Thief, how could you ignore two soul candles that lit the house • Shaking

February 9, 2020   

גנב  פלש בערב שבת אל ביתה של מעיין שטרן, תושבת נחלים, ונטל מלבד מה שמצא במגירות גם מחשב ישן ושחור - בתוכו אוחסנו כל הזיכרונות שלה משני אחיה, איתמר ורוני מרמלשטיין ז"ל, שנפטרו בתוך שבוע. בפוסט מרגש במיוחד, היא מבקשת מהגנב להשיב לה את הזיכרונות. חרדים 10 מגיש את הפוסט כלשונו: גנב יקר, הדלקת את כל האורות בערב שבת, בטוח ראית שמדובר בבית פשוט. ריהוט של איקאה עם שילובים מאתר אגורה ויד 2. כלים בכיור שלא הספקנו לשטוף, כביסה שצריך לקפל וערימת ניירת שאף פעם אין לי זמן להתייחס אליה. וזה בסדר לי, אני לא צריכה יותר מזה, כל עוד השמש זורחת בכל בוקר והאנשים האהובים עליי נשארים בחיים. אתה לא מכיר אותי, אבל אני מסוגלת לשים הכל בצד. את הבלאגן הנורא שהשארת לנו בבית, את המגירות שרוקנת, את טבעות הנישואין שלקחת, את המחשב נייד החדש שאימצת ואפילו את הפחד המשתק שתקף אותי Inside the place that should be safest for me - my home. But there's one thing they're not messing with me about this year, something that's sacred - my memories of my brothers, Roni and Itamar!!! On the old computer you took, right, not the gray one, the black one. Yes, the one that takes an hour to restart, the one that has to be constantly charged (I saw that you also remembered to take the chargers), the one that requires a manual mouse to move anything inside it. That slow, annoying computer that's worth nothing to you - is pure gold to me. On this old computer of mine, there are neat folders with photos from all sorts of memory cards from old cell phones and cameras that I've spent hours and hours organizing over the past few months to preserve memories of a family life that I won't have anymore. חיי משפחה שלמים עם אחים שלי שכבר לא כאן. מה נשאר לי אם לא הרים של זיכרונות שהלב יכול להתפרק ולהתרפק עליהם בלילות באותה נשימה?! מה??! אני לא יודעת איך יכולת להתעלם משני נרות הנשמה העצובים שהאירו את הבית החשוך שהשארנו בשבת? אני לא יודעת איך יכולת לשלוח ידיים פולשניות כזה עמוק ללב שלי ולהחריב בו את מעט השפיות שעוד נותרה בי. אני לא יודעת כמעט כלום על העולם הזה וכלום מוחלט על העולם הבא. מה שאני כן יודעת, זה שברגע שתשב תחת קורת הגג שלך, תייבש את המעיל הרטוב מהמבול שתפס אותך בערב שבת, תנסה להוריד את הבוץ שנשאר לך בנעליים ותכחיד את הכפפות מהידיים ואז תשב על ספה שלא שלך, עם בגדים שלא שלך ופלאפונים ומחשבים שלא שלך. (ת'כלס רק הלב שלך אבל הוא לא עובד כבר שנים) - וככה תתחיל לעשות סדר בשלל שאספת ממני ומעוד שלושה שכנים... אבל אני יודעת שהידיים שלך ישארו מלוכלכות, כל כך מלוכלכות, ואף סינטבון לא יצליח להוריד את הכתמים האלה שעליך. ואתה תסתכל במחשב הישן. נכון לא האפור, השחור. כן, זה שלוקח לו שעה לפעול מחדש, ולא יהיה לך את הסבלנות לחכות עד שהוא יפעיל את עצמו. אז ממש שניה לפני שתעיף אותו לכל הרוחות, בבקשה!! אני מתחננת!!! תוריד מהפנים שלך את גרב הגנבים הזאת שמעוורת לך את העיניים והלב ותחזור בלילה להניח אותו ליד הבית שלי - חרמון 5. זה הדבר היחיד שרציתי לבקש ממך. וזהו, זה מספיק לי, באמת, אני לא צריכה יותר מזה כלום, כל עוד השמש זורחת בכל בוקר והאנשים האהובים עליי נשארים בחיים. אתה לא מכיר אותי, אני מסוגלת לשים הכל בצד. אבל יש דבר אחד שלא מתעסקים איתי השנה, משהו שהוא קודש קודשים - הזיכרונות שלי מאחים שלי!!! P.S. I don't know what the chances are that a post like this will reach the thief's heart. But I was lucky enough to discover that there is such a thing as crowd power. Most of the photos and other important documents from my life that were on the old computer are not supposed to be backed up. If there is anyone who reads my heart and understands this, I would appreciate their help. I know it's an indescribable load of troubles in bundles and I want you to hear some small joys from me, like an exciting post with good news or at least a smiling selfie of me with Nela. Maybe if I promise you it will happen soon. It will happen soon. אולי. הלוואי. מבטיחה לכם.