A flood has opened up on the Labor primaries.
They spend the last week of running between the houses of functionaries, to home groups, to meetings at neighborhood community centers on wet, busy roads, in bitter cold. On the last Saturday of what was supposed to be the peak of political activity, some of them got stuck at home, after some of the roads (Jerusalem, North) were closed to traffic.
What's left to do? Drive each other crazy in closed WhatsApp groups.
באחד מן הרגעים הרטובים במיוחד, נתקעה ח״כ סתיו שפיר בכביש מהיר באיזור חיפה, עם פנצ׳ר בגלגל ושטפון מן השמים. היא ומי שהיו איתה ברכב יצאו להחליף גלגל. אל חוג הבית הבא היא הגיעה כבר רטובה לגמרי. חווית פריימריס לחה עד העצם.
בחמישי בערב, גם כן בשיאה של עוד מערכה גשומה, כמאה מתפקדים בבית דניאל בתל-אביב באירוע הפריימדייטינג שארגן החוג לדמוקרטיה של מפלגת העבודה (איילת אייזן, חיים רוזנברג ועוד).
אני אמנם לא הגעתי, אך באותו היום הדבר שהסעיר במיוחד את אנשי העבודה היו הדיבורים על הדילים. החיסולים, השטח, המזימות. אוח, הדילים.
ח״כ איתן כבל שאמור היה להשתתף באירוע, בו עוברים המתמודדים ממעגל למעגל בשיטת הספיד-דייטינג ומשוחחים ישירות עם מתפקדים - ביקש רשות לדבר בפני כולם, ולא בתוך אחד מן המעגלים.
מי שישב בקהל סיפר שהוא נראה נסער, אבל לא בגלל הדילים נגד שלי יחימוביץ׳ כפי שהסתבר. כבל עלה לפודיום המרכזי, אמר שהגיע לזמן קצר מבית החולים בו מאושפזת בתו. את המאמץ הזה הוא עשה כיוון שנאמר לו שמפיצים עליו שמועות כי הוא מנסה לחסל את יחימוביץ׳. הוא הוסיף שאין שום אמת בדברים, ושהוא מוותר על המקום הראשון וקורא לכל המתפקדים להצביע ליחימוביץ.
He said and ran.
בינתיים במהלך סוף השבוע פרסם הרצוג ברכת איחולים חמה לשירה כבל וגם הצוות של כבל הודיע שהילדה עדיין בבית חולים.
במהלך השבת, התרוצצו חברי הכנסת של העבודה במגזר הדרוזי בצפון ובמקומות נוספים. כבל לא היה בין המתרוצצים. אך אל דאגה, לפי המסתמן אין לו מה להיות מוטרד מיום שלישי הקרוב.
חיסולים או לא, במפלגת העבודה מקווים שלפחות בשיעורי ההצבעה הם יוכלו לגבור על הליכוד.
בשבוע שעבר השתתפו כ-55% ממתפקדי הליכוד בהצבעה. בעבודה יש כמחצית בעלי זכות בחירה - 49 אלף איש לֹעומת 96 אלף בליכוד - ומזג האוויר, נכון לעכשיו, משחק לרעתם של אנשי העבודה. אירוע הסיום והכרזה על התוצאות של העבודה כבר יתרחש עמוק לתוך יום ההצבעה בפריימריס של הבית היהודי, מה שכמובן עשוי לגזול מהם את כל תשומת הלב.
ועוד לקראת יום שלישי: במפלגת העבודה מתאמצים לייצר רשימה שהיא הרבה יותר מאוזנת מגדרית, מן הרשימה של שתי נשים בלבד ב-20 המקומות הראשונים של הליכוד.
מבחינתם, אם אפשר היה לראות בעשירייה הראשונה את לבני (מקום שני), ובהמשך העשירייה את יחימוביץ, מיכאלי ושפיר (בסדר זה או אחר), ולאחר מכן בעשירייה השנייה לפחות עוד שלוש-ארבע נשים (גם באמצעות השריון למקום ה-16 שבו שולטת לבני) – הם ירגישו טוב עם עצמם.
אחת הסיבות לשאיפה הזו נעוצה בעובדה שבשתי מערכות הבחירות האחרונות - 2009 ו-2013 - נערכו מספר מחקרים שהראו כי נשים מתלבטות יותר מגברים עד לשבוע האחרון באשר לשאלה למי להצביע.
אם כך הדבר, הרי שמשימת השכנוע של השבועות האחרונים של הקמפיין צריכה להיות מופנית בעיקר לנשים.
זאת ועוד, בעולם כולו, כמו גם בישראל, נשים מצביעות יותר למרכז שמאל מאשר גברים. גם הנושא הזה נבדק מחקרית (סקרי יציאה) ועל כן, אין מה להתפלא על המסרים המאוד בוטים שפרסמו בעבודה, יום אחרי רשימת הכמעט-רק-גברים של הליכוד.