‘בלב פתוח ונפש חפצה’? מדוע סנגורים לא באמת מאמינים בשימוע
בלי פוליטיקה. רק עובדות.
כי גם אם לא היה מדובר בראש הממשלה, כדאי שהציבור ידע: הכותרת המפוצצת של “שימוע לפני הגשת כתב אישום” היא למעשה אמירה ריקה מתוכן. שרידים לסעיף חוק שאמור למנוע הגשת כתבי אישום לחינם.
אתם מדמיינים ישיבה סוערת, בה נזרקות טענות מצד לצד. המוחות מתחדדים ויש ניסיון כנה ואמיתי לבחון האם יש מקום להגיש כתב אישום אם לאו. גם פסיקת בית המשפט ברורה בנושא” על שימוע לפני הגשת כתב אישום להיות “בלב פתוח ונפש חפצה”.
והמציאות? לה יש כללים משלה. בפועל השימוע הוא שלב בדיקת היתכנות וניסוי הכלים של הפרקליטות.
עורכי הדין של נתניהו ידברו בתשוקה רבה על “מדוע ולמה אין להגיש כתב אישום”, והפרקליטות יהנהנו בהבנה ויכתבו את טענות ההגנה מילה במילה.
אבל זה לא ישנה דבר.
עוד מספר חודשים תישלח ההודעה: “לאחר קיומו של הליך שימוע כחוק, הגענו למסקנה לפיה אין בידינו כדי לקבל טענותיכם. כתב האישום, לפיכך, יוגש לבית המשפט בימים הקרובים”.
הפעם כתב האישום יהיה חכם יותר. הוא יימנע מלגעת במקומות חלשים עליהם הצביעו הסנגורים בשימוע.
ואם חיפשתם הוכחה לכך שלא משנה מה, כתב האישום יוגש גם יוגש, פורסמה הידיעה לפיה הפרקליטה המשמעותית והבכירה ביותר בתיקי נתניהו לא תהיה נוכחת בשימוע, כי האמת העצובה היא, שזה לא באמת משנה.
וזה לא שבאמת אין תיקים שנסגרו בשלב השימוע. תיקים כאלה קיימים באחוזים מזעריים. זה בטח לא קורה בתיקים בהם מעורבים ראשי ממשלה וגורמים שהפללתם בונה את יוקרת הפרקליטות.
זה, אגב, מסביר למה הבקשה של נתניהו לקיים את הליך השימוע בשידור חי היא חכמה וראויה כל כך. אין סנגור שדעתו לא נטרפת מהאדישות והביטול של הפרקליטות נוכח טענות חדות ונוכחות העולות בשימוע.
לו רק היה גם הציבור רואה אותה, דעתו הייתה בהתאם.
•
לפני כשנתיים זומנתי לשימוע בתיק שוחד עב כרס במשרדי פרקליטות מיסוי וכלכלה.
לאור יומן דיונים עמוס נאלצתי לדחות מספר פעמים את השימוע, ובפרקליטות מנגד עמדו שוב ושוב על קיומו של השימוע. התקשרו, קבעו מועד חדש, הזיזו פגישות קיימות ועשו מאמצים יוצאי דופן וקצת מוזרים לקיימו.
האמת, התרגשתי. מעולם לא נתקלתי בפרקליטה הגונה כל-כך המקפידה כך על זכויות חשודים.
רגישותה של הפרקליטה התבררה לאחר שניות ספורות, כאשר פלטה לי בשיחת טלפון: “אתה מייצג את הנאשם המרכזי בפרשה ונורא חשוב לנו שהוא יממש את זכות השימוע שלו”.
“הבנתי!” עניתי לה, “את רוצה לקבל פידבק על כתב האישום שלך. אז קבלי פידבק. הוא גרוע. תגישי אותו לבית משפט. אני לא מתכוון לעזור לך לתקן אותו ולכן אני מוותר על זכות השימוע”.
אמרתי וניתקתי.
כיום נאלצת אותה פרקליטה להיאבק בכשלי התיק בין כותלי בית המשפט.
• הכותב הינו עורך דין העוסק בתחום הפלילי
תגובות
אין תגובות