מנסים לפצח התעלומה: נבדק אם התקיפה אירעה במקום אחר

חמש יממות חלפו מאז בוטל כתב האישום נגד מחמוד קטוסה, תושב הכפר דיר קדיס הממוקם ליד מודיעין עלית – ועדיין אין קצה חוט שיסייע לפענח את פרשת ההתעללות בילדה החרדית בת ה-7. זאת למרות שעשרות חוקרים ובלשים, שמונחים על ידי מפקד הימ”ר באופן אישי, מעורבים עתה בחקירה.

לפי דיווח ב’מעריב’, בימים רביעי וחמישי אספו חוקרי היחידה המרכזית (ימ”ר) של מחוז ש”י במשטרה, שקיבלו לידיהם את החקירה אחרי שנחשפו כל סימני השאלה בכתב האישום –  סרטונים ממצלמות אבטחה מאזורים שעד כה לא הגיעו אליהם במסגרת החקירה הראשונה. חלק מהמצלמות הן מהיישוב החרדי שבו מתגוררת הילדה, חלקם מיישובים סמוכים, ואחרים מאזורים נוספים שהחקירה הגיעה גם אליהם.

יום לפני שבוטל כתב האישום, הילדה העידה שוב במשטרה, והחוקרים גם נטלו מבית הוריה את הבגדים וחפצים אחרים שהיו עמה בעת ההתעללות. אלא שכל אלה לא השפיעו על חוזקן של הראיות בתיק.

למרות שעדותה של הילדה מהימנה ויציבה, ואין חולק על כך שהיא עברה התעללות קשה – גורמים המעורים בפרטי החקירה אמרו לעיתונאי ‘מעריב’ אלון חכמון: “דבר לא השתנה מבחינת עוצמת הראיות בפרשה. עתה, כשהחקירה עברה לימ”ר, אפילו זירת האירוע זה לא משהו מוחלט, למרות שנמצאו בה לכאורה פרטים מוכמנים. הימ”ר הרחיב את היריעה ובודק גם מקומות אחרים”.

לפי ‘מעריב’, במשטרה הקצו משאבים רבים לחקירה, המלווה על ידי הפרקליט הצבאי הראשי וראש אגף החקירות והמודיעין (אח”מ) במשטרה, והציבו אותה בראש סדר היום.

לפי הדיווח, בימ”ר מתמקדים כעת באיסוף חומר מודיעיני, בבילוש ובמעקב אחר דמויות שעלו בחקירה המקורית וכאלו שטרם התחקו אחריהן. זאת תוך שימת דגש על פעולות סיגינטיות, לרבות האזנות, התחקות אחר שיחות ישנות, בחינת איכונים ושימוש באמצעים טכנולוגיים חדשניים ביותר.

בשלב הזה, צוות התחנה שניהל את החקירה שהוגדרה כ”כושלת” – נושל ממנה, והצוות המוביל כעת את החקירה ייעזר רק במקרה הצורך בגורמים מהתחנה הזו, הבקיאים בנעשה ביישוב חרדי בו מתגוררת הילדה.

כל השאלות הקשות

סימני השאלה סביב התיק הוצגו לראשונה באתר חרדים 10 למחרת הגשת כתב האישום בבית הדין הצבאי ב’עופר’. מאז הם הלכו וגברו, ככל שכלי התקשורת ופרקליטי הנאשם המשיכו לגלות אי-התאמות בממצאי החקירה ובכתב האישום.

גם לאחר ביטול כתב האישום, סימני שאלה נותרו פתוחים – וספק אם לאור מחדלי המשטרה בחקירת התיק, ניתן יהיה לגלות מה באמת קרה ביישוב החרדי.

אלה סימני השאלה שנותרו:

• מהו התאריך המדויק שבו אירעה ההתעללות בילדה החרדית – ביום שישי ה-5 באפריל-כ”ט אדר ב’, כפי שנטען תחילה, או כפי שמופיע בכתב האישום: “באזור בין החודשים פברואר לאפריל 2019 או במועד סמוך לכך”?

• היכן בדיוק אירעה ההתעללות?

• האם הילדה הובלה מבית הספר לזירה המרוחקת ברגל או ברכב?

מחמוד לאחר השיחרור. צילום: Yonatan Sindel/Flash90

• אם ברכב –  מניין היה למחמוד מכונית? הערבים הנכנסים ליישוב החרדי אינם מורשים להכניס פנימה רכבים והם נכנסים רק רגלית.

• אם רגלית – כשמדובר בילדה בת 7, זו הליכה של כ-20 דקות לפחות, ברחובות הומי אדם, בהם תחנות אוטובוסים וכמה בתי כנסת, בשעה בה הרחובות מלאים בתושבים. כיצד איש לא הבחין בהם צועדים (מראה חריג ביותר ביישוב), ואיך איש לא ראה את “הנאשם מושך את נפגעת העבירה בכוח לכיוון הבית, ובדרכם למקום אף הפיל אותה ארצה. נפגעת העבירה בכתה כתוצאה מהנפילה”, כפי שנאמר בכתב האישום?

• הדירה בה התרחשה, לכאורה, ההתעללות מרוחקת מאוד מבית הילדה. ניתן לעשות קיצורי דרך ל-20 דקות ויותר (כשמדובר באדם בוגר) ולטפס בגרמי מדרגות במעלה ההר, אך לשם כך חובה להכיר את הדרך היטב. איך, בעצם, חזרה הילדה בת ה-7 הביתה?

• מה עושה ילדה בת 7 שהרגע יצאה מדירה בה התעללו בה באכזריות, ומוצאת עצמה בזירה שהיא לא מכירה:  מתיישבת על המדרגות ופורצת בבכי? רצה מהר אל הרחוב היסטרית? פונה אל החרדי הראשון שפוגשת ברחוב ובוכה שהיא “רוצה את אמא”? הולכת רגועה כאילו לא קרה דבר?

• כמה זמן לאחר תום הלימודים שבה הילדה הביתה באותו יום?

• מדוע לא נמצאה אף ראיה תומכת בעדות הילדה?

• האם אכן היו שני מעורבים נוספים בהתעללות, כפי שהעידה הילדה?

• האם ניתן לקבוע בוודאות שהילדה עברה התעללות?

• האם ההורים גילו על ההתעללות מיד באותו יום בו הילדה הותקפה?

• מדוע הילדה לא נלקחה באופן מיידי לבית החולים?

• מה התרחש עד להגשת התלונה ב-15 באפריל-י’ ניסן, כ-10 ימים לאחר ההתעללות?

• מי האנשים שיעצו לבני המשפחה עד הגשת התלונה? האם הם מסרו עדויות או נחקרו?

•  האם גורמים בסביבת הילדה “זיהמו” את החקירה?

• מדוע הנהלת בית הספר הגיבה, לפי העדויות שנמסרו במשטרה, באדישות להודעות של אם הילדה על התקיפה?

• כיצד אין תיעוד ממצלמות האבטחה מהיציאה של מחמוד קטוסה והילדה בת ה-7 מבית הספר?

• כיצד אין כל תיעוד ממצלמות האבטחה בבית הספר ל”קשר שטפח עמה בכך שהיה מדבר עימה מעת לעת ונותן לה ממתקים”, כפי שנכתב בכתב האישום?

• מדוע לא הופעלו אמצעים טכנולוגיים ולא איכנו את הטלפון של הנאשם מחמוד קטוסה?

• האם זיהויו של הנאשם מחמוד קטוסה על ידי הילדה אכן אותנטי?

• מדוע פריטים חשובים – בגדים, יומן וילקוט – נאספו מביתה רק אתמול, חודשיים וחצי לאחר שהוגשה התלונה במשטרה?

• האם ניתן להפיק ראיות פורנזיות או DNA מפריט כלשהו?

• מדוע השב”כ לא עורב בחקירה?

• מדוע פרקליט המדינה ובכירים במשטרה ובפרקליטות הצבאית לא עורבו – וגילו על החקירה רק כשפורסמה בתקשורת ב-16 ביוני, 46 יום לאחר מעצרו של קטוסה ב-1 במאי?

חלק מהשאלות הוצגו בחדשות 12.