אהרן רבינוביץ, הארץ
רחלי כבר חיכתה לחזור הביתה, לראות את בנה ולבלות איתו את שעות אחר הצהריים. ואולם כשנכנסה לדירה הוא לא היה שם. היא חיפשה בכל החדרים, אך הילד נעלם. רק אחר כך נודעה לה האמת: בנה נלקח ממנה בידי חסידי קהילת ויז'ניץ־מרכז ונשלח למשפחה זרה בחו"ל. בלא צו בית משפט ובלא הסבר, רק כי העזה לערער על הוראת האדמו"ר.
Want more news, videos and stories? Join the Haredim 10 WhatsApp channel >>
זה קרה לפני כשנתיים. בין רחלי ובין ובעלה יעקב (שם בדוי) - המשתייך לחצר בהנהגת רבי מנדל'ה הגר – התגלעו באותם ימים מחלוקות הקשורות בחינוך הילד, כבן 12. יעקב ביקש לשלוח את הבן לאחד ממוסדות הלימוד של החסידות. מנגד, רחלי הכירה מקרוב את האופן שבו האדמו"ר שולט ביד קשה בחסידיו והתנגדה לכך. היא סירבה וביקשה לשלוח את הבן למוסד לימוד חסידי אחר. מאז נלקח הילד - בהוראת האדמו"ר - לא פגשה אותו רחלי במשך חודשים ארוכים, עד שהאדמו"ר החליט סוף־סוף שהשניים רשאים להתאחד.
מקורות בחסידות מבהירים שאין מדובר במקרה יחיד. הם סיפרו על סדרה של מקרים שבהם נלקחו ילדים של חסידי הגר מהוריהם בלי התראה ובלי סיבה ברורה. "זו תופעה שכולם בחסידות מכירים אותה. זה לא מוסתר", אמר אחד מהם. "יש בחסידות מעין 'משפחות אומנה' - בארץ ובעולם, ואליהן מועברים הילדים. לרוב, הילדים מוחזרים להוריהם לאחר כחצי שנה עד שנה.
"האדמו"ר מסביר שנדרש פסק זמן בין ההורים לילדים האלה, ועל ההורים לקבל את זה בשמחה. אחת האימהות שזה קרה לה סיפרה כי 'זו גזרה שאי אפשר לעמוד בה, אבל חייבים לקבל זאת באהבה'. הסיבה היא רק רצון של הרב בשליטה. הוא עושה את זה לחסידים הכי אדוקים שלו".
הפרקטיקה של לקיחת ילדים מהוריהם היא כנראה הביטוי החמור ביותר להתנהלות של חסידות ויז'ניץ־מרכז.
מעדויות שאסף אהרן רבינוביץ, כתב החרדים של 'הארץ' מתוככי הקהילה עולה התנהלות של שליטה מוחלטת של האדמו"ר בכל תחומי החיים, ופולחן אישיות קיצוני.
הקלטות, מסמכים פנימיים ושיחות עם דמויות שפרשו מהחסידות, משרטטים תמונה של מנהיג כריזמטי ששולט בקהילה של כ־700 משפחות, תוך שהוא מבטל כל סממן עצמאי של חבריה ומשאיר רק דבר אחד בחייהם – הוא עצמו.
"שיטת הזנבות"
האירוע המכונן, זה שאחריו השתנה הכול, התרחש בחודש מאי 2017 בבית המדרש של החצר ברחוב יוסף קארו בעיר אלעד. קצת יותר ממאה חסידי ויז'ניץ־מרכז שהתכנסו שם חיכו בקוצר-רוח לכניסת האדמו"ר. התחושה הייתה שמשהו גדול עומד להתרחש.
האדמו"ר, בן 68, נכנס והתיישב במקומו על במה קטנה, שסביבה שטח סטרילי. הוא דרש מכולם לנתק טלפונים והזהיר: "שאף אחד לא יוציא מילה ממה שאתם עומדים לשמוע פה, לא בחוץ וגם לא למשפחות שלכם. מי שלא נשמע לי ייענש על כך משמיים בעונשים קשים ומרים".
ואז, במילים ברורות, הבהיר לחסידיו כי הם נדרשים לוותר על כל דבר בחייהם - משפחה, כסף, עצמאות - ולשרת את רצונותיו, ולעשות זאת "בשמחה ובגאווה".
"אתם נדרשים להפוך לזנבות שלי", אמר להם, במילים אלו ממש.
"עשיתי רשימה של כל האברכים וסימנתי את הנאמנים לי", אמר בשיחה, כשהוא שולף מכיסו את הרשימה השחורה ומנופף בה לעיני הקהל. "מתוך מאה רק 15 אברכים יש לי.. ואפילו 15 אין לי".
אחר כך סקר באריכות הנהגות בחסידויות אחרות שנשאו חן בעיניו, כאלה שיש בהן הקפדה קיצונית על התבטלות מלאה בפני האדמו"ר, ועידוד אלימות כלפי מי שאינו נאמן לו. בהמשך השיחה דרש מהם לבצע למענו "מעשים משוגעים", בלי שפירט, כדי להוכיח את נאמנותם. "אני רוצה שאנשים יראו אתכם ויגידו שאתם ממ"ש – משוגעים, מטומטמים, שקצים".
ומדיבורים למעשים. מנהל תלמוד התורה המקומי נקרא לעמוד מול כולם. "ממחר אתה מתחיל ללמד ערכים חדשים", הורה לו האדמו"ר. "הדבר הראשון במעלה זה להיות זנב לאדמו"ר, הדבר השני זה חסידות ואז קצת תורה - אבל בשקט, כדי שיבינו שזה לא העיקר. אני רוצה שתעשה מזה שיר שהילדים ישירו. מי שזה לא מתאים לו תעיף אותו".
עד אותה השיחה התנהלה הקהילה בדומה לחסידויות אחרות, כך שלחבריה היה חופש פעולה יחסי לנהל את חייהם האישיים כרצונם, תוך התייעצות עם האדמו"ר, אך בלי שהוא כופה עליהם את החלטותיו. גם פולחן האישיות היה מתון אז בהרבה, והדרישה להתבטלות בפני האדמו"ר לא הייתה מחייבת כל כך.
האדמו"ר מויזניץ-מרכז בציון הרשב"י. Photo: David Cohen, Flash90
מאז השיחה הפכה קהילת ויזניץ-מרכז למבודדת וסגורה הרמטית, עם מאפיינים כיתתיים מובהקים. כל היבטי החיים של החסידים - הגשמיים והרוחניים כאחד - נסובים סביב האדמו"ר; חל עליהם איסור ליצור קשרים קרובים עם דמויות מחוץ לחסידות; הם נדרשים לשעבד עצמם כלכלית אל החצר; כלפי מי שפורש מהקהילה מופעלים איומים ואלימות; מי שפורש מנותק מהוריו ומשפחתו, ובכלל – כל החלטה חשובה בחייהם האישיים עוברת דרך האדמו"ר.
המסר הוא אחד, והוא ברור: האדמו"ר הוא מעל המשפחה, מעל ההלכה ומעל אלוקים.
לפי 'הארץ', השנים שעברו רק החריפו את המצב. דרישתו מחסידיו להיות נאמנים לו לחלוטין נהפכה למה שהוא מכנה "השיטה הקדושה" או "שוואנצונעס" (ביידיש "שיטת הזנבות"). בהתאם לה, כל עבודת החסיד היא להפוך לזנב לאדמו"ר ולהתבטל בפניו לגמרי. החסידים נדרשים לחשוב עליו בכל רגע ביום, ובמיוחד בזמן שהם מקיימים מצוות ויחסים אישיים; בזמן התפילה נדרשים החזן, הכוהנים והחסידים כולם להסתכל עליו, במקום לעצום עיניים.
האדמו"ר אף הלחין שיר חדש - "השיטה הקדושה" - שהפך להמנון הקהילה, והחסידים נדרשים לשיר אותו מדי יום ובמיוחד במועדים חשובים – בראש השנה, לפני הקידוש בערב שבת ובכל חתונה בזמן החופה. "וכולם מקבלים את השיטה הקדושה של האדמו"ר הקדוש, דהיינו שוואנצונעס, ובזכותה נזכה לראות את הגאולה", נדרשים החסידים לשיר.
הוא אף ייסד יום חג משלו, 'ראש השנה' נוסף, ובו מציינים את היום שבו החל להנהיג את החסידות.
החינוך להתבטלות בפני האדמו"ר ולמרכזיותו בחיי החסידים מונחל מגיל צעיר: בסידור המיוחד לילדים מופיעות תמונותיו של האדמו"ר וחלק גדול מהתפילה מוקדש לו. הילדים פותחים את היום בשירת "בוקר טוב הרבי הקדוש", וב'הגדה לפסח לילדים' נכתב כי הם צריכים לחשוב על האדמו"ר בזמן שהם אוכלים את המצות.
ההורים, מצידם, נדרשים לחתום על מסמך שבו הם מתחייבים לשיר את "השיטה הקדושה" בבית - תנאי לקבלת הילדים למוסדות הלימודים. "הילדים נחקרים אם אכן שרים את השיר בבית", מספרים חסידים לשעבר מהקהילה.
לפי תחקיר 'הארץ', מצעירי החסידות מבקש האדמו"ר שלא להקשיב להוריהם, ובשיחות פרטיות איתם הוא משביע אותם שלא לספר למשפחה על הנאמר בהן. "צריך ללמוד מחסידות גור שהחסידות לפני המשפחה", אמר באחת השיחות.
בשיעור שמסר בכיר בחסידות, הרב יוסף ברטלר, באמצעות 'קווי המידע' של החצר שלהם מאזינים החסידים, הוא הבהיר כי יש לשמוע בקולו של האדמו"ר "גם כשהוא אומר לנו להיות מתאבד". בהקלטה אחרת נאמר לחסידים כי קדושת הכותל המערבי משנית ביחס לאדמו"ר. "אין שום דבר אחר שיכול להיות יותר חשוב מהאדמו"ר, ומי שאומר אחרת הקשר שלו אל האדמו"ר מוטל בספק מאוד גדול".
כוח, כסף וכבוד
האדמו"ר הקודם של חסידות ויז'ניץ היה בעל 'הישועות משה זצ"ל, רבי משה יהושע הגר. בנו הבכור ואחיו של רבי מנדל'ה, האדמו"ר רבי ישראל, היה המועמד לרשת את אביו, אך הוגלה מהקהילה - והבן הצעיר, רבי מנדל'ה סומן כיורש במקומו.
בשנת 2002 התחוללה דרמה בויז'ניץ: בעל ה'ישועות משה' החליט להחזיר את רבי ישראל אל הקהילה, וגרם לקרע בין האחים ולפיצול. רוב מוחלט מקרב חסידי ויז'ניץ התקשר אל רבי ישראל, האדמו"ר מויז'ניץ לאחר פטירת אביו זצ"ל, ורק מעטים נשארו עם רבי מנדל'ה, אך עם השנים הוא הצליח לגבש סביבו מחדש קבוצה גדולה של חסידים, והקים בית כנסת משלו ומוסדות לימוד תחת מה שמכונה מאז ויזניץ-מרכז.
מאז החל להנחיל את 'השיטה הקדושה' פרשו מהקהילה כ־200 משפחות, והמאבק בפורשים מתנהל כל העת. זה כולל יריקות ברחוב על חסידים שעזבו את הקהילה כדבר שבשגרה, אך גם מעשי אלימות חמורים יותר. בחודש שעבר, למשל, תקפו עשרות מחסידי ויזניץ'-מרכז אורחים שנגיעו לחתונת בנו של אחד הפורשים, שנחגגה בבני ברק. כמה מהנפגעים נזקקו לטיפול רפואי, ולמרות שהתקרית תועדה וזהותם של התוקפים ידועה למשטרה, לא בוצעו מעצרים.
באירוע אחר, לפני כשנה וחצי בבני ברק, תועדו עשרות מחסידי ויז'ניץ מרכז מתנפלים על מכונית שישב בה מקורב אליו לשעבר - שפרש מהחסידות, ומנפצים את שמשותיה. שוטרים חילצו אותו.
בשנת 2019, בבני ברק, השחיתו צעירי החצר ישיבה סמוכה שתלמידיה השליכו עליהם מים וביצים. הצעירים עברו בין חדרי הישיבה, שברו והרסו כל דבר שנקרה בדרכם והכו את בחורי הישיבה שהיו שם. גם אז לא הוגשו כתבי אישום, אף שהתקרית כולה תועדה.
לפי 'הארץ', האלימות כלפי הפורשים זוכה לגיבוי מהאדמו"ר. לאחר תקרית בזמן מגפת הקורונה, שבה תקפו חסידיו שוטרים, הוא אמר להם: "לפעמים צריך מדי פעם 'לחנך מישהו'. פה אצלנו זה מקום קשוח. אני יודע שאתם יודעים את המלאכה ממש טוב. גיליתי שאם צריכים אנשים למשימות כאלה אני לא צריך ללוות מאחרים, יש לי משלי".
"בוקר טוב הרבי הקדוש". רבי מנדל'ה. Photo: David Cohen, Flash90
חסידים שפרשו מהקהילה מספרים: "באירועים בחסידות הוא מכבד את הפעילים המרכזיים שלו שפועלים באלימות. לא רק שהוא לא מגנה את האלימים - הוא אף מעודד אותם, לפעמים בקריצה ולפעמים באופן מפורש".
בעלון של החסידות לילדים הובא סיפור על חסידיו, שבשעת לילה הציתו ארון חשמל בבניין מגורים לאחר שדייריו כיבו את האור בבית הכנסת.
גם כסף נדרשים החסידים לספק - והרבה ממנו. החסידים יוצאים באופן קבוע לגייס תרומות, בעיקר בערים חילוניות, במה שבחסידות מכונה "עסקנות".
"היינו עוברים קורס מקצועי שבו לימדו אותנו שיטות מכירה וגיוס כספים", סיפרו ל'הארץ' חסידים שפרשו מהקהילה. "אין שום מגבלה, אפשר לספר כל מה שרוצים - שאימא שלך חולה במחלה קשה, סיפורי אותות ומופתים וניסים. אפילו היינו מציגים פעילות חסד של ארגונים בוויז'ניץ השנייה, ומספרים כאילו זה אנחנו".
לפני כחמש שנים החליט האדמו"ר כי צריך לבנות בית כנסת ב'חצר'. לצורך הבנייה, אמר, יש לגייס 250 מיליון שקל ולכן כל חסיד נדרש להביא כל סכום כדי להקים את המבנה החדש.
"הוא אומר לחסידים, 'אני צריך את זה למצב רוח שלי', ומחייב אותם להשיג לו את הכסף", מספרים חסידים שפרשו מהקהילה.
לשם כך, החסידות מארגנת כמעט בכל חודש ערבי מגבית, שבהם החסידים מתחרים ביניהם מי יביא סכום גדול יותר לכבוד האדמו"ר.
בהקלטות שבידי 'הארץ' נשמעים חסידים מתחייבים למאות אלפי שקלים. "יש בהם קרובי משפחה שלי. אני יודע שבקושי יש להם כסף לאוכל לילדים, אבל הם תורמים רבע מיליון שקל", מספר פורש מהקהילה.
חסיד אחד סיפר כי מכר דירה כדי לכסות את ההתחייבות לחסידות. אישה אחרת החליטה לתרום את קרן ההשתלמות שלה, וחברתה את תכשיטי הזהב שלה. כמה זוגות העבירו בתרומה את הכספים שחסכו לחתונת ילדיהם.
באחת השיחות הסביר האדמו"ר כי בשל המגביות לבניית בית הכנסת צפוי מחסור בבתים. "ילדים, אתם תשאלו את אימא שלכם 'למה יש בשר רק פעם בשבוע, למה אין מעדנים, למה לא קונים לנו נעליים כמו פעם'. אז אימא תענה לכם בכאב עצום, ולי זה כואב אפילו יותר: בונים בית מדרש ובגלל זה צריך לוותר על הרבה דברים".
ולא רק כסף. בשנים האחרונות כל החלטה חשובה בחייהם האישיים של החסידים נדרשת לעבור את אישורו. זו החשובה ביותר נוגעת לשידוכים - ומכמה עדויות שבידי 'הארץ' עולה כי הוא המחליט הבלעדי בה. השידוכים יוצאים לפועל גם במקרים שבהם מי מבני הזוג המיועד מסרב.
על פי העדויות, האדמו"ר מחזיק באלבום שבו תמונות של כל הנשים בחסידות, והוא מחליט על שידוכים לאחר עיון בהן. באחת הפעמים ביטל שידוך ברגע האחרון משום שהחתן לא היה נאמן לו מספיק, לשיטתו.
"במשך 40 דקות הכלה הייתה בחדרו של הרב, שם הוא צרח עליה. היא יצאה בוכייה לאחר שהבינה שהיא נדרשת לבטל את השידוך", סיפר אחד העדים למקרה.
כמו כן, על פי העדויות, האדמו"ר דורש שכל כלה תפגוש אותו בלילה שלפני חתונתה. ההורים מחכים מחוץ לחדר והוא נשאר לשיחה איתה. "השיחה הזאת אורכת בממוצע יותר משעה", אומר אדם המכיר את הפרטים.
קבלת פנים לאדמו"ר, עם שובו לארץ
גורמים בחסידות אישרו ל'הארץ' כי היו מקרים שבהם האדמו"ר נפגש עם נשים, אך טענו כי הפגישות נערכות בשקיפות מלאה, דלת החדר נותרת פתוחה לרווחה, והלשכה כולה מרושתת במצלמות המחוברות לחדר בקרה.
תגובת ויז'ניץ-מרכז
חסידות ויז'ניץ־מרכז מסרה בתגובה ל'הארץ': "קהילתנו מלוכדת סביב הנהגתו של האדמו"ר, שדמותו ופועלו מהווים את מרכז חיינו הרוחניים והגשמיים כאחד. עבורנו, האדמו"ר אינו רק סמכות הלכתית ורוחנית, אלא מורה דרך ויועץ המעניק ליווי אישי ותומך לכל חסיד.
"אנו קהילה חמה הפועלת מתוך בחירה מלאה ודוחים כל ניסיון לצייר את אורח חיינו ככפייה. אנו מודעים למסע הכפשה מגמתי ונואל המבקש להשחיר את פני הקהילה ולהציגנו באור אלים, ואנו בטוחים כי העומדים מאחורי מעשים נבזיים אלו ייחשפו בקרוב. האדמו"ר מוקיע כל גילוי של אלימות, ובכלל זה יצא בקולו באופן מפורש נגד אירועים נקודתיים שהתפתחו עקב מתיחות בין החצרות וכן מכתב גינוי מפורש שיצא מטעמו באחרונה".
עוד נמסר מקהילת ויזניץ מרכז: "כקהילה המהווה מיעוט מספרי ביחס לחצר השנייה, אנו נרדפים בעקביות על ידי גורמים אינטרסנטיים ונאלצים להגן על עצמנו וכבודנו, לעיתים אף מול תוקפנות פיזית המופנית כלפינו. אנו מאמינים כי האחריות למניעת חיכוך מוטלת על שני הצדדים במידה שווה".
בנוגע לבניית בית המדרש, מסרה החסידות: "לאחר ויתור אצילי שאינו מובן מאליו על כל חלק בנכסים המוערכים בעשרות מילוני שקלים מיד לאחר פטירתו של האדמו"ר הקודם, הקהילה כולה התגייסה - מאברכים ועד אנשי עסקים - למפעל בנייה נעלה זה מתוך הקרבה אישית וחיסכון, במטרה להקים מרכז רוחני ראוי למשפחותינו לדורות הבאים".
בתגובתה לא התייחסה החסידות לשאלה על לקיחת הילדים מבתיהם.
• הכתבה, שעברה קיצורים קלים, מוגשת באדיבות 'הארץ'
