא, יש ממלא מקום, זמני או לא זמני, אי אפשר ככה, משילות לא יכולה להיבנות ככה ובסוף גם שופטי בית המשפט יצטרכו להבין את זה - ואני חושבת שמנדלבליט חשף השבוע, וזה דיבר בעד עצמו, כשאמר שאף אחד לא חשב או לא קיבל הבטחה שדרעי יפרוש. ובכלל, בואי, כשאת מוכרת מכונית את נותנת מילים בעל פה או שבסוף את עושה חוזה בכתב? דרעי לא חתם על שום דבר, ומילים זה אוויר, זה לא משהו מחייב. נאמר, הבנתי לא הבנתי, האדם הסביר הבין, לא הבין, אני חושבת שחוק דרעי יתקדם בסוף.
Little Shemesh: Shari, do you agree with Simcha Rothman's theory that the opposition is not interested in legal reform, they simply have a problem with the change of government and they will go to the end to bring about elections?
Shari Roth: I also said it during the previous government. This is how it works in the State of Israel: The side that is on the shelf and did not win the elections does everything to hit the side that is on the field and received the governance.
Little Shemesh: But I don't remember demonstrations of this magnitude.
שרי רוט: אז לא עלו על שולחנות בכנסת, זה נכון, הפגנות בסדר גודל הזה אולי לא היו אבל אני יושבת בתוך הציבור החרדי, הזעם והכעס שהיו בציבור החרדי שבאו לידי ביטוי בניקוז האוכלוסיה לקלפי ביום הבחירות, העובדה שכל ילד בן 3 ידע להגיד שזו ממשלת הרשע, והרסו לנו את המחירים וגנבו לנו את הקולה 0 ודברים שילדים קטנים ידעו לדקלם אותם, זה משהו שגרם שטיפת מוח רצינית. ואולי בצדק. כל צד שמפסיד רוצה שברוחו תהיה הממשלה הבאה. אבל זה לא עובד ככה, מי שקיבל את השלטון הוא זה ששולט ואין מה לעשות.
וכמו שזה נראה, הממשלה הזו לא הולכת לשום מקום, והיא הולכת לשלוט כאן, והיא חייבת לקיים את הבטחותיה לבוחר. ואת יודעת, יש כעס, כשאני מדברת עם אנשים שהצביעו לליכוד, ובכלל לגוש הימין, ואומרת להם תראו, יכול להיות שירככו קצת את הרפורמה, הם מאד כועסים. הם כאילו אומרים, מי נתן לכם את המנדט? איך אתם יכולים לספסר בחוקים שאנחנו הבוחרים הלכנו לקלפי ובשביל זה בדיוק נתנו לכם את קולנו. בדיוק בשביל זה!