למה אנחנו אוכלים מצות? • מעשה בליטאים, ש”סניקים ומזרוחניקים שסירבו לצאת

אמרו חכמים: מפני מה נהגו ישראל להקפיד ולהדר באכילת מצות כל ימות הפסח. ואם תאמר משום שלא הספיק בצקם להחמיץ, הרי לא קרה הדבר אלא דרך מקרה מפני החיפזון ומשום שנבהלו לצאת?

אלא, שבשעה שבא הקב”ה לבני ישראל ובישר להם על הגאולה מיד קמו החרדים הליטאים ואמרו: ומי יעמוד בראש?

אמר להם: משה.

אמרו לו: איזה משה? המצרי, הפרענק שגדל אצל פרעה וספג מנטליות מזרחית? לא נצא.

הלך הקב”ה אצל השסניקי”ם ובישר להם על הגאולה.

אמרו לו: מי בראש?

אמר להם: משה.

ומי בכהונה?

אמר להם: אהרן אחיו. ומרים תהיה הנביאה.

אמרו לו: ואת תיק הבינוי?

אמר להם: בצלאל בן אורי.

אמרו: כיוון שכך מה יישאר בידינו, שרי מאות שרי עשרות, בלי משרד, בלי גמל ונהג, בלי כיבודים. לא נצא.

בא הקב”ה אצל הדתיים לאומיים ואמר להם על הגאולה.

אמרו לו: מי בראש?

אמר להם: משה.

אמרו לו: האם קיצוני הוא שמא פשרן? האם חד ותקיף הוא או שמא ותרן? שכן אם עקשן הוא – לא נוכל, וסוף דבר שנזדקק להקים מפלגה קטנה וחדשה.

אמר להם: שיבר את הלוחות והכה את הסלע.

אמרו: אם כך לא נצא.

כיוון שכך אמר הקב”ה הניחו לגאולה וצאו ושחטו כבש לקרבן פסח, ואכלו אותו בחבורה.

רגזו הליטאים וצווחו: אנו, בשחיטה של ה’מזרוחניקים’ לא נוגעים. גם את ההכשר של הפרענקים אין אנחנו מכירים, שמא בושל בסיר של קטניות.

אמרו השסניקי”ם הספרדים: לשחוט כבש זה בסדר. אולם מפני מה ‘בחיפזון’? מדוע ‘מתניכם חגורים ונעליכם ברגליכם’? לילה ארוך עוד לפנינו ואף את המופלטה עוד לא טיגנו.

אמרו המפדלניקי”ם, המסורתיים, החילונים. קרבן פסח עם כל ההלכות – ‘צלי’, ‘על ראשו ועל כרעיו’ ‘עד חצות’? מפני מה דקדוקי עניות אלו? עוד יאמרו לבסוף כי ‘כל ערל לא יאכל בו’. נקנה בשקם-אלכסנדריה ששעריו פתוחים כ”ד שעות.

ראה הקדוש ברוך הוא כי אין העם יוצא בטוב והוציא אותם בחיפזון ובבהילות. ולפיכך לא הספיק בצקם להחמיץ, ואכלו העם כולו בלילה ההוא מצות שמראן וטעמן שווה, והיה זה אוכל משל זה וזה נוגס בשל זה.

אמרו: באותה שעה היה העם מלוכד כפי שלא היה מעולם. והיו המצות הקשות ערבות בפיהם ואהבו, ושמחו איש באחיו. וקיבלו על עצמם שמכאן ואילך יאכלו כל ישראל, ובכל העדות בכל מקום שהם, בכל שנה, באותו לילה ובאותה שעה – מצות פשוטות שמראן וטעמן שווה.