""Rest in peace, my dear child" • The moving eulogies

July 1, 2014   

Rabbi Rami Barachiah, The Talmon village rabbi, eulogizing the villager Gil-Ad Shaar, the late, with tearful voices, said: "Gil-Ad, you would probably say that you want the hyphen to remain, that you will be in Gilad forever, and not Gilad and a memorial monument. As the father says, I don't want to be a messenger, I just want to continue living in peace. But God decides how to run the world.". Amram Yifrach, סבו של הנרצח אייל יפרח הי"ד: "אתה נאבקת בחוטפים, אני בטוח שהוא נתן מה שהוא יכול כדי להוכיח להם שאנחנו בארצנו, אנחנו בטוחים בצדקת דרכנו שארץ ישראל שלנו. אייל אתה וחבריך זכיתם לגרום לאחדות בעם ישראל שלא הייתה במשך שנים". הראשל"צ Rabbi Yosefף הספיד גם הוא באלעד, ודיבר על כך שכל ישראל מבכים את הרצחם של שלושת הנערים. הראש"ל הוסיף: "רבים שואלים לאיפה הולכים התפילות? איפה הלכו הקבלות? לימדונו רבותינו על פי דברי הנביא ירמיהו, "מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש תקווה לאחריתך ושבו בנים לגבולם", ובכל זאת למרות תפילותיה של רחל למרות ההבטחה המפורשת גולי בבל לא חזרו לארצם, אבל במאה שנה האחרונות ראינו שעם ישראל חזר לארצו, הדמעות של רחל במשך אלפי שנים עמדו לנו לזכות לקיבוץ גלויות. שום תפלה לא הולכת ריקם. במותם ציוו לנו את החיים, להמשיך באחדות, למרות החילוקי דעות לדעת לחיות יחד, בזה נמצא נחמה. "במה אפשר לנחם את המשפחות? מה אפשר להגיד להורים שכולים? המקום ינחם אתכם, המקום שנמצאים הנערים עכשיו הוא ינחם אותכם, הגמרא בסהנדרין אומרת שנערים שנרצחו על קידוש ה' יושבים בשורה הראשונה לפני כיסא הכבוד, זה מה שמנחם את המשפחות. ובילע המוות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים." Rabbi Ali Sadan ראש המכינה הצבאית "בני דוד", בה למד אייל יפרח, הספיד: ראינו בשבועות האחרונים מראה מיוחד, של חוסן נפלא שהפגינו המשפחות. דוד המלך מלמד אותנו כי המלחמה מול הפלשיתנאים היא באמצעות הפגנת חוסן אמיתי. אייל אנחנו יודעים שלך טוב, שיש לך מקום טוב, לנו יהיה מאוד קשה בחסרונך, מה שנוכל להתנחם בו, זה להמשיך את שמחת החיים שלך, את החיוך, את העזרה הפשוטה לכל אחד". שר הביטחון Moshe Ya'alon הספיד באלעד ואמר: "אנו עומדים כאן ונפרדים מאייל, נפרדים מעלם צעיר, מהחיוך שניבט אלינו מהתמונות, המשפחות נפרדות היום מיקיריהם, הצער והיגון עוטפים את הארץ כולה, אתם שגידלתם את הילדים והפכתם אותם למי שהם, אוהבי אדם והארץ, תשאו את זכרם הצורב לנצח. הם נרצחו בידי בני עוולה בידי מחבלי חמאס שארבו להם בדרכם הבייתה, רק משום שהם יהודים, הם נפגעו בידי מי שחרטו על דגלם להלחם במדינת ישראל. "הם לא יוכלו לנו! גם בשעות אלו נמשך המצוד אחר החוטפים ולא ננוח עד שנניח עליהם את ידנו. עומד מולינו אויב אכזר, אך אנו לא נרתע. ידעו ראשי החמאס כי אנו נרדוף אותם בכל מקום, ידעו כי המחיר שהם ישלמו יהיה יקר מאוד. גם בשעה זו ממשיכים כוחות הביטחון, בפגיעה בחמאס, באנשיו ובתשתיות הארגון שלו. "וכה אמר בלכתו, בני אבשלום, בני בני אבשלום מי יתן מותי תחתך אבשלום בני וכו'". כך מתואר אבלו של דוד על בנו אבשלום. כשהווא זועק שוב ושוב "בני בני". האבל היום הוא אבל של כל העם. הייתה לי הזכות לפגוש אתכם בימים הקשים האלה, הגבורה שהפגנתם הם לי לאות וציון". Eyal's father הספיד: "בכל בית כנסת. בכל מקום. בכותל, ברחבה של עיר, בכיכרות. אייל אתה קדוש, לא לחינם זכית, הייתה בך אהבה לכל אחד. אמרת לי לא פעם אם מבקשים ממני בקשה אני לא יכול לסרב, אם מבקשים אני חייב לעזור. היית מופת לאחים שלך. "הם רוצים שתבוא שתחבק אותם, שתחבק את אמא. אמא אמרה שאתה עכשיו ליד הקב"ה, שתבקש ממנו שיתן לנו כח. יהיה לנו קשה בלעדייך, תבקש ממנו שיתן לנו כח. בחייך נתת כוחות לכל כך הרבה אנשים ועכשיו תתן לנו כוחות". Shiral Shaar, אחות של גיל-עד: "ה' הבאתי לך את החבר הכי טוב ואת האח היחיד שלי, אני אפילו לא יודעת איך הוא הרגיש, הפעם האחרונה שראיתי אותו היה אצל סבא וסבתא כמה ימים לפני שנחטף. "ה' אתה יודע שהוא היה החבר הכי טוב שלי, ואני הייתי האחות שתמיד מנסה לתאם שבת בבית ביחד אצל ההורים. אין לי אח יותר! תמיד דמיניתי איך אני אדאג לך שתהיה בצבא, הנה ה' הוריד לי דאגה אתה שמור אצלו. אף פעם לא הערכתי איזו נשמה אתה. אתה מצטרף לרשימה ארוכה של גיבורי ישראל, זה הייעוד שלך. אני מעכשיו אצטרך להתמודד עם זה. הלוואי שתהיו האחרונים ברשימה. גיל-עד אני אזכור אותך לנצח". Aviazeri Frankel, Naftali's grandfather, eulogized Nof Ayalon: "I lack the strategic initiative. I was an enthusiastic supporter of giving up territory in exchange for peace, but I understood that the terrorists want this region of the country Juden-Rhein. Free of Jews.". Ofir Shaar, אביו של גיל-עד: "תמיד חיבקתי אותך, גם כשלא הסכמנו. כמה התגאתי שגבהת יותר ממני והייתי צריך להרים את ידי כדי לעטוף אותך. וכעת הטלית שלי מיותמת מלחבק אותך ועוטפת את גופך הטהור. ידעת לשלב בין גשם ורוח. "אמא ואני נצבים מול אתגר חיינו, בעומדי לפניך אני מבקש ממך סליחה ומחילה, סלח לי בני אהובי אם שגתי וטעיתי. בנותי האהובות, תמיד התגאיתם באחיכם, ובודאי הדורות שתביאו יגדלו על מורשתו, גיבור ישראל שלנו".   Abraham Frankel, Naftali's father: "They say that in these days there was a unity that was not seen. The ways of God are hidden, I do not know why you left us so young. Naftali, mother and I and the brothers, we do not forget even for a single moment that you are our child, and you always will be, rest in peace my dear son.". Bat Galim Shaar, אמא של גיל-עד: "כמה הקפדנו לכתוב את שמך עם המקף באמצע, שלא יראה כאילו "גלעד" מי האמין שבגיל 16 תהפך לגלעד. היית בוגר, לקחת על עצמך משימות בלימודים, בחיים. היית שקט ושליו גם בעולם הזה. לאיזה פסגות העלת את העם הזה. האמונה שהחזיקה אותנו עד כה היא תמשיך להחזיק אותנו הלאה. "אל תסתר פניך ממנו, האר פנייך ונוושע", הקב"ה נתת לנו 6 מתנות נפלאות, בנות אתן יכולות להיות גאות באח שלכם, ועכשיו אנחנו מחזירים את הפיקדון היקר הזה". Rachel Frankel, אמו של נפתלי: "יש מקום מיוחד בשמים לנערים שלימדו לשונם לימוד ושירה. אנשי כוחות הביטחון אנחנו מודים לכם על כל המאמצים שעשיתם. מהיום הראשון אמרנו שגם אם זה יגמר רע, הקב"ה השפיע עלינו שפע טוב, אנחנו עשירים מאין כמונו, יש לנו משפחה יקרה ונפלאה. נח בשלום ילד יקר שלי, אנחנו נלמד לשיר בלעדייך, את הקול השני שלך תמיד נשמע בתוכנו". הראשל"צ Rabbi Yosef In Talmon: "They had a love of Torah. a love of Israel. a love of kindness. The people of Israel lost today the best of their sons. We read in the parasha that when Aaron the priest passed away, it is written: And all Israel mourned for him.". Eyal Ifrach's brother: "למדתי ממך אמונה. בכל פעם שהיית מגיע הביתה, הבית היה משתנה, אני הייתי מאושר שאתה מגיע, שאני אראה אותך כשיבוא המשיח תקבל את החיבוק הגדול שלנו. אני יושב בחדר ומחבק את הגיטרה שלך, מחכה שתחזור. אני מרגיש שהרמת את העם לפסגות. "הרב אמר לי שהעברת לי את שרביט הבכורה בבית, אני לעולם לא אגיע לדרגות שלך, ה' אוהב נשמות כמו שלך. אתם הרוגי מלכות, אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתכם. אני זוכר שרצית לשבת עם כולנו ולנגן על הגיטרה, אנחנו נעשה את זה בשבוע הבא, ואני סומך עליך שגם אתה תהיה". Rabbi Elchanan Etrog The head of the Shavei Yeshiva in Hebron, the mourner of Elad, wept: "And he returned to the well and saw that there was no deer, no Gil'ad, and no Naphtali. An evil beast devoured him." The initials of the mothers are in A'ar, they turn the well into a well of living water for the whole people. I seek my brother, the whole people everywhere seek their brother, on the road between Hebron and Jerusalem, boys and girls will continue to be added, and they will write with their own lives, with white fire on black fire, the continuation of the Torah of God.".