כעס: איך ניתן למכור את פנקס בית הדין של ברגן-בלזן להיתר עגונות?
בית המכירות ‘קדם’ בירושלים מתכוון למכור פנקס בית הדין להיתר נישואי עגונות ועגונים של מחנה ברגן בלזן, ובו כ-85 מעשי בית דין, המתירים לעגונות ולעגונים ניצולי השואה להינשא בשנית.
הפנקס, שנכתב עם סיום המלחמה, מהווה תיעוד ראשוני על השמדת יהודי אירופה בתקופת השואה.
הפנקס יועמד למכירה בחודש הקרוב בבית המכירות הפומביות ‘קדם’ בירושלים במחיר פתיחה של 4,000$.
על מנת להתיר את העגונות והעגונים נזקקו הרבנים לחקור באופן יסודי את דרכי ההשמדה וביררו היטב את סיכויי ההינצלות מהאירועים השונים.
הרבנים היו הראשונים שגבו עדויות מניצולי השואה סמוך מאוד לאחר סיום המלחמה, בעוד הזכרון טרי וכואב.
בעדויות מוזכרים כל מאורעות השואה וזוועותיה: האקציות והסלקציות, חיסולי הגטו וצעדות המוות, תאי הגז והקרימטוריום, מוות ברעב וביריה, ועוד.
באחת העדויות מסופר על נישואין פיקטיביים שנערכו בגטו בניסיון להימנע משליחה למחנות.
בעדות אחרת מתואר כיצד הודיע הבעל זמן קצר לפני שנהרג את שמו ואת שם מקומו לאסיר אחר, באמרו שיש לו אשה ושני ילדים. בעדות אחרת מתואר אדם שנפטר במהלך צעדה ולא ניתן היה לקברו כי היו חייבים לצעוד הלאה, ועוד מקרים מזעזעים המספרים על גורלם המר של היהודים במחנות ההשמדה.
בעדויות מתועדים יהודים מערים ואזורים שונים בפולין וליטא שנשלחו למחנות אושוויץ, טרבלינקה, ברגן בלזן, ועוד.
הפנקס נכתב על גבי ספר טכני בגרמנית, כאשר בראש כל עמוד נכתב שם המדובר או המדוברת.
תחילה מופיעה גביית העדות, כשהיא חתומה על ידי גובי העדות, ולאחר מכן היתר הנישואין החתום על ידי הרבנים המתירים. בין הרבנים החותמים: רבי יואל היילפרן, רבי ישראל אריה זלמנוביץ, רבי יששכר בעריש רובין ורבי יצחק גליקמאן.
הרבנים פעלו בשיתוף עם רבי שלמה דוד כהנא שישב בירושלים ומיד עם פרוץ מלחמת העולם השנייה החל להיערך לקראת היתר עגונות מהארצות שבהן התחוללה המלחמה.
הוא התיר כ-3,000 מעגונות מלחמת העולם השנייה ומעולם לא אירע לו מקרה שהתיר עגונה והבעל שב בחיים.
רבי יואל היילפרן מיאסלו, אשר שלושת ילדיו נרצחו בשואה, כיהן כרב במחנה ברגן בלזן ופעל שם רבות בתקנת העגונות. בשנת תש”ח היגר לארצות הברית וכיהן ברבנות בשכונת בראנזוויל. חיבר את הספר ‘אוסף תקנות עגונות’.
רבי יצחק גליקמאן, כיהן כרב במחנה ברגן בלזן, ולאחר עלייתו לארץ ישראל כרב בעיר חולון. בספרו ‘רסיסי תורה’, הדפיס תשובות של הרב כהנא בעניין עגונות, מתקופת היותו בבית הדין לענייני עגונות בברגן בלזן.
אלא שבארגון ‘שארית הפליטה ברגן-בלזן בישראל’ קוראים למנוע את המכירה של הפנקס.
“אנו רואים בחומרה רבה את הניסיון למכור במכירה פומבית את פנקס בית הדין של מחנה העקורים ברגן-בלזן. המסמך הרגיש, העוסק בדיני נפשות של עקורים וניצולים, הוא מסמך משפטי-רבני וציבורי, שחייב להיות בידי מוסד ציבורי כדי לשמש את החוקרים, ולא בידיים פרטיות.
“רבני מחנה העקורים נאלצו למצוא דרך להתיר עגונות וגברים שהיו בעלי משפחות לפני השואה, וביקשו לממש את זכותם הטבעית להקמת משפחה ובית חדש בעם ישראל. הרבנים התעלו על עצמם ובעבודת קודש אישית מצאו פתרונות הלכתיים מדהימים, שאיפשרו לברוא חיים חדשים בצל מוראות השואה”.
יו”ר ארגון שארית הפליטה ברגן-בלזן בישראל, שרגא מילשטיין, קורא לעצור את המכירה, לנהוג באנושיות ובחמלה הראויות למסמך זה, ולמסור אותו לטובת הציבור. הוא אמר, כי הארגון ישקול צעדיו בהתאם להחלטת בית המכירות.
-
אחרי 70-80 שנה הגיע הזמן אולי לסלוח ולא לשכוח.
יש מספיק מוסדות ואנשים פרטיים שאוספים ומנציחים את הזיכרון במאמרים ותצוגות חוץ מהמוסד הזה. האם לתת פריט בכדי שלא יראה את אור היום יותר ויהיה נעול באיזה מגירה או קרטון שם? ממש לא. זהו לא המקום היחידי ששומר ואוסף פריטים.
היום, לצערי, המקום היחידי שנותר למצוא פריטים לאוספים (פרטיים או ציבוריים) זה במכירות ואין סיבה למנוע זאת היום. זהו גם דרך להנציח, לא?