זירות מדממות: תככים בירושלים, סכסוכים בבני ברק, שליטה ב’יתד’ I מה קורה ב’דגל’?

1.

האם הגאון רבי ברוך סולובייצ’יק, חבר ועדת הרבנים של דגל התורה בירושלים, פורש מתפקידו?

‘שאלת מיליון הדולר’ הזו הצליחה השבוע לסחרר את הציבור הליטאי, כשבסיומה, כך נראה, עולה כי הידיעות על פרישתו הצפויה היו “משאת נפש של כמה גורמים” – אבל לא מעבר לכך.

בירור שלנו מעלה כי נכון לעכשיו, אין סיכוי שיפרוש.

אז מה כן קורה בשטח? קבלו את התמונה המלאה.

במהלך השבועות האחרונים בוצעו ב’דגל התורה’ מאמצים עילאיים כדי לייצר מצג של ‘שלווה בחווה’. לכל היה ברור שהציוריות הפסטורלית הזו תחזיק מעמד רק עד ליום הבחירות, אבל היא הייתה נוחה לכל הצדדים.

גם ערב הבחירות הקודמות נעשה כל מאמץ כדי להציג מצג של שלום ואחדות, כאשר גם הסכסוך שהתרחש בעצרת הבחירות בבני ברק, וההשפלה שעברו בדרכם לבמה מרן הגרי”ג אדלשטין וראש ישיבת סלבודקה הגר”ד לנדו – לא זכו לתהודה תקשורתית, בשעת מעשה. רק כמה ימים לאחר הבחירות, הכל הוצף בקול רעש גדול והציבור הבין שהסכסוך הפנים-ליטאי כאן, חי בועט ונושם (למרבה הצער).

בשיחות עם גורמים בשני הצדדים שמעתי שוב ושוב את המילים: ‘חכי תראי, אחרי הבחירות הכול יצוף מחדש’, אלא שהתקווה הייתה שהרפש יוסתר מעין רואים עד לאחר הבחירות.

זה לא הצליח.

2.

מה, בעצם, הציף את הסירחון מהביצה אל על בשבוע האחרון?

בשלוש זירות מדממות שכבו פצועים מאחורי הקלעים, מנסים לטפל בעצמם מבלי להזדקק לחסדי התקשורת. הכול כדי להסתיר את המתרחש, שהציבור לא יידע, שימשיך להגיע בהמוניו לקלפי. קהל גדול שהתוודע להשפלה שהתרחשה במהלך העצרת בבני ברק זעם. היו מי שגם הבטיחו: ‘אם היינו יודעים שככה מבזים את גדולי ישראל, יתכן שהיינו נמנעים מלהצביע ליהדות התורה’.

ברור שציבור האברכים המציית לגדולי ישראל ימשיך להצביע בהמוניו ליהדות התורה, אבל תמיד יש את המתלבטים, השוליים שרק הולכים ומתרחבים, ומהם מנסים כל העת להסתיר את המצב האמיתי.

אלא שהמאבק הגיע לפסים כאלו, שלא ניתן עוד להסתירו.

הזירה הראשונה המדממת היא בני ברק. לא סוד הוא שברחוב רשב”ם עשו כל מאמץ כדי להוביל לבחירת מי שהיה ‘האיש שלהם’, הרב אברהם רובינשטיין. נכון להיום שורר נתק בינו לבין גורמים בבית שברחוב רשב”ם, גם האיש החזק ביותר בעירייה, מי שמונה על ידו ונחשב היה לאיש ‘רשב”ם’ מסוכסך כיום עם גורמים שם.

אברהם רובינשטיין עם יעקב גוטרמן. צילום: דוד זר

נדגיש את המובן מאליו: גדולי ישראל אינם מעורבים בהתרחשויות הללו, כמובן.

שתי פגישות בין גורם בבית שברחוב רשב”ם לבין ‘האיש החזק בעירייה’ לא הניבו כל תוצאה, והסכסוך בעיצומו.

גורם הבקי בהתרחשויות מאחורי הקלעים אומר. “במצב שנוצר, יש הטוענים כי לרשב”ם היה עדיף מלכתחילה לתמוך במועמדות של מנחם שפירא, על פני רובינשטיין, כמה שזה נשמע הזוי. נכון להיום הקשר היחיד של גורמים ברשב”ם לעיריית בני ברק מתבצע דרך לשכת המנכ”ל, ולא דרך לשכת ראש העיר”.

כל זה מסביר את הרצון של גורמים ברשב”ם לפעול לאיחוד השורות. הפגישות עם הגורם המשפיע בעיריית בני ברק; פגישה של גורם ברשב”ם עם מו”ל ‘יתד נאמן’ שמעון גליק; ‘פגישת הנכדים’ – יענקי קניבסקי ומוטי פאלי, נכדו של מרן הגרי”ג אדלשטיין – לפני מספר שבועות, בה סוכם על ‘הרגעת הרוחות’, ובשבוע האחרון – בואו  של יענקי קניבסקי להתברך בבית מרן הגרי”ג לפני חתונת אחיו, נכד מרן הגר”ח, כמו גם צילומים משותפים בשמחת ‘שבע ברכות’.

3.

קודם שנעבור לזירה המדממת השניה, כמה מילים על הפגישה של הנכד, יענקי קניבסקי, עם מו”ל יתד שמעון גליק.

על הנאמר בפגישה זו רבות הגרסאות, ורב הנגלה על הנסתר. שכן, לא כל מי שיודע, רוצה להדליף את שנאמר בה.

ניסיון לנבור במה שבאמת קרה בפגישה מעלה, כי גליק סירב להיכנע לדרישה למנות מנכ”ל שיהיה מוסכם על ‘הצד של רשב”ם’.

“גליק אדם אמיץ, הוא לא אחד שייכנע”, אומר גורם שטוען כי שמע מעדות ראשונה על מה שהתרחש בפגישה. “בין השאר, עלה בפגישה הצורך ש’יתד’ יתנהל על פי הוראות גדולי ישראל. גליק טען, שיש בידו מכתב מראש הישיבה מרן הגרי”ג אדלשטיין ועל פי לשון המכתב ‘יתד’ אכן מציית להוראות גדולי ישראל. גליק הוסיף שהוא מוכן להיכנס ולהתייעץ אישית וישירות עם מרן הגר”ח קניבסקי באשר לאופן ניהול העיתון”.

כך או כך, גם אחרי הפגישה ניהול העיתון נתון, כפי שהיה קודם, בידי המנכ”ל זליג אורלנסקי, וחברי הוועדה הרוחנית נותרו אלו שהיו קודם לכן.

נציין, כי ‘יתד’ מקפיד לכבד מאוד את מרן הגר”ח קנייבסקי. אבל במילים פשוטות: השליטה בעיתון נותרה בידיים של הבית ברחוב ראב”ד.

4.

בזירה נוספת ניטשו קרבות – הרשימה לכנסת.

אגדה ב’דגל’ מספרת על יהודי שחלם לכבוש את המקום השמיני ב’דגל’. לשם כך, עשה כל מאמץ כדי למנוע את התענוג מראש עיריית מודיעין עילית, יענק’ל גוטרמן.

יענקי קנייבסקי (מימין) אצל מרן הגרי”ג אדלשטיין. צילום: באדיבות המצלם

הטקטיקה הייתה פשוטה: אין דרך לומר לגוטרמן, נאמן הבית שברחוב רשב”ם מזה שנים, שלא יוכל להשתדרג מראשות עיר (פקוקה) לחבר כנסת, אבל יש דרך להסביר שיש כמה ערים שבהם נציגי ‘דגל’ יצאו חבוטים, ולכן יש לפצותם בתפקיד משודרג.

אליהו ברוכי מפתח תקווה, שקיבל מעל ראשו את רמי גרינברג כראש עיר ש’דגל’ ממש לא תמכה בו; דוד אוחנה מטבריה ש’זכה’ ברון קובי; ואחרון חביב יצחק פינדרוס שיצא חבול ממועמדותו באלעד.

כמה פשוט. מסבירים לציבור, שצריך לפצות את השלישייה, משחילים אותם למקומות הבאים ברשימה, ובא לציון גואל.

גוטרמן נשאר לטפל בפקקים של מודיעין עילית, האיש שחלם את החלום להשתחל לרשימה אמנם לא נכנס, אבל לפחות חצי תאוותו נותרה בידו – ‘גם לגוטרמן אין’.

5.

כעת נשוב אל הזירה השלישית – הירושלמית, שבגינה התכנסנו היום.

בעוד פלג רשב”ם רוצה כי  חברי ‘המועצת’ – הגרב”מ אזרחי ראש ישיבת ‘עטרת ישראל’ והגר”ד כהן ראש ישיבת חברון – יהיו הסמכות העליונה, הרי שבפלג ראב”ד דורשים להמשיך עם המצב הקיים: הגאון רבי ברוך סולובייצ’יק, שמונה לתפקיד על ידי מרן ראש הישיבה הגראי”ל שטינמן זצ”ל – הוא שינווט.

נכון להיום, מי שקובע ל’דגל’ בירושלים – מול העירייה ובכלל – הוא הגר”ב סולובייצ’יק. “צריך להכיר אותו ואת אישיותו כדי להבין שאין סיכוי שהוא יפרוש, ולא משנה מהם הלחצים שיופעלו עליו”, אומר גורם בסביבתו. “הוא גם לא ממש ‘סופר’ את התקשורת. מצידו שיכתבו מה שרוצים, הוא מתרכז בעשייה הציבורית”.

אותו גורם מוסיף: “אגב, ברור לנו לגמרי מי הם הגורמים המתדרכים עיתונאים מזה מספר ימים בפרשה, ומי מנסה ולמה להציג כאילו הוא פורש. אפילו הכניסו בפיו דברים, כאילו הוא פורש כדי ‘להשקיע יותר בישיבתו’. לא היה, לא נברא, אפילו כמשל לא היה”.

מדוע המצב הקיים לא נוח לאותם גורמים המנסים לשנות? כנראה חוסר שליטה בנעשה בעיר, כמו גם ביחסים מול גורמים בעירייה.

6.

לאן, בעצם, צועדת דגל התורה מכאן והלאה?

סביר להניח שעד לבחירות יעשו כל הצדדים מאמץ להנמיך להבות. כפי שסוכם ב’שיחות שלום’, בעצרות הבחירות יכבדו את גדולי ישראל מכל הצדדים, והמצגים אליהם נחשפנו בבחירות הקודמות לא יחזרו על עצמם (מה גם שההבנה שהתקשורת נמצאת בכל מקום וחושפת הכל, היא הטריגר להפסיק ומיד).

ח”כי ורבני דגל. צילום: באדיבות המצלם

אבל הסכסוך לא עומד להסתיים בקרוב, וממילא הוא רק יתעצם. “יש תחושה בקרב חלק גדול ממצביעי ‘דגל’ ש’אכלנו אותה’ בבחירות המקומיות”, אומר גורם ב’דגל’. “ברכסים יכולנו להמשיך עם ראש העיר איצ’ה רייך (נכון שהיה הסכם עם ש”ס, אבל גם בהסכם צוין שהכול בכפוף לרבני רכסים, והם בחיים לא היו נותנים להחליף את רייך בדן כהן. אלא מאי? אמרו להם, ר’ חיים כך הורה); היתה נמנעת הסאגה באלעד; שמוליק גרינברג יכול היה להיות היום ראש עירית בית שמש, ועוד ועוד.

“חיפה? זה ניצחון של פלג ראב”ד. משה ליאון? מועמדותו היא עוד מימיו של הגראי”ל זצ”ל והוא ממש לא בצד של רשב”ם, אם בכלל. אברהם רובינשטיין בבני ברק?  היחסים שם עכורים”

אז בינתיים לכל צד יש את התקשורת שלו. לצד אחד יש אתרים, לצד שני יש את ‘יתד נאמן’, אבל “יום אחד, כל הסיפור הזה יפרוץ מעל לפני השטח. היום הזה קרוב מתמיד, כל השאלה היא האם מצג האחדות יחזיק מים עד ליום הבחירות”.

ימים יגידו.