היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, קיים היום דיון (שני) על המשמעויות המינהליות-חוקתיות של ההחלטה להגיש כתב האישום נגד ראש הממשלה - בעודו מכהן כראש ממשלת מעבר.
זאת, על רקע פניות שקיבל בעקבות ההחלטה להגיש כתבי אישום והסוגיות המשפטיות התקדימיות שהיא מעוררת.
בדיון נטלו חלק פרקליט המדינה שי ניצן, חלק מן המשנים ליועץ המשפטי לממשלה, ומנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות.
במהלך הפגישה נדונו הטענות כי לאור פסיקת בית המשפט - הידועה כ'הלכת דרעי-פנחסי', קמה חובה משפטית כי ראש הממשלה יתפטר מתפקיד ראש הממשלה, בהתאם להוראת סעיף 19 לחוק-יסוד: הממשלה.
לעומת זאת, הדיון לא עסק באפשרות הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על-ידי נשיא המדינה על חבר כנסת שהוחלט להגיש נגדו כתב אישום, הואיל ומדובר בסוגיה שהיא תיאורטית בשלב זה.
מנדלבליט קבע בסיכום הדיון: "אין כל נפקות מעשית להתפטרות ראש ממשלה בתקופת ממשלת מעבר. משכך, ברי כי במצב דברים של ממשלת מעבר, ממילא לא ניתן לומר שקיימת חובה משפטית על ראש ממשלה להתפטר מתפקידו זה. עמדה דומה אף ניתנה בשנת 1977 בחוות דעת מטעם היועץ המשפטי לממשלה דאז, פרופ' אהרן ברק".
הוא הוסיף: "באשר לטענות לפיהן גיבוש כתב אישום עשוי, כשלעצמו, להקים עילה לנבצרות של ראש הממשלה ממילוי תפקידו, הובהר כי הוראות חוק-יסוד: הממשלה אינן מפרטות באופן ממצה את הנסיבות שעשויות להביא לנבצרות כאמור, ואלה אף טרם לובנו כל צרכן בפסיקת בית המשפט העליון. לשון החוק ותכליתו מכוונות בעיקרן למצב דברים בו מתקיימות נסיבות, סובייקטיביות או אובייקטיביות, השוללות באופן מעשי את המשך תפקודו של ראש הממשלה.
"נוכח האמור, אף בנסיבות דנן, יש להותיר את סוגיית הנבצרות הזמנית במישור הציבורי-פוליטי ואין מקום בעת הזו לקביעה מטעם היועץ המשפטי לממשלה כי נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו".
לדבריו, "שאלת המשך כהונתו של ראש הממשלה בתפקידים מיניסטריאליים נוספים - כיום מכהן ראש הממשלה גם כשר הבריאות, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, שר התפוצות ומ"מ שר החקלאות ופיתוח הכפר - תיבחן בהמשך".
המשמעות היא כי מנדלבליט מעדיף לתת לנתניהו את ההזדמנות להתפטר מתפקידיו כשר בצורה מכובדת ולא לדרוש ממנו בפומבי לעשות זאת.
