A ball game, a presidential race, and a visit from an unwelcome guest

May 26, 2014   

 The weekend press of the Haredi media was taken over, and with all its might, by the presidential race.

"חוזר מהכפור", כיכב דוד לוי בשער השבועון בקהילה. "דרוש: מועמד לנשיאות", הייתה הכותרת הלועגת לראש הממשלה בשבועון משפחה. בין שיטוטיו אחר מועמד 'הולם' הוא הגיע, כך מדווח העיתון, כמו גם היומון המודיע, עד למשה כחלון. אפילו שמו עלה בלשכה, יותר כחלום מאשר כמציאות. בערך כמו שדרעי היה חולם על הרצת הגר"ש עמאר לנשיאות. "המרוץ לכתר", בישר היומון המבשר, שהגיש גם כתבה המגוללת עניינית את הפרטים השונים הקשורים בתפקיד - תהליך הבחירה, סמכויות, הוצאות לשכה, מעון, הדחת נשיא, ועוד. ללא ספק נושא חשוב, שמעניין את הקוראים, ו'המבשר' הוא היחיד שהגיש להם את כל הפרטים. סיקור מעולה. גם המודיע, באותו נושא, עם "טלטלת הנשיאות", בשער. היחיד שדילג את 'שער' ובחר להקדיש לנושא 'רק' כתבה היה יתד נאמן. "רק לא רובי", הייתה כותרתה.  

  Newspapers also have scenarios and/or prophecies.

בקהילה מתעקש שיו"ר ש"ס, ח"כ אריה דרעי, ימליץ על פואד בן אליעזר, תוך אזכור כי ח"כ יעקב ליצמן, תומך ברובי ריבלין. הגדילו לעשות במשפחה, שם מופיע באחד מהטורים המשפט הבא: "נשיא המדינה הבא הוא איש ירושלים, ושמו ראובן". אבל אז כנראה נזכר הכותב למי ניתנה נבואה וצירף את התוספת המסתייגת: נכון לעת כתיבת השורות. אגב, בעיתון כבר חושבים על היום בו יצטרך הנשיא להמליץ על חרדי שירכיב את הממשלה. "אם תזכה להגיע לרגע ההיסטורי, הנה תהיה זו שעתך הגדולה". נותר רק לקוות שעין חילונית לא שזפה השבוע את העיתון. למה להפחיד, כשמדובר בתרחיש של כמעט ימות המשיח? בהמבשר מוגשת תיאוריה מעניינת, הנסמכת על דברים שאמר איתן הבר: ריבלין, שייך לדור הנסיכים (איך אמר עליו אביגדור ליברמן? "פיינשמקרים"...) - ומנהיגם היה מנחם בגין. משפחת נתניהו היגרה לארה"ב כי האבא, בן ציון, קיבל דחייה מאוניברסיטה העברית, שם הוקירו את אביו של ריבלין. נתניהו שייך לקבוצת 'המקופחים'. "אליבא דריבלין, נתניהו היה ונותר נציגו של המון העם הפשוט וחסר ההשכלה. בגופו לא זורם 'דם כחול', מכאן הבוז העמוק אליו, מכאן 'ליברליותו' המוגזמת והקריצה אל השמאל, מכאן האיבה העזה של נתניהו אליו". כי "למרות הקילומטראז' המדהים של נתניהו כראש ממשלה, הוא עדיין סוחב עמו נחיתות מובנית כלפי הממסד שלא מקבל אותו..." קונספירציה של ממש. הבנתם את הרעיון? יבוא איש משפחת המקופחים, ויתמוך ב'מקופח' דוד לוי, ולא יתמוך באיש הנסיכים... ורק המודיע נצמד לחוק הגיוס. תחת הכותרת "טלטלת הנשיאות", הוא משרטט את התמונה המלאה: אחרי חוק הגיוס, החרדים לא רצו את ריבלין. אבל עבר זמן, פתאום עברה להם בראש המחשבה לפיה גם פואד בן אליעזר, אילו היה בקואליציה, היה מן הסתם תומך אף הוא בחוק. אז אם כבר, שווה להרגיז את נתניהו - האבא של חוק הגיוס, ולהצביע לרובי... גם סיכום העוולות של רובי, המצורף לדברים, לא ממש אמור להרתיע את הח"כים החרדיים מלתמוך בו: מיעט להקפיד בכבודה של משפחת נתניהו, וסירב לכופף את התקנון והמנהל התקין עבור האינטרסים של הממשלה והעומד בראשה. "ריבלין לא אחד שנתניהו יוכל לשתף אותו בגחמותיו הפוליטיות, אצל ריבלין לא היה מצב שוועדת חוץ ובטחון הייתה נותרת חצי שנה בלי יו"ר..." בעיני, אלה המלצות של ממש. כמובן, וכאן באה ההדגשה שאי-אפשר לו להמודיע (בעצם, לכל עיתון חרדי) בלעדיה: ישאל כל אחד את רבותיו, כמובן...  

  Alongside the presidential issue, which occupies the center of attention, Yated Ne'eman dealt extensively with the Pope's visit to Israel. "Not welcome, not coming," was the headline on the cover of the weekly supplement.

וכך, לאחר כתבת הנשיאות "רק לא רובי", הופיעו שלוש כתבות בנושא. הכתבה הראשונה - "אורח לא רצוי", ובפנים, גם ההסברים: "מדינת ישראל שכחה את מי הוא מייצג... את הוואתיקן שמאחוריו... ואיזו קופת שרצים בת אלפיים שנה תלויה על צוואר". כתבה נוספת - "מסע עצוב אל ההיסטוריה העקובה מדם" - מגוללת את המסע המדמם במלואו. ועוד כתבה: "מזימה על ההר הקדוש" - תיאור המזימה להשתלט על נתחים מקבר דוד, כחלק מהביקור הלא-קדוש. איך זה שרק יתד נאמן טרח לתקוף את הביקור? - ליתר עורכי העיתונים פתרונים.  

  You won't believe it, but a daily and a weekly newspaper took the trouble to condemn... the Euroleague final game. I'm not really sure all the readers understood what it was about, but we have to admit that the caption on the above subject is quite fascinating...

""A sphere is idolatry," explains the writer in the book, and even quotes from Tractate 7: "A sphere that perceives itself as the entire world as a sphere.".

""Jews feel the need to resemble Gentiles... to send a delegation to their games...", he wrote, and also presented the names of players for the sake of impression: Alex Tice, Suso Shortianitis, Sean James, Devin Smith, Ricky Hickman... I don't suggest you meet them in a dark alley.".

""Gentiles fight against Gentiles, Jews celebrate... Where is the Israeli pride? An American gentile defeated a Sephardic gentile, for Israel this is a good reason to celebrate...""

A loyal column is dedicated to the satirical section: "Just this week, the entire country was circling around a few people who live on pills...

""Because the sports section of 'Yated Ne'eman' has not been attached to the newspaper for the past 29 years, our loyal readers are not familiar with the Israeli soccer scene. They think it is made up of Israelis, but it is not. The team is made up of a few incredibly tall and incredibly expensive blacks, no less.".

Now imagine the people of Kiryat Sefer reading the column. As I think, they don't really understand what is being said.

 

   Even a week later, the weeklies had a hard time forgetting Lag BaOmer and Meron. The dailies had already ground the holiday into a fine powder during the week. The weeklies were left to grind the ground again.

וכך, בעוד ביומונים כותרות קונטרס החדשות הן על "הפיכה צבאית בתאילנד", (המודיע והמבשר), סיפור הקאנטרי ברמות והגעת האדמו"ר מויז'ניץ לשבות באלעד (המבשר), כנס רבני ערים לשמיטה (יתד), ומעמד החינוך ונאומי גדולי ישראל (יתד והמודיע), הרי שהשבועונים מקדישים מקום נרחב לאירוע של תחילת השבוע. תמימות-דעים לא הייתה שם. למעשה, מחלוקת של ממש נרשמה בין אסכולת בקהילה לאסכולת משפחה. בעוד הראשונים טענו כי "אין כשלון, אין על מה לצעוק ולזעוק", היה כתב משפחה קצת יותר ריאלי. תחת הכותרת "סוסים בדרך הביתה", תיאר העיתון את האגרסיביות של "שוטרים על סוסים, נגד קהל אזרחי מבולבל" ועל "השלטת סדר באמצעים משפילים בחניונים". בבקהילה העדיפו, לעומת זאת, לראות במה שקרה בסיום יום ההילולא "אירוע נקודתי שגרם ללחץ אדיר על האוטובוסים", "כשל של מפקד זוטר בשטח... קצת דחיפות... כמה פרשים נשלחו לפנות את הכביש, ומספר שעות לאחר מכן כולם היו בדרכם הביתה". מה שתואר ב'משפחה' כ"סיוט", הפך ב'בקהילה' למסכת שבחים "למפקדי משטרת ישראל". "היבבות של הח"כים", אליבא ד'בקהילה, נועדו למנוע מסקנה לפיה כדור הארץ יכול להסתובב על צירו, גם בלי שהם ידחפו אותו... מעניין, תודו.  

  And there is also the weekly attack on one of the coalition's top leaders.

הפעם היה בקהילה יחיד במערכה. במוקד הזעם: תקנה חדשה, לפיה מוסד שלא מלמד אנגלית יודח ממעמד של 'מוכר שאינו רשמי' למוסד פטור. לעומתו, משפחה יצא מגדרו שלא לתקוף איש. הוא אפילו היה נחמד לנפתלי בנט, שאירח בלשכתו את כתב העיתון. לרגע נזכרתי כי גם אריה דרעי היה השבוע מפויס יותר כלפי לבנט, בראיון שהעניק לאחד מכלי התקשורת, ולא יכולתי שלא לתהות – האם גם לבנט יש יחצן חרדי שהפך אותו ל'פרח מוגן' ע"ש אורי אריאל?

 And does this have anything to do with the Shemitah tender?

 And it's impossible to ignore the family news section.

""The pain and the insult," the headline cried. Inside, the newspaper reporter tells of "233 Haredi girls left without a place to study for the 2015 school year.".

I carefully studied the list. I found all the Haredi concentrations in it (Bnei Brak, Jerusalem, Beit Shemesh, Ashdod, Beitar Illit, Elad, Ofakim). For some reason, the Torah City of Modi'in Illit was missing.

Since I know of at least one case of a girl who currently has no shelter for next year, I called the reporter - asking: What and why did Modi'in Illit receive the omission?

She admitted to me that she didn't really get any cooperation there.

So why didn't you state in the article that "no response was received" - I kept wondering.

So that's it. It turns out that the municipality sent out a public relations response, but didn't present data, like the other cities (how typical of the spokesperson system there, for those who know).

And why, in fact, not mention this in the article? Well, the reporter chose not to confront her directly.

Instead, we are providing the details here: Anyone who knows anything about female students who have not yet been placed in seminars at Modiin Elite is asked to contact the red email. We promise to pass the information on to a family system.