מדוע, למרות הכישלונות, אנשים בכל זאת ממשיכים לקרוא סקרים?

בני אדם הם, כנראה, יצורים תמימים.

אחרת איך תוכלו להסביר, שאחרי שבבחירות האחרונות הסקרים הוכיחו את חוסר מהימנותם, אנשים בכל זאת ממשיכים לקרוא סקרים, לעיין בסקרים, להסיק מסקנות מסקרים ולבנות תאוריות שונות סביב מה? – הסקרים.

“סקר – שקר!” ו”מדבר סקר תרחק” – אלו מטבעות לשון וביטויים  שלא נולדו היום. אנשים משחר ימות הבחירות טבעו את הצמד הזה, והוא מוכיח את אמיתותו עד עצם היום הזה.

ובכל זאת, אנחנו עוקבים דרוכים אחרי התפתחויות והתקשרויות של מפלגות שונות עם בנות מינן ועם כאלו שאינן בנות מינן, ורצים אל הסקרים כדי לוודא אם יש להן תקומה או לא.

בני אדם הם כנראה יצורים תמימים, אבל אולי טוב שכך.

חישבו על כך שלא היו כאלו. משחק הבחירות לא היה מעניין איש.

חלק גדול מהעניין הגדול בבחירות, זה לבדוק ולראות איך הפלנו את הסקרים. איך ניצחנו אותם. איך ידענו מראש שהם לא יצליחו לנבא את העתיד.

המחשבה הראשונה שעולה לראש בכל בחירות מחדש, היא: “אבל איך הם טעו בגדול?”

שהלא לא משנה לנו מה באמת קרה שם, בין המפלגות השונות, בין הנוגעים בדבר, שהלא אנחנו בעצמנו אין לנו כל נגיעה ליושבים שם למעלה, ולא ביטחון של ממש בתוצאות, או רצון גדול להצלחה של חיבור כלשהו. כי איננו יודעים מה טוב ומה רע.

אבל הסקרים.

הסקרים הם תכלית העניין.

אנחנו הולכים שבי אחריהם. משך חודשים עוקבים איך הם מעלים ומורידים, מכתירים ומסירים, דוחפים ומשליכים. והנה – המלכים הגדולים הללו, שהשרביט בידיהם, לפתע פתאום מתבררים כעירומים.

לעומת חודשי הסקירה הארוכים, ההתפכחות מהירה מאוד. במחי בחירות הם מתבררים כעירומים, עד כי כל ילדון קורא: “המלך עירום”!

אלא שהמלך העירום לא מתבייש, הוא ממשיך ובוחש, ממשיך וממהר, ממשיך ויורה לכל עבר.

מקבל תקציבים ושותה אותם בצמא, עובד 24 שעות ביממה, מפתיע אותנו בכל בוקר עם מהלומה חדשה ויורה לכל עבר תוצאות אמת מבחינתו.

ואנחנו, בני האדם, נישאר בתמימותנו, כי אם עשרות בחירות במדינת ישראל לא פקחו את עינינו לראות את פני הסקר, מה עוד יכול לעשות זאת?

נמשיך לקרוא על – מה אומרים הסקרים?

לחשוב בתמימות, שאכן, מה שהם אומרים, משקף נכונה את פני העתיד לקרות,

ולהתבדות לבסוף, עם הגיע היום, כמו בכל פעם, מחדש.