State Comptroller Investigates: Are Haredi Jews Being Discriminated Against in Free Summer Camps?

June 24, 2014   

The Ombudsman in the State Comptroller's Office is currently investigating the discrimination against Haredi and Arab education in the "Great Freedom School" program. This is in light of the complaint by MK David Azoulay. This was revealed today (Tuesday) at a meeting of the State Audit Committee in the Knesset. Committee Chairman MK Amnon Cohen noted that in last week's debate, Minister Shai Piron refused to expand the free summer camp program to Haredi and Arab children, thereby creating structural discrimination against Israeli children. "A champion in widening social gaps," he said. Cohen rebuked the representatives of the local government center, who did not oppose the discrimination, and said that he expected the heads of the authorities to rebel against the discrimination of some of their residents, property tax payers and their voters. "Tomorrow the local government will want our help as members of Knesset with balancing grants and the like - and then it will receive the answer, we will hold it to account for its silence," he noted. Cohen demanded to receive the agreement signed between the ministry and the Friendship Fund that finances these summer camps, and the entire government approval process for this financial grant. ליאורה שמעוני, נציגת המבקר, הוסיפה כי נציבות תלונות הציבור החלה לטפל במהירות לטפל בתלונת ח"כ אזולאי, ותבדוק האם ההחלטה סבירה והאם התקבלה בהליך תקין. "ביקשנו תשובות דחופות ממשרד החינוך, כדי להתערב עוד לפני תחילת הקייטנות בשבוע הבא", הבטיחה. ח"כ דוד אזולאי: "פנינו בנימוס ובכבוד לשר, והוא לא טרח אפילו להחזיר תשובה, כנראה שזה החינוך שלו. פירון התפאר ברפורמות למען שוויון, אך כל-כולן אפליה בוטה ומכוערת. ילד בחינוך הממלכתי יזכה לקייטנה חינם, ושכנו שבחר בחינוך החרדי – לא יזכה לכך. פניתי ליועץ המשפטי לממשלה וביקשתי התייחסותו לכך, אך כנראה שילדים חרדים אינם חשובים בעיניו, ובכך הוא שותף-עבירה של השר פירון". חברו לסיעה, משולם נהרי, אמר: "החינוך הציבורי אכן זקוק לחיזוק – אך לא במחיר פגיעה במערכות חינוך אחרות מפוארות. לא-לחינם במשך השנים אנשים שלחו ילדיהם לחינוך הפרטי, כי החינוך הציבורי לא היה מספק. השר פירון מוציא את ילדינו מכלל ילדי ישראל, ואפילו בימי שולמית אלוני כשרת חינוך, לא הייתה התנהלות כזאת". ח"כ משה גפני : "אפילו קולו של הייעוץ המשפטי במשרד החינוך שפעם נלחם על דעתו המקצועית - נדם. בחוק יסודות-התקציב נקבע כי את החינוך העצמאי יש לתקצב בשווה, אך השר פירון איים עלי שאם אומר זאת בוועדה – הוא ישנה את החוק. על הייעוץ המשפטי במשרד לומר לשר כי כל עוד זה החוק - עליו לתקצב בשווה גם את החינוך החרדי". עו"ד משה אלמליח, לשעבר מנכ"ל רשת החינוך המעין התורני, גילה כי במשך שנים מתרחש קיצוץ עמוק ומתמשך בתקציבי החינוך החרדי להצטיידות, הסעות ובינוי. גם ח"כ חנין זועבי  קבלה על אפליית מוסדות חינוך ערביים רבים מהתכנית, בגלל שאינם בחינוך הרשמי, ואמרה: "מדובר במעשה נקמנות. לא פותרים בכפיה, בירוקרטיה או בשרירות, עקרונות של זהות". עאוני בטחיש, מנהל בי"ס אלמוח'לס בנצרת הוסיף כי כ56% מתלמידי נצרת וכ-70% מתלמידי חיפה הערביים, לומדים במוסדות החינוך מוכר-שאינו-רשמי, כי המדינה פשוט לא הציעה להם מוסדות מתאימים. "על פי החוק, במקום שהמדינה איננה יכולה להציע חינוך חינם, עליה לסבסד את החינוך הפרטי. בניגוד לטענות השר המוכר שאינו רשמי איננו מקשה אחד, יש בו חינוך כנסייתי, חינוך חרדי, ואפילו בי"ס הריאלי בחיפה", הדגיש. נציג מרכז השלטון המקומי, פיני קבלו, השיב לדברים הקשים שהוטחו בו ואמר: "ראשי הרשויות מיישמים מדיניות המחליטים. העליתי את הבעייתיות של המהלך, והצגתי זאת בפני השר – אך הוא התעקש. לדעתי אפשר עדיין לתקן זאת". יהודית קדש, מנהלת אגף החינוך היסודי במשרד החינוך השיבה כי בתכנית החדשה כלולים 250 רשויות בהם בי"ס ממלכתיים, ממלכתיים-דתיים, 16 בתי-ספר בחינוך חרדי, וכן מוסדות חינוך ערבי דרוזי וצ'רקסי. "אין מדובר באפליה, כי יש פה נציגות לכל המגזרים. המוכר-שאינו-רשמי אינו יכול להצטרף כי מראש הוגדר שהתכנית מיועדת לחינוך הציבורי, אך כל בי"ס מוזמן בכל עת להצטרף לחינוך הציבורי". דורית מורג, היועצת המשפטית של משרד החינוך טענה כי מאז ומעולם הועדף החינוך הציבורי, כולל בגיבוי פסקי בית המשפט העליון. לדבריה, חלק מפסקי-דין אלו אפילו חייבו את המדינה להעדיף את החינוך הרשמי. "לשר יש סמכות לתת עדיפות לחינוך הציבורי מכוח סעיף 11 בחוק חינוך ממלכתי, בה נקבע כי השר מוסמך לקבוע תקציבים ונהלים, ומכוח זאת ניתן להחליט גם על אפס תיקצוב. בכל מקרה, מדובר על תכנית תוספת בלתי-פורמלית, ולכן חוק יסודות-התקציב לא חל עליה", טענה. לדברים אלו הצטרפה גם אורית קורן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שאמרה כי התכנית איננה חלק מתכנית הלימודים הפורמלית, והעדפת החינוך הציבורי לגיטימית הן בחוק והן בפסיקות בתי המשפט.