מכון ירושלים למחקרי מדיניות מפרסם היום (שני) זו השנה ה-43 את 'השנתון הסטטיסטי לירושלים' - המציג תמונת מצב מקיפה של בירת ישראל, ואת 'על נתונייך ירושלים' המתאר את הנתונים במלל, גרפים ואינפוגרפיקה.
What is diabetes and prediabetes, how do we avoid them, and what are the warning signs? • Promoter
השנתון הסטטיסטי לירושלים יוצא ברציפות על-ידי מכון ירושלים מאז 1983, ומהווה בסיס נתונים עמוק, מקיף, ופתוח על ירושלים. השנתון המלא מופיע On the website של המכון.
נתונים נבחרים מתוך השנתון:
היעדים המרכזיים לעוזבים: בית שמש (2,800), תל אביב (1,600), מודיעין מכבים-רעות (800), גבעת זאב ומבשרת ציון (700 כל אחד).
בסך הכול, נרשם שיפור במאזן ההגירה הכולל: המאזן (נכנסים, עולים, תושבים חוזרים ואיחוד משפחות פחות יוצאים ועוזבים לחו"ל) עמד בשנת 2024 על כ-6,500-, לעומת כ-9,800- בשנת 2023, ובדומה לרמות שנרשמו בשנת 2021.
נתונים נבחרים מהשנתון הסטטיסטי:
אוכלוסיית ירושלים
בסוף שנת 2024 מנתה אוכלוסיית ירושלים 1,050,200 תושבים, מתוכם 997,900 תושבים ישראלים ו-52,300 זרים. בתל אביב, העיר השנייה בגודלה בישראל, התגוררו 495,500 תושבים (מתוכם 467,900 ישראלים). בחיפה, העיר השלישית בגודלה, התגוררו 297,100 תושבים (290,200 ישראלים). בשנת 2024 התגוררו בירושלים 596,400 יהודים ואחרים ('אוכלוסייה יהודית מורחבת') – מהם 584,700 יהודים, 9,600 תושבים ללא סיווג דת ו-2,100 נוצרים שאינם ערבים – והם היוו 60% מאוכלוסיית העיר הישראלית. האוכלוסייה הערבית בירושלים מנתה 401,400 תושבים – 387,900 ערבים מוסלמים ו-13,400 ערבים נוצרים (97% ו-3% בהתאמה) – והם היוו 40% מאוכלוסיית העיר.
אופי הזהות הדתית
ירושלים היא עיר מעורבת ומתגוררות בה קבוצות אוכלוסייה רבות ומגוונות. בשנת 2024, 46% מהתושבים מהאוכלוסייה היהודית המורחבת בירושלים (בכלל הגילים) הגדירו את עצמם חרדים, 25% דתיים או דתיים מאוד, 13% מסורתיים, 13% חילונים, ו-2% המתגוררים במשקי בית מעורבים.
לשם השוואה, באוכלוסייה היהודית המורחבת בישראל - 16% הגדירו את עצמם חרדים, 15% דתיים או דתיים מאוד, 22% מסורתיים, 44% חילונים ו-2% מעורבים.
שיעור פריון
בשנת 2024 שיעור הפריון הכולל (להלן: 'שיעור הפריון') בירושלים עמד על 3.7, והוא היה גבוה באופן ניכר משיעור הפריון בישראל (2.9), בתל אביב (2.0) ובחיפה (1.9).
שיעור הפריון של הנשים היהודיות והאחרות בירושלים עמד על 4.4 (לעומת 2.9 בישראל), ושיעור הפריון של הנשים הערביות בירושלים היה נמוך יותר - 2.8 (לעומת 2.6 של ערביות בישראל).
employment
שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של תושבי ירושלים בגילי העבודה העיקרית (64-25) עמד בשנת 2025 על 69%, בהשוואה ל-82% בישראל. שיעורי ההשתתפות הנמוכים יותר בקרב האוכלוסיות השונות נרשמו בשנים האחרונות אצל נשים ערביות וגברים חרדים. לצד הפער, ניתן לראות עלייה מתונה ועקבית בשיעורי ההשתתפות בקרב שתי קבוצות אלו.
בשנת 2025 עמד שיעור ההשתתפות של נשים ערביות על 33%, בהשוואה ל-23% בשנת 2019. בקרב גברים חרדים גדל שיעור ההשתתפות בשנים אלו מ-44% בשנת 2019 ל-51% בשנת 2025.
הכנסה מעבודה
בשנת 2023 עמד השכר הממוצע לשכיר לחודש עבודה בירושלים על 11,100 ש"ח (ברוטו). השכר הממוצע בירושלים היה נמוך מהשכר הממוצע לשכיר בישראל (12,000 ש"ח), בתל אביב (20,300 ש"ח) ובחיפה (13,100 ש"ח).
בחינה של השכר הממוצע לגברים ונשים בירושלים מראה כי השכר הממוצע לחודש עבודה של שכירים גברים בירושלים עמד בשנת 2023 על 12,400 ש"ח (14,500 ש"ח בישראל), ושכרן הממוצע של נשים שכירות בירושלים עמד על 9,700 ש"ח (9,500 בישראל).
הפער בשכר הממוצע בין גברים לנשים בירושלים היה מצומצם משמעותית מאשר בישראל: השכר הממוצע לנשים בירושלים היה נמוך ב-22% מאשר שכר הגברים, בהשוואה ל-35% בישראל. שכר הנשים בתל אביב היה נמוך ב-37% משכר הגברים ובחיפה 39%.
בשנת 2023 עמד השכר הממוצע לעצמאי לחודש עבודה בירושלים על 9,500 ש"ח (ברוטו), נמוך יותר מהשכר הממוצע לעצמאי בישראל (11,200 ש"ח), בתל אביב (13,500 ש"ח) ובחיפה (11,700 ש"ח). השכר הממוצע לחודש עבודה לגברים עצמאיים בירושלים היה 10,300 ש"ח, בהשוואה ל-12,600 ש"ח לעצמאים בישראל. השכר הממוצע לחודש עבודה לנשים עצמאיות בירושלים עמד על 7,900 ש"ח, לעומת 8,600 ש"ח לעצמאיות בישראל.
הגירה בין עירונית ומאזן ההגירה הכולל
בשנת 2024 נכנסו לירושלים 11,500 תושבים חדשים ויצאו ממנה 19,500 תושבים. מאזן ההגירה הבין עירונית מירושלים (נכנסים פחות יוצאים), היה שלילי ועמד על 8,000-.
לשם השוואה, בשנת 2023 נרשם בירושלים מאזן הגירה של 11,300- ובשנת 2022 15,500-. היישובים המרכזיים מהם נכנסו לירושלים היו בית שמש (800 תושבים שנכנסו), תל אביב ובני ברק (600 מכל עיר), ביתר עילית וגבעת זאב (400 מכל יישוב).
היישובים המרכזיים אליהם יצאו תושבים מירושלים היו בית שמש (2,800 תושבים שיצאו), תל אביב (1,600), מודיעין-מכבים-רעות (800), גבעת זאב ומבשרת ציון (700 יוצאים בכל יישוב). כ-36% מהיוצאים מירושלים עברו ליישובים הנמצאים במטרופולין ירושלים, כפי שהוגדרה על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
בשנת 2024 נרשמה ירידה במספר העולים שהגיעו לירושלים- מ-3,100 בשנת 2023 ל-2,800 בשנת 2024. בנוסף, ככל הנראה חלק מהרשומים כעולים החליטו לשוב בחזרה לארץ המוצא שלהם דבר שהביא לעלייה במספר הישראלים תושבי ירושלים שירדו מהארץ, מ-1,500 בשנת 2022 לכ-5,200 יורדים בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024.
מספר הישראלים שחזרו מחו"ל לירושלים עמד על 2,300 בשנת 2024 בהשוואה ל-2,400 חוזרים בשנת 2023. ביחד עם מספר התושבים שנוספו כתוצאה מאיחוד משפחות, שמספרם עמד על 1,600 (לעומת 1,100 בשנת 2023), עמד מאזן ההגירה הכולל (נכנסים, עולים, תושבים חוזרים ואיחוד משפחות פחות יוצאים ועוזבים לחו"ל) בשנת 2024 על 6,500-, בהשוואה ל-9,800- בשנת 2023.
היתרי בנייה
עד סוף שנת 2025 ניתנו בירושלים היתרי בנייה ל 8,200 יחידות דיור (10% מההיתרים בישראל) בהשוואה ל - 8,500 היתרים בשנת 2024 ו- 7,900 היתרים בשנת 2023.
בשנים 2025-2022 ניתנו בממוצע כ-8,100 היתרים בשנה, בהשוואה לכ-3,000 היתרים בשנה בממוצע בשנים 2021-2014.
התחלות בנייה
בשנת 2025 החלה בנייתן של כ-6,900 דירות בירושלים, שיא של כל הזמנים. כשני שלישים מהדירות שהחלו בבנייתן היו בנות 4-3 חדרים. בשנים 2025-2023 החלו בממוצע בנייה של כ-6,400 דירות בשנה, בהשוואה ל-3,200 בממוצע שנתי בין השנים 2022-2014. 79% מהדירות שהחלו בבנייתן היו בבניינים שגובהם מעל ל-8 קומות, בהשוואה ל-59% מהדירות בישראל.
תחבורה
בשנת 2025 נרשמו בירושלים 185.2 מיליון תיקופים בתחבורה הציבורית, ירידה של 5% בהשוואה לשנת 2024. באוטובוסים העירוניים בירושלים נרשמה ירידה של 1% במספר התיקופים, ל-155.2 מיליון תיקופים בשנה.
ברכבת הקלה נרשמה ירידה של 23% במספר התיקופים, עם 30 מיליון תיקופים, הנובעת, בין השאר מפעילות מצומצמת של הקו למספר חודשים. בקרב חברות האוטובוסים של מזרח ירושלים נרשמו 19.7 מיליון תיקופים, ואלו היוו גידול של 12% בהשוואה לשנת 2024.
שביעות רצון מהעירייה
לפי תוצאות הסקר החברתי של הלמ"ס, חל גידול בשיעור תושבי ירושלים שהביעו שביעות רצון מגורמים שונים בחייהם בעיר.
בממוצע תלת-שנתי, בין השנים 2024-2022 הביעו 81% מתושבי ירושלים שביעות רצון (משיבים שענו שהם "מרוצים מאוד" או "מרוצים") מאזור מגוריהם, בהשוואה ל-74% בממוצע בשנים 2020-2018. 63% מהתושבים הביעו שביעות רצון ממצב הניקיון באזור מגוריהם בשנים 2024-2022, לעומת 42% בשנים 2020-2018.
גידול באחוזי שביעות הרצון בשנים אלו נרשמו גם בתחומי ממצב השטחים הירוקים והפארקים בעיר (32% לעומת 28%), תחבורה ציבורית (47% לעומת 38%) ומצב זיהום האוויר (ל-83% מתושבי ירושלים זיהום האוויר לא הפריע בשנים 2024-202, לעומת 75% בשנים 2020-2018).
65% מהמשיבים תושבי ירושלים בסקר בשנים 2024-2022 נתנו ציון "טוב מאוד" או "טוב" לתפקוד העירייה, בהשוואה ל-43% בשנים 2020-2018.
Education and higher education
בשנת הלימודים תשפ"ה (2024/25) למדו בחינוך העברי בירושלים 189,800 תלמידים: 36% מהם למדו בחינוך הממלכתי, הממלכתי-דתי והממלכתי-חרדי ו-64% למדו בחינוך החרדי. בחינוך הממלכתי (25,500), הממלכתי-דתי (30,500) והממלכתי-חרדי (3,600) למדו בסך הכול 68,100 תלמידים, ובחינוך החרדי למדו 121,700 תלמידים.
בחינוך הערבי בירושלים למדו כ-122,900 תלמידים: 107,500 (88%) למדו בחינוך הציבורי - רשמי ומוכר שאינו רשמי - וכ-15,400 למדו בחינוך הפרטי (12%; אומדן לשנת הלימודים 2024/25).
בחמש השנים האחרונות (תשפ"א-תשפ"ה) גדל מספר התלמידים בחינוך הערבי הציבורי ב-7% מ-100,600 ל-107,500. גידול זה נובע, בין היתר, ממעבר של תלמידים מבתי ספר פרטיים לחינוך הציבורי (רשמי ומוכר שאינו רשמי). תלמידי החינוך הערבי (הציבורי והפרטי) היוו 39% מכלל התלמידים במערכת החינוך בירושלים.
בשנת הלימודים תשפ"ה (2024/25) למדו במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים 41,600 סטודנטים (בהשוואה ל-40,100 בשנת הלימודים תשפ"א), והם היוו 14% מכלל הסטודנטים בישראל. כ-21,600 סטודנטים (52% מהסטודנטים בירושלים) למדו באוניברסיטה העברית, 13,300 סטודנטים (32%) למדו בשבע מכללות אקדמיות ו-6,700 סטודנטים (16%) למדו בארבע מכללות אקדמיות לחינוך.
מבין הסטודנטים שלמדו בירושלים בשנת הלימודים תשפ"ה, 16% היו סטודנטים ערבים. חלקם של הסטודנטים הערבים באוניברסיטה העברית עמד על 16%, ובמכללות האקדמיות על 17%.
המכללות בהן אחוז הסטודנטים הערבים היה הגבוה ביותר היו מכללת האקדמית להנדסה עזריאלי עם 35% מהסטודנטים והמרכז האקדמי הרב-תחומי (הדסה) עם 33%.
לעומתן, במרכז האקדמי לב ובמרכז האקדמי שלם כלל לא למדו סטודנטים ערבים.
מדד הפלאפל
אז כמה יקר לחיות באזורים שונים בירושלים?
בערים גדולות וחשובות בעולם פותחו מדדים לא-רשמיים, שבודקים את יוקר המחיה בשכונות וברובעים דרך השוואה של מוצר אחיד, עממי ובעיקר נפוץ ונגיש. בניו יורק עוקבים אחר מדד הפיצה, בברלין - מדד הדונר, בפריז מדד הבאגט ו"לנו יש פלאפל".
באופן לא מפתיע, בכל שכונה בירושלים תוכלו למצוא פלאפלייה אחת לפחות. כדי לעמוד על יוקר המחיה השכונתי, צוות המכון בדק את מחירה של מנת פלאפל סטנדרטית בפלאפליות בשכונות העיר.
מחירה של מנת פלאפל נע בין 30-10 שקלים, פער של 200% בין הקצוות. כצפוי, המחיר במרכז העיר הוא לרוב גבוה יחסית לשכונות הרחוקות מהמרכז, המחירים במזרח העיר זולים משמעותית מהמערב, וישנם הבדלים מהותיים בין השכונות החרדיות לשכונות המגזר הכללי.
כך לדוגמא, בשכונת רחביה מנת פלאפל עולה 30 שקלים, ובמאה שערים 18 שקלים.
מחירי הפלאפל הוצלבו עם שלושה נתונים כלכליים רשמיים יותר: הכנסה חציונית, מחיר דירה חציוני ושכר דירה חציוני בכל אחת משכונות העיר.
מה שיערנו ומה מצאנו?
ההשערה הייתה שנקבל מתאם חיובי בין מחירי הדיור/שכר הדירה ובין מדד הפלאפל, כלומר: ככל שהוצאות הדיור גבוהות יותר, גם מחיר המנה מטפס. כך גם לגבי הקשר שבין הכנסה חודשית ובין תג המחיר של הפלאפל.
בפועל, אכן נמצא מתאם חיובי מובהק בין עלות מנת פלאפל ובין מחירי הדירות. כך, מחיר המנה נוטה להתיישר עם ערך הנכסים בשכונה, ככל הנראה בשל עלויות השכירות לעסקים. אבל באופן מפתיע, לא נמצאה זיקה בין ההכנסה החציונית לבין מחיר הפלאפל.
חישבנו גם את מחיר הנגישות של מנת פלאפל – כמה מנות מקומיות ניתן לקנות בשכר החציוני בכל שכונה. לפי מדד זה, השכונה הנגישה ביותר היא בית הכרם.
אומנם, מחיר המנה בה גבוה יחסי (22 שקלים) אבל השכר החציוני מאפשר לקנות 6,540 מנות פלאפל בשנה.
השכונות היקרות ביותר לצרכני הפלאפל מקרב בני השכונה הן שכונת הבוכרים ורחביה. בהן, בשכר החציוני ניתן לרכוש רק 2,100 (בבוכרים) או 2,433 (ברחביה) מנות בשנה.
Join the Haredim 10 Facebook page >>
Join the X page of Haredim 10 >>
Want more news, videos and stories? Join the Haredim 10 WhatsApp channel >>
