העונש של נוכל ‘עוקץ היהלומים’: 58 חודשי מאסר ופיצוי לנעקצים

השופטת ג’ויה סקפה שפירא, שופטת בית המשפט השלום בירושלים, גזרה היום (ראשון) על  דוד גולן, בן 47, תושב אשדוד – 58 חודשי מאסר בפועל, שימנו מיום מעצרו.

בנוסף ישלם הנאשם פיצוי ל-12 מתלוננים בסך 139,900 שקלים. כמו כן נגזר עליו קנס של 20,000 שקלים.

גולן הורשע בעשר עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ובשני תיקים נוספים הורשע בגין קבלת דבר במרמה ושימוש במסמך מזויף.

מדובר בפרשה של ‘עוקץ יהלומים’, כאשר הנאשם נהג לנצל את כישורי השכנוע שלו, ובאמצעות שורה של מצגי שווא גרם לאנשים שנקרו בדרכו, מרביתם חרדים, להעביר לידיו סכומי כסף כהלוואה, כביכול, לצורך ביצוע עסקה לרכישת יהלומים, ולעיתים בתמורה לפיקדון בדמות יהלומים מזויפים.

לאחר קבלת הכספים נהג הנאשם להיעלם ולהפסיק להשיב לשיחות של המתלוננים.

הנאשם, שהתחזה לאדם דתי, ביצע את מעשיו בשיטתיות ובצורה מתוחכמת, מסר פרטים כוזבים באשר לשמו ולעיסוקו, עשה שימוש במספרי טלפון שונים, תוך יצירת מצגי שווא לפיהם הוא עוסק בעסקאות יהלומים ומעוניין לקבל הלוואה לצורך השלמת העסקאות.

הנאשם נהג לפנות ברחוב אל עוברי אורח בעלי חזות חרדית ולשאול היכן יוכל למצוא רב שיפסוק לו בהלכות ריבית. כאשר התעניינו המתלוננים בשאלותיו, סיפר להם בכזב, כי הוא מתעסק ביהלומים וכי נקרתה לפתחו הזדמנות לעסקה, אשר את מרבית רווחיה הוא מעוניין לתרום לצדקה.

עוד טען הנאשם בפני המתלוננים בכזב, כי חסר לו סכום כסף לצורך ביצוע העסקה, וכי הוא מחפש רב על מנת להיוועץ עמו בהלכות ריבית, שכן מצא אדם המעוניין
להלוות לו את הסכום הדרוש בריבית. כל זאת עשה הנאשם על מנת לבסס את מצגי השווא, וכן על מנת לרכוש את אמונם של המתלוננים בו.

בהמשך, ולאחר שנוצר אמון בין הנאשם לכל אחד מהמתלוננים, שכנע אותם למסור לידיו את סכום הכסף החסר כביכול לעסקה, לעיתים כהלוואה ולעיתים כשותפות בעסקה. בתמורה הבטיח הנאשם להשיב את הכסף בתוך פרק זמן קצר בן מספר ימים, על אף שלא היה בכוונתו לעשות זאת.

לעיתים נקט בצעדים נוספים על מנת לחזק את אמונם של המתלוננים, כגון מסירת יהלומים מזויפים כפיקדון, כביכול, או חתימה על שטר עסקה תוך מסירת פרטים כוזבים.

בעקבות מצגי השווא שהציג, קיבל הנאשם במרמה מעשרה קורבנות סכום כולל של כ-91,000 שקלים.

לאחר הרשעתו צירף הנאשם שני תיקים נוספים והורשע במיוחס לו בהם על פי הודאתו בעובדות כתבי האישום.

הוא הורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב אישום, בעבירת קבלת דבר במרמה, בשל כך שביום 17.12.11 ,לאחר שהגיע לביתו של המתלונן בבני- ברק, בעקבות
הבטחתו של הנאשם לתרום לכולל של המתלונן, הציג עצמו בפני המתלונן בכזב כסוחר יהלומים וביקש ממנו הלוואה לצורך עסקה דחופה, הפקיד בידיו טבעת חסרת ערך, אותה הציג כטבעת יהלום, ועל סמך מצגי השווא קיבל מהמתלונן במרמה 5,000 דולר ו-4,600 אירו.

בנוסף הורשע הנאשם, על פי הודאתו בעובדות כתב אישום, בעבירות קבלת דבר במרמה ושימוש במסמך מזויף, בשל כך שביום 18.3.19 בשעת צהריים, פנה
למתלונן, הציג עצמו כקבלן בנין וביקש לתרום כסף במסגרת ‘קמחא דפסחא’.

הנאשם הציע למתלונן שיק מזויף בסכום  של 32,000 שקלים, בתמורה לסכום של 7,000 שקלים במזומן, ואמר לו כי לאחר שיפדה השיק המתלונן ייקח חלק מהסכום ואת היתר יעביר לתרומה.

כדי לשכנעו הציג הנאשם מצג שווא לפיו הוא משוחח עם חלפן כספים בטלפון ומציע לו את העסקה, לאחר מכן טען בכזב בפני המתלונן כי חלפן הכספים דרש עמלה גבוהה על השיק וכי הוא מעדיף להעביר את הכסף באמצעות המתלונן.

לאחר שהשניים הגיעו לביתו של המתלונן ולאחר שהנאשם רכש את אמונו, הסכים המתלונן לעסקה, משך מחשבון הבנק שלו סכום של 5,300 שקלים ומסר
אותו לנאשם.

בגזר הדין כותבת השופטת כי “המעשים בוצעו בצורה שיטתית ומתוחכמת, שדרשה ממנו מידה רבה של תעוזה ויצירתיות. הנאשם, שהצטייד בלבוש ואביזרים מתאימים לביצוע העבירות, בחר בקפידה את קורבנותיו, השייכים כולם למגזר החרדי והפגין ידע בנושאי הלכה ובדמויות בולטות בעולם החרדי, שסייעו לו לרכוש
את אמון הקורבנות”.

השופטת ציינה עוד, כי “הנאשם ניצל את תרבות הערבות ההדדית וגמילות החסדים הנוהגת בקרב הציבור החרדי, וקיבל במרמה כספים גם מקורבנות אשר חלקם היו מבוגרים מאד, חלקם – הפרוטה לא הייתה מצויה בכיסם והם לוו בעצמם כספים כדי להלוות אותם לנאשם”.