‘עוקץ המטפחות’: גנב מאברכים, ניסה לברוח מישראל ו’אשפז’ עצמו

פרקליטות מחוז ירושלים הגישה היום (שלישי) לבית המשפט השלום בעיר כתב אישום נגד רמון קרדי, חרדי אזרח מקסיקו, המתגורר בישראל.

כתב האישום מגולל 15 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שימוש במרמה, ערמה ותחבולה, זיוף, גניבה בידי מורשה ועוד – הכל נגד אברכים חרדים שהתפתו לעוקץ שביצע.

על פי כתב האישום, החל מהגעתו של הנאשם לישראל בשנת 2013, ועד למועד מעצרו לפני כשבועיים, הציג מצגי שווא וטענות כזב בפני אנשים רבים בשיטה המכונה ‘הונאת פונזי’, בה הציג עצמו כשותף או בעל עניין בעסקי ייבוא במקסיקו, בארצות הברית ובישראל – בהם מטפחות – והציע לנפגעים להשקיע כספים בעסקיו לפרקי זמן שהוגדרו מראש ובתמורה לתשואות גבוהות – תוך הבטחות שווא כי כספיהם יושקעו בעסקים.

כדי לחזק את מצג השווא הכללי, נהג הנאשם לשלם לנפגעים את התשואות המגיעות להם, וזאת באמצעות כספי מרמה שהופקו מכספי הקרן של נפגעים אחרים.

באופן זה, רכש הנאשם את אמונם של א.א. וב.ב. – אשר הינם דמויות מוכרות בקהילתם. הנאשם הציע לא.א. וב.ב. להשקיע בעסקים בסכומי קרן גבוהים במיוחד בתמורה לתשואות גבוהות במיוחד, באופן שהניע אותם לפנות למכריהם ולגרום גם להם לקחת חלק בעסקים או לשמש כערבים של הנאשם בכל הנוגע לעסקים, והכל על יסוד מצג השווא הכללי.

בשל כך ועל יסוד היכרותם את א.א. וב.ב., הסכימו הנפגעים להעביר לידי הנאשם סכומי קרן גבוהים במיוחד.

כך השקיעו מתלוננים סכום כולל של למעלה מ-3 מיליון ש”ח על יסוד מצג שווא אותו הציג הנאשם.

במהלך שהותו בארץ פתח הנאשם עם אחד מהמתלוננים מאפייה הנקראת “ליס”, ברח’ לאה גולדברג בירושלים. לשם חיזוק מצג השווא הכללי כלפי חלק מהנפגעים, נתן הנאשם שיקים מחשבון הבנק המשותף שפתחו למאפיה, בשווי הקרן כערבון להשקעה, בהם זייף את חתימתו של השותף, ללא ידיעתו ומבלי שהוסמך לכך.

כמו כן, הנאשם העביר לחשבונו הפרטי חובות השייכים למאפיה, מבלי שהורשה לכך.

במהלך התקופה עבד ב.ב. במפעל לייצור יודאיקה בירושלים, בו עבד גם הנאשם. במועד שאינו ידוע במדויק, פנה הנאשם לב.ב. וסיפר לו, בכזב, כי הוא עוסק בהעברת כספים ממקסיקו לישראל תמורת עמלה. הנאשם הציע לב.ב. להצטרף לעסק בתמורה לעמלות. ב.ב. נענה להצעה והעביר לידי הנאשם סכום התחלתי של 10,000 שקלים.

לצורך ביסוס מצג השווא העביר לו הנאשם מעת לעת סכומי כסף, אשר נחזו להיות הרווחים מהעסקה, וזאת במטרה לעודד את ב.ב. להשקיע כספים נוספים, והכל במטרה להונות.

בהמשך, הציע הנאשם לב.ב. להשקיע בעסקי טקסטיל וייצואם למקסיקו, ולשם כך ביקש מהמתלונן להעביר לידיו סכומי כסף נוספים. לצורך חיזוק מצג השווא, ולהנחת דעתו של ב.ב., רכש הנאשם מוצרי טקסטיל שונים ואחסן אותם במחסן ששכר לשם כך.

לאחר מכן הציע הנאשם לב.ב. להשקיע כספים בעסקי ייבוא טלפונים, כן עסקי שעונים המשמשים לאיתור והגנה על ילדים. לצורך ביסוס מצג השווא וחיזוקו, לקח הנאשם את ב.ב. ליצרן עסקי השעונים בבאר שבע, וכתוצאה מכך השתכנע לב.ב. להשקיע סכומי כסף נוספים בעסקי השעונים, ואף הציע זאת למכריו השונים.

במהלך התקופה, העביר הנאשם למתלונן, סכומי כסף אשר נחזו להיות התשואות, וזאת במטרה להניח את דעתו של המתלונן ולחזק את מצג השווא, כאשר בפועל מדובר בסכומי כסף אותם קיבל במרמה, כקרן מנפגעים אחרים.

הנאשם הציע לב.ב. להשקיע את כספי התשואות בעסקים, ובכך להגדיל את היקף התשואות. ב.ב., אשר השתכנע מהאמור, השקיע סכום קרן נוסף בעסקים, במספר פעימות, בסכום כולל של 250,000 שקלים.

כתב האישום מגולל כיצד פותו יתר המכרים ובני משפחות להשקעות – ואיבדו את כספם.

בבקשת המעצר שהוגשה לבית המשפט נכתב כי “הנאשם אינו אזרח ישראל, ואף ניסה לצאת את הארץ לאחר שעומת עם המתלוננים בתיק בכל הנוגע לחובותיו כלפיהם, אולם נכשל לאחר שאחד המתלוננים הוציא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ.

“יחד עם זאת, הצליח המשיב למלט את אשתו וילדיו מהארץ, ולאחר מכן אשפז עצמו בקהילה טיפולית סגורה מתוך סברה כי בכך ימנע מהמשטרה לחקרו.

“משכך קמה נגד המשיב עילת מעצר על-פי סעיף 21(א)(1) לחוק – קיים יסוד סביר לחשש ששחרור הנאשם או אי מעצרו יביא לשיבוש הליכי משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה”.