נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר ז”ל הלך לעולמו בגיל 94

מאיר שמגר ז”ל, נשיא בית המשפט העליון לשעבר ומגדולי המשפטנים בישראל, הלך לעולמו בגיל 94.

שמגר הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים. מועד הלוויתו טרם נקבע.

שמגר מונה לכהן כשופט בבית המשפט העליון בשנת 1975, לאחר שמילא את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה והיה הפרקליט הצבאי הראשי.

כמה שנים לאחר מכן מונה לנשיא בית המשפט העליון, תפקיד בו כיהן כ-12 שנה – עד לפרישתו.

במהלך השנים עמד בראש כמה ועדות חקירה ממלכתיות, בהן הוועדה שחקרה את הטבח במערת המכפלה, הוועדה שחקרה את רצח ראש הממשלה יצחק רבין, וזו שחקרה את דרכי מינויו של היועץ המשפטי לממשלה, בעקבות פרשת בר-און-חברון.

לשמגר שלושה ילדים מאשתו גאולה, ממנה התאלמן בשנת 1983, והוא סב לנכדים. הוא התחתן בשנית עם השופטת בדימוס מיכל רובינשטיין, שכיהנה כסגנית נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב.

שמגר נולד בדנציג – כיום גדנסק, בפולין כמאיר שטרנברג.

הוא עלה לישראל ולמד בגימנסיה בלפור בתל אביב. למד היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים ומשפטים בבית הספר המנדטורי למשפטים ולאחר מכן בלונדון.

בצעירותו התגייס לפלמ״ח ולאחר מכן הצטרף לאצ״ל והשתתף בפעולותיו, ולימים היה בין אנשי אצ״ל ולח״י שהוגלו למחנות המעצר באריתריאה.

במהלך מאסרו באריתריאה המשיך בלימודי משפטים בהתכתבות, והשתתף באחד מניסיונות הבריחה מהמחנות. עם קום המדינה שב לישראל.

לאחר שובו התגייס לצה״ל ובמלחמת העצמאות שירת בירושלים. לאחר המלחמה סיים את לימודי המשפטים והחל לשרת בפרקליטות הצבאית ושינה את שם משפחתו במצוות ראש הממשלה דוד בן גוריון משטרנברג לשמגר.

ב-1956 מונה לסגן הפרקליט הצבאי הראשי, ניצח על מלאכת חקיקת חוק השיפוט הצבאי ויצר כלי משוכלל ומודרני שהקדים את חוק סדר הדין הפלילי האזרחי. ב-כמה שנים לאחר מכן מונה לתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי. בתפקידו זה עיצב את התשתית המשפטית של הממשל הצבאי ביהודה ושומרון וחבל עזה לאחר מלחמת ששת הימים.

לאחר סיום שירותו בצה”ל מונה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה – אותו מילא בין השנים 1968 ל-1975.

מיד לאחר מלחמת ששת הימים הנחה כי המדינה לא תתנגד לפנייה של תושב השטחים המוחזקים לבית המשפט הגבוה לצדק.

ביולי 1975 מונה שמגר לשופט בבית המשפט העליון. ב-1982 מונה לממלא מקום קבוע לנשיא בית המשפט העליון ובנובמבר 1983 מונה לנשיא בית המשפט העליון – תפקיד שבו נשא עד אוגוסט 1995, עת מלאו לו 70.

לאחר פרישתו מכס השיפוט שימש בורר בסכסוכים שהופנו אליו מבתי המשפט או ישירות על ידי הצדדים וכן עמד בראש מספר ועדות חקירה, ובהן ועדת החקירה הממלכתית שעסקה ברצח ראש הממשלה יצחק רבין, ועדת החקירה הממלכתית בנושא טבח מערת המכפלה, וועדת החקירה בנושא הקשר בין זיהום מי נחל הקישון לבין מחלתם של לוחמי חיל הים שצללו בנחל.