זו תביעת הענק שאנשים עם עיוורון תובעים את חברות האוטובוסים

המרכז לעיוור בישראל – ארגון הגג של הארגונים הפועלים למען אנשים עם עיוורון ולקויות ראייה בישראל, הגיש אתמול באמצעות עו”ד אורון שורץ, ממשרד שוורץ-נרקיס ושות’, תביעה ייצוגית לבית המשפט המחוזי בתל אביב על סך 31,000,000 שקלים, נגד חברות תחבורה הציבורית אגד, דן, קווים ואפיקים – בגין הפרת חובותיהם כלפי אוכלוסיית אנשים עם עיוורון ולקויות ראייה.

לפי התביעה, כתוצאה מכך נגרמת פגיעה קשה באורח חייהם.

בתביעה נכתב כי קווי התחבורה הציבורית, “הינם צורך קיומי בעבור ציבור זה, ‘סם חיים’, וכי אין בידיהם דרך אחרת להתנייד ממקום למקום לצורך מילוי אחר צרכיהם הבסיסיים”.

בתביעה נכתב כי חברות התחבורה הציבורית מפרות את חובותיהם לפי החוק, ומתייחסת למקרים בהם האוטובוסים לא עצרו בתחנות, או לא עצרו בתחנות המיועדות להם, או בהם האוטובוסים עצרו – אך מערכת הקריזה לא פעלה.

עוד עולה מכתב התביעה, כי עם הצטברות תלונות בדבר היעדר הנגישות, החלו אנשי המרכז לעיוור באיסוף נתונים לצורך בירור התופעה ומימדיה. על פי כתב התביעה, לצורך הבדיקה תועדו 220 מקרים, אשר 134 מהם נמצאו כבלתי נגישים.

בעבור חברת דן, תועדו 132 מקרים, מתוכם נמנו 76 מקרים כבלתי נגישים, בעבור חברת אגד, תועדו 43 מקרים, מתוכם נמנו 26 מקרים כבלתי נגישים, בעבור חברת קווים, תועדו 25 מקרים, מתוכם נמנו 19 מקרים כבלתי נגישים, ובעבור חברת אפיקים, תועדו 20 מקרים, מתוכם נמנו 13 מקרים כבלתי נגישים.

הצילומים נערכו לאורך תקופה של כשנה ו-9 חודשים, במהלכה צולמו 7 מקצי צילומים, החל מ-4.5.17 ועד ה- 3.2.19. הצילומים בוצעו בפריסת שעות רחבה, המכסה מרווחי זמן שונים ומגוונים החל מהשעה 07:00 בבוקר ועד לשעה 16:24 אחר הצהריים.

בישראל, על פי נתונים רשמיים, חיים כיום 23,132 איש ואישה עם עיוורון/לקויות ראיה, ועל פי חוק הם זכאים לשאת תעודת עיוור.

מתוך קבוצה זו כ-10% הנם עם עיוורון מוחלט, ואינם יכולים להשתמש כלל בחוש הראייה, ובקרב כ-90% מהם נותרו שרידי ראייה העשויים להיות שימושיים למשימות אחדות.

בנוסף לאנשים הידועים כאנשים עם עיוורון/לקויות ראיה, יש הערכות כי בישראל יש עוד כ-100,000 איש להם לקויות ראייה חמורות, שהם בשולי הגדרת העיוורון על פי חוק.

נתי ביאליסטוק-כהן, מנכ”ל המרכז לעיוור: “זהו מאבקם של האינם-רואים והאינם-נראים. אלה, אשר חרף כל מאמציה של החברה לתקן, לאכוף, להביא אל סף התודעה את דבר קיומם וצרכיהם, הם נותרים בלתי נראים. מדובר באבסורד.

“קווי התחבורה ציבורית, הם צורך קיומי בעבור אנשים עם עיוורון ולקויות ראייה. מה שנראה טריוויאלי ומובן מאליו עבור האדם הרואה, הנו הר-גורל בעבור האחר. המרכז לעיוור ימשיך לפעול למען הנגשת המרחב הציבורי במטרה לאפשר לאנשים עם עיוורון ולקויות ראייה לחיות חיים עצמאיים ונורמטיביים”.