כיצד חוגגים את ליל הסדר בבתיהם של האדמו”רים וגדולי ישראל?

התבוננות בתיאור הסדרים של האדמו”רים וגדולי ישראל מלמדת כי אין מתכונת אחידה לעריכת הסדר, והמנהגים שונים מחצר לחצר, עדה לעדה ומחסידות לחסידות.

ויז’ניץ: קריאת ההגדה בבכיות

האדמו”ר עורך את הסדר עם בחורי החסידות בבית המדרש הגדול בקריית ויז’ניץ בבני-ברק. הסדר נמשך עד לפנות בוקר.

האדמו”ר אומר את ההגדה בבכיות. הציבור נוהג להישאר בבית מדרש אחר תפילת מעריב, עד לאחר ‘מוציא מצה’ – ורק אז יוצא הקהל לערוך את שולחן הסדר, כל אחד בביתו.

בשנים האחרונות פשה המנהג שאחד הבחורים המבוגרים גונב את האפיקומן – ומקבל ברכה לזיווג.

בעלזא: דברי תורה וריקוד

את ליל הסדר עורך האדמו”ר עם תלמידי הישיבות של חסידי בעלזא, כאשר  גם בחורים מבוגרים, השוהים בביתם בחו”ל במשך השנה עולים לירושלים ליל הסדר. הסדר נערך ב’גרויסע שטיב’, הצמוד לבית המדרש הגדול בקרית בעלזא.

בראש השולחן יושבים  בנו רבי אהרן מרדכי ובניו. ליל הסדר, זו הפעם היחידה בשנה שהנשים, כולל  אמו של האדמו”ר, יושבות בקצה השולחן הגדול ומשתתפות בעריכת ליל הסדר. כן מזמין האדמו”ר בכל שנה אורחים מיוחדים, בעיקר גרושים ואלמנים.

את תחילת הסדר עורך האדמו”ר עם הבחורים בלבד, כאשר בכל קטע שני או שלישי אומר האדמו”ר דבר תורה. בשנים האחרונות אומר האדמו”ר דבר תורה או שניים גם בעברית, לטובת עשרות בעלי תשובה מישיבת תורה ואמונה, המשתתפים בליל הסדר אצל האדמו”ר.

את הסימנים והקושיות שואלים הנכדים, הילדים והבחורים. האדמו”ר מזכיר לנכדיו שבבעלזא נהגו שלא לגנוב את האפיקומן, בכדי ללמד אותם שאסור לגנוב.

לאחר ‘שולחן עורך’ ואכילת האפיקומן יוצא האדמו”ר להפסקה, ואלפי הבחורים יורדים לאולמות השמחה בבנין לסעוד את סעודת החג.

בחלק השני של עריכת הסדר משתתף הציבור הרחב, תושבי קרית בעלזא ומחוצה לה, שבאים להאזין לאמירת ההלל, הנאמרת בהשתפכות הנפש ובקול רם, בשילוב דברי תורה.

בסיום עריכת ליל הסדר פוצחים בריקוד נלהב, והאדמו”ר רוקד בניגון חסל סידור פסח.

צאנז: גם הנכדות שואלות קושיות

 נוהגים להסב לליל הסדר אצל האדמו”ר כל זוגות הצעירים שנשאו בשנה האחרונה, וכן אלמנ​ות  המוזמנות אישית על-ידי בית האדמו”ר.

בליל הסדר יושב האדמו”ר על ספא מיוחדת, כשהוא לבוש בטלית במשך כל הסדר. בהסיבה נשכב האדמו”ר על הספא בצורת שכיבה מלאה.

נכדי האדמו”ר נוהגים לאחר ארבעת הקושיות לומר “מה נשתנה פלפול”. נכדות האדמו”ר עד גיל 12 גם הן שואלות את הקושיות אוזני הסבא.

 בצאנז, על-פי מנהג בעל ה’דברי חיים’ מצאנז, לא נוהגים לגנוב את האפיקומן, בהטעימו שאין לחנך את הילדים בליל קדוש זה למעשי גניבה..​.

ליל הסדר מסתיים בדרך כלל לקראת השעה 4 לפנות בוקר. ​

כשעה אחרי חצות נוהרים תושבי קריית צאנז, שכבר סיימו את הסדר בביתם, לחזות בליל הסדר בבית האדמו”ר.​

במהלך ליל הסדר אומר האדמו”ר דברי תורה, כשצוות של ארבעה אברכים, תלמידי חכמים, ממונים על זכירת דברי התורה.

האדמו”ר מסאטמר: מארח את חתני החסידות

האדמו”ר עורך את הסדר באולם שבביתו בקרית יואל, עם חתני החסידות. החתנים שמגיעים מחוץ לעיר סמוכים על שולחנו בשני לילות החג, ואילו החתנים המתגוררים בקרית יואל רק בלילה הראשון.

האדמו”ר מהר”י מסאטמר: חתנים ובחורים מצטיינים

לפני תחילת הסדר, מחלק האדמו”ר שלושה מצות לאברכים שאפו עמו את המצות. את הסדר עורך האדמו”ר בביתו בשכונת וליאמסבורג שבברוקלין, כשהאורחים על שולחנו הם חתנים – חלקם בלילה הראשון וחלקם בלילה שני.

מלבד החתנים, מתארחים על שולחנו גם בחורים שזכו בכך בזכות הצטיינות בלימודם.

נדבורנה: טבילה במקווה לפני הסדר

האדמו”ר עורך את הסדר בהיכל הטישים שבקרית נדבורנה בבני-ברק. לפני הסדר הולך האדמו”ר עם חסידיו לטבילה במקווה.

 כל הכלים שעל שולחן הסדר והספה עליה יושב האדמו”ר הם בירושה מאביו, האדמו”ר הבאר יעקב זצ”ל. זו הסעודה היחידה אותה עורך האדמו”ר עם הרבנית ובנותיו, ללא מחיצה, כנהוג מקדמת דנא.

 בסדר משתתפים בחורי החסידות. במהלך הסדר כולו חובש הרבי את השטריימל של אביו, ורק בעת הקידוש ואכילת מצה ראשונה, מחליף וחובש את השטריימל של הסבא בעל ה’דבר חיים’ מנדבורנה זצ”ל.

את אמירת ה’מה נשתנה’ אומרים כל בניו וחתניו בנפרד, ולאחר מכן כל בחורי החסידות יחד. אין אמירת דברי תורה בסדר. בכל שנה בחור אחר נבחר לגנוב את האפיקומון ולהחזיר לאחר ברכה מיוחדת מהרבי לזיווג הגון.

גור: עם בני המשפחה בלבד

האדמו”ר עורך את הסדר בביתו בירושלים עם בני משפחה בלבד, ללא השתתפות החסידים. אלפי החסידים עומדים אחרי מעריב והרבי עובר לברך ולהתברך בגוט יום טוב.

 הגרי”ג אידלשטיין: מכין החרוסת בעצמו

את ליל הסדר עורך ראש הישיבה בביתו, עם בניו ונכדיו. מידי שנה מצטרף לעריכת הסדר בנו רבי בצלאל אידלשטיין, ראש ישיבת אהבת אהרן, יחד עם תלמידים מישיבתו.  את החרוסת נוהג להכין  בעצמו.

ראש הישיבה מרחיב בסיפורי יציאת מצרים, במיוחד על עשרת המכות, במשך שעות, בשפה ברורה עבור צעירי הצאן.

הגר”ח קנייבסקי: חבוש בספודיק

בשל היותו בכור, מסיים הגר”ח מידי שנה את הש”ס והירושלמי, ועורך סיום אחר תפילת שחרית בערב פסח בבית הכנסת ‘לדרמן’ בבני ברק,  ומיד מתחיל בלימוד הסדר היומי של 7 דף בבלי וירושלמי ביום.

בליל הסדר מתארח אצלו אחד מבניו. את הסדר עורך הגר”ח כשהוא חבוש בספודיק שהגיע בירושה מחותנו הגרי”ש.

הנכדים שואלים כל אחד בנפרד ‘מה נשתנה’ והסבא מחלק להם מיני מתיקה שונים.

הנכדים אינם גונבים את האפיקומן, משום התבטאות בעל ה’קהילות יעקב’ זצ”ל כי מדובר במנהג של גויים.

 הגרמ”צ ברגמן: התמורה לאפיקומן – חברותא לשנה

עורך הסדר בביתו עם כמה מבניו ונכדיו. כל הבנים והנכדים שואלים ‘מה נשתנה’. הנכדים גונבים את האפיקומן והתמורה היא חברותא עם הסבא במשך השנה. נוהג לומר דברי תורה וחידושים בשם חמיו, הגרא”מ שך זצ”ל.

 הראשל”צ, הגאון רבי יצחק יוסף: מדגים יציאת מצרים לילדים

 מידי שנה היה עורך הסדר בבית אביו, הגר”ע יוסף זצ”ל. השנה יערוך הסדר בביתו עם נכדיו. את התפילות יתפלל בבית הכנסת אור חביב בירושלים.

 בסדר משקיע הראשל”צ בהדגמת וסיפורי יציאת מצרים לצעירי הצאן. הגר”י מתנגד לעניין שעושים מגניבת האפיקומון. בחג אחר הצהרים יישא שיעור תורני בבית הכנסת מוסאיוף.

 הגר”ש כהן: יציאת מצרים בשפת הילדים

עורך את ליל הסדר בביתו בעיר העתיקה, עם בני המשפחה בלבד, תוך שימת דגש על סיפור יציאת מצרים בשפת הילדים הקטנים, ו-אמירות קצרות ומשלי חז”ל. בהמשך, בעת הסעודה, מפלפל בדברי תורה.

 באבוב: מסיימים הסדר בקריאת שמע של שחרית

בלילה הראשון האדמו”ר עורך את הסדר בבית עם בני משפחתו. בלילה השני הוא עורך את הסדר בבית המדרש, ובו  משתתפים מאות בחורים, היושבים על פרנצ’ס מיוחדים שנבנים לכבוד הסדר.

 בסוף הסדר כל הציבור מגיע כמו ל’טיש’, לחזות ולהשתתף ולספור ספירת העומר ברוב עם. מסיימים את הסדר בעלות השחר, באמירת “רבותינו הגיע זמן של שחרית” – קריאת שמע של שחרית.

האדמו”ר אומר דברי תורה כמה פעמים באמצע הסדר, בין הפרקים ולאחר הסדר מספר סיפורים של צדיקים. הסגנון בבאבוב בליל הסדר הינו ממלכתי ביותר. האדמו”ר נכנס אם קיטל לבן וכל הסדר הוא יושב עם הנכדים על ברכיו.

 צאנז-קלויזנבורג ארה”ב: עם משפחות החסידים

בצאנז-קלויזנבורג  יושב האדמו”ר על במה מיוחדת, ולידו משפחתו. מלפניו שורות של שולחנות. בשולחנו הקדמיים יושבים אברכים ובשולחנות מאחוריהם יושבות הנשים. הסדר מתנהל באווירה מאוד משפחתית.

 קרעטשניף: ריקוד עם החסידים

בקרעטשניף עורך האדמו”ר את הסדר בבית המדרש שליד ביתו לבני משפחתו. בסיום הסדר מגיעים חסידים להשתתף. בסיום הסדר קם האדמו”ר עם החסידים את ‘חסל סידור פסח’.

בני המשפחה מחכים כל שנה מחדש ליום המיוחד הזה. שכן, כל השנה האדמו”ר  אוכל בשבתות ב’טיש’ ובליל הסדר יושב יחד עם משפחתו.