‘אני מאשים’: המתקפה על ש”ס בכינוס הפנימי של הגר”מ מאזוז

ביום חמישי בערב, ראש חודש אדר ב’, נערך כינוס פנימי לעשרות רבני קהילות תלמידי הגר”מ מאזוז, במעמד ראש הישיבה, ובהשתתפות יו”ר ‘יחד’ אלי ישי, וששון טרבלסי – דובר בית הגר”מ מאזוז.

מטרת הכינוס היתה להציג בפני שומעי לקחו של הרב, רבני הקהילות, את הסיבות שהובילו להחלטה על ריצה עצמאית, בכדי לרתום אותם לפעילות להצלחת המפלגה.

במהלך המפגש חשף הגר”מ מאזוז את המשא ומתן עם ש”ס, ואת השיחה הממושכת עם חבר המועצת הרב דוד יוסף, שהגיעה למבוי סתום כאשר דרעי התעקש שהאחדות לא תכלול את אלי ישי בשום פנים.

הגר”מ מאזוז, מצידו, טען כי זו בגידה, וכי אחדות חייבת לכלול את כולם.

אך היה בכינוס הפנימי גם נאום נוקב, אותו נשא טרבלסי, במעמד הגר”מ מאזוז. לדברי גורמים בבית הרב, ראש הישיבה עבר על הנאום כולו קודם.

הנאום, שנפתח בבקשה שלא להקליט ולצלם, מתפרסם כאן באתר ‘חרדים 10’.

אני מבקש לא לצלם ולהקליט, מה שאנחנו מדברים, אמור להישאר כאן בבית, ולא לצאת החוצה.

למעשה, הכינוס הזה על פי הנחייתו של ראש הישיבה. אנחנו לא רוצים לפגוע בש”ס, הוא נועד לתת הסבר לבוגרים שלנו ולאנשים שלנו, על מה בדיוק אנחנו נמצאים היכן שאנחנו נמצאים. השאלות באות מבחוץ, מחלחלות פנימה ואנשים שואלים – ובהחלט הגיע הזמן שנתכנס ונסביר את הדברים בצורה ברורה ורהוטה.

כולנו זוכרים מה שקרה לפני ארבע שנים. לצערנו לא צלחנו את המשוכה של אחוז החסימה, ולא נכנסנו לכנסת, כמו שמרן ראש הישיבה אמר כבר למחרת, חשבונות שמים מי יודע? גם משה רבנו לא זכה להיכנס לארץ, וזה חשבונות שמים. אנחנו קטנים בחשבונות שמים.

ערב הבחירות הקודמות, אני חוזר ארבע שנים אחורה, מרן ראש הישיבה כתב מכתב לרב שמעון בעדני, כולנו ידענו על המכתב הזה, שבו מרן ראש הישיבה מזהיר את מה שכולנו רואים במוחש, שסיעת ש”ס כיום היא לא סייעה שמסוגלת לקרב קהלים מהמעגל השני והשלישי, העם שבשדות הפריפריה הולכים למקומות אחרים, הם לא מרגישים חיבור, הם לא מרגישים, וכל אחד מהסיבה שלו למה הוא מרגיש כך.

אבל העובדה היא שהעם לא רואה את עצמו מחובר מספיק לציבור של, ליעד או למטרות שש”ס הציבה לעצמה. וחלילה הכח החרדי הכח הדתי יכול לרדת בכנסת.

ובאמת זה קרה. אנחנו אמנם לא עברנו, אבל ש”ס ירדה בארבעה מנדטים, שגם מספרית או מי שבדק קלפיות לא אנחנו לקחנו את הארבעה מנדטים האלה, הם התפזרו אצל מפלגות אחרות, ובאמת דבריו של ראש הישיבה, גם להבדיל זצ”ל מרן הרב עובדיה, שאמר שזה בסופו של דבר יוביל לירידה בקולות, והדבר הזה גם כן קרה.

בזמנו מרן ראש הישיבה העיר, אמר, אנחנו לא יודעים, לא יכולים לסמוך, לא יכולים לסמוך שדרעי לא יילך עם השמאל, כבר קרה פעם אחת, הוא בעצמו ערב הבחירות הקדמות הצהיר שהוא פתוח לשיחה עם הרצוג, הוא אמר את זה מפורשות, אחר כך הוא ניסה לתקן את עצמו. יכול להיות שגם זה דבר שקצת פגע בו.

אגב, היום הם כבר למדו את הלקח, הם מחזקים את ביבי וזוכרים את מרן, או לא יודע אולי הסדר הוא לא נכון, אבל ברור גם להם גם לאנשים שלהם, ברור שמפלגה שרוצה לשמור את הכל, לא על ימין ולא על שמאל, זה כנראה אי אפשר, ואתה מפסיד גם מכאן וגם יוצא קירח מכאן ומכאן, ולכן הם ממקדים היום את הקמפיין שלהם דווקא בצד של הימין.

הבעיה שלנו שאנחנו לא בטוחים מה יקרה ביום שאחרי, אם גנץ נניח ירכיב ממשלת אחדות לאומית, יכול להיות מאד שלשון המאזניים שיכנס שמה כדי לעדן ולאזן את החיבור הטכני הזה, זה דוקא תהיה מפלגה שאנחנו פשוט לצערנו מהניסיון שלנו מוכנה לקבל דברים אחרים, בנושאים של ארץ ישראל ונושא של ימין.

גם בזמנו בבחירות של 92′, דרעי הבטיח בדיוק כמו היום שהוא ילך עם שמיר ועם הליכוד, ובסוף הוא הצטרף לממשלת רבין, קיבלנו את הסכם אוסלו, שאחר כך מרן הרב עובדיה העיד בקולו שהוא סמך על דרעי בעניין זה, וזה לא היה החלטה שלו.

ולכן דעת מרן ראש הישיבה היא שקשה לנו מאד מאד לסמוך על מה שקורה שמה, בתוך המפלגה, בתוך המפלגה פנימה.

•

באופן תיאורטי, תארו לכם שכן היינו מצליחים לעבור את הבחירות הקודמות, לא היו נלחמים בנו כמו שנלחמו בנו, מעבר לזיופים מעבר לדברים.

אבל בוא נתאר באופן תיאורטי, שבאמת היינו מצליחים עם ארבעה מנדטים, דבר שהיה ממש בהישג יד, לא היינו צריכים את ליברמן בממשלה, חוק הגיוס היה עובר, לא היתה בעיה עם השבת, כל הבעיות שאנחנו כחברה דתית, או העם היהודי, צריך להתמודד איתם, וזה דברים מהותיים לאורך שנים, לאורך, זה דברים שיחוקקו בהסטוריה, לא היו בכלל.

אז מה הרוויחו במלחמה הזאת? מה הרוויחו בכך שאנחנו לא היינו בפנים? הרויחו את ליברמן? הרויחו את העובדה שלא הצליחו להעביר את חוק הגיוס? איזה דברים בדיוק הרוויחו? למעשה ההיפך הגמור היא התוצאה שעלתה מהמאבק הלא כל כך מוצלח שהיה ערב הבחירות הקודמות.

אבל אני רוצה לומר לכם יותר מזה, וככה דעתו של מרן ראש הישיבה: אנחנו היום לצערנו לא יכולים לסמוך, לא יכולים לסמוך פשוטו כמשמעו, על מה שקורה בתנועת ש”ס, ואני אציין כמה דברים שהתפרסמו.

מה שלא התפרסם, אנחנו לא נדבר עליהם, נשאיר אותם בגדר השערות בלבד, אבל מה שהתפרסם וכולם יודעים: הדבר הראשון, מה שקרה בנושא רחבת הכותל. אתם יודעים ‘הכותל הרפורמי’, מה שרגילים לקרוא לו ככה, אין כותל רפורמי כן? אבל מה שמכנים הסוגיא של הכותל הרפורמי, הנושא עבר, ועבר בממשלה בהסכמת המפלגות החרדיות, ואנחנו עומדים והמומים, משהו אולי נשגב מבינתנו, לא כל כך הבנו.

בכל אופן לגבי הכותל, לגבי נושא הכותל, קודם כל שתבינו במושגים, מדובר ברחבה שיותר גדולה מרחבת הכותל היום גברים ונשים יחד, מדובר ברחבה הרבה יותר גדולה שיכולה להתאים לבר מצוות לחתונות לדברים מעורבים, למה אני צריך לשבת בהפרדה? וכן על זה הדרך. אנחנו יודעים מה המטרה שלהם, ולאן הם שואפים, וב”ה עד כה זה נעצר.

אבל בוא נזכיר נרענן לעצמנו, למה זה נעצר.

בתחילת חודש שבט הנושא הזה התפרסם, ואז חכם שלום אמר “כל מה שעושה דרעי עושה על דעתו” ככה הוא אמר חכם שלום.

מיד במוצאי שבת, באותו מוצאי שבת, מרן ראש הישיבה ביחד עם הראשון לציון ורבה של ירושלים הגאון הרב עמאר, ישבו כאן ותקפו את נושא הכותל, למעשה סיפרו לציבור הרחב את האמת לאמיתה בנושא הכותל. כבר למחרת,  יוצא מכתב שינוי של כמה ימים, אם לא שמרן ראש הישיבה עם האמת שלו עמד ודיבר בשפה ברורה, ועם ישראל שמע והבין שיש פה איזה שהיא תרמית מסויימת, כן, ואחרי שחכם שלום אומר בקולו שהדברים נעשים על דעתו של חכם שלום – למחרת כבר יוצא מכתב שעליו חתומים כל חכמי מועצת גדולי התורה של ש”ס, שבו הם מגנים ותוקפים את מתווה הכותל הזה בתכלית, וזה מה שלמעשה הקפיא ודחה את הנושא הזה.

אם לא האמת של מרן ראש הישיבה, אני לא יודע אם היום היה לנו, איזה כותל היה לנו, או מה בדיוק היה קורה שמה. זו רק נקודה מה שנקרא למחשבה, איך בדיוק הדברים מתנהלים במקומות שהם לא כשרים.

בן אדם עם הרבה כח, לוקח את הכח לעצמו בצורה לא נכונה, ומוביל דברים מתחת לאפם של הרבנים, לא רוצה להגיד מרמה ומשקר, אבל הוביל איזה שהוא מהלך שגרם אפילו לחכם שלום לומר, שהוא מבחינתנו קודש קודשים, תלמיד חכם, אנחנו לא מדברים על רבנים, לומר הדברים נעשו על דעתי. יתכן מאד שסיפרו לו דברים שהם לא מדוייקים. אני בהתחלה כש.. אני זוכר את הסוגיא הזאת, ובתוך עצמי מאד התפלאתי, אולי זה עניין תפיסתי, של מחלוקת בין רבנים, של גישה כזו או גישה אחרת, בסופו של דבר כולם פה אחד הסכימו לדעתו של מרן ראש הישיבה.

•

עוד נקודה שאנחנו זוכרים אותה בוודאות –  ‘מתחם התחנה’ בשבת בירושלים, יש מקום מסויים שנקרא ‘מתחם התחנה’, הפכו אותו למקום של קניות וכן על זה הדרך. ורצו להעלות הצבעה במועצת העיר ירושלים לאפשר פתיחת עסקים בשבת, זה דבר שתלוי באישור מועצת העיר, ולא הצליחו.

עד שיום אחד הפלא ופלא, אחד מחברי הכנסת של ש”ס מיכאל מלכיאלי, נעדר מההצבעה, וההצבעה עברה. למרות שהיה שם מישהו שהיסה אותו, ואמר לו אל תלך תיכף יש את ההצבעה בנושא הזה, אמר לו לא, יש לי ענין דחוף במשרד הדתות, ככה הוא אמר לו. זה התשובה שהוא ענה לו, אני מדבר ממקום ראשון. והוא אומר לו אל תלך תיכף ההצבעה. הוא אומר לו: לא יש לי משהו חשוב. אמר לו מה זה חשוב, זה עכשיו השבת. הוא קם ויצא החוצה.

באותו שבוע יעקב ריבלין, שלא חשוד כאוהד ראש הישיבה או אוהד את דרכנו, הוא כותב ככה בעיתון ‘בקהילה’, ואני קורא לכם: הסיבה שלא עשו למלכיאלי כלום. אגב, חכם שלום באותו שבוע רצה לפטר את מלכיאלי, הוא רצה לפטר את מלכיאלי.

ואז כותב ריבלין בעיתון: הסיבה שלא עשו כלום למלכיאלי, כי אם יפתח את הפה ויגלה מי נתן לו את ההוראה, אני מצטט, הקרקע בש”ס תירעד. ככה הוא כותב.. ואם הוא ימשיך לשתוק, לא נופתע, לא נופתע אם יעלה מעלה מעלה במעלות התנועה הקדושה עד שיגיע לכנסת, נחכה לו שם. ככה הוא כותב. סוף ציטוט.

ככה הוא כותב, ריבלין, שהוא רק פרשן הוא לא נביא, כן, אבל הוא מכיר את השיטה, או ידע מבפנים. הוא מכיר את השיטה, הוא מכיר את הדרך. 

כולנו יודעים איפה בדיוק מלכיאלי היום ממוקם, ומי ולמה מיקם אותו וקידם אותו בשביל הדברים האלה.

•

למעשה רבותי, אנחנו חוזרים על התפיסה שלנו, שאי אפשר לסמוך היום על מה שקורה שמה, בג”ץ בנושא השבת, בנושא המרכולים, בג”ץ כותב, זה פסק דין שאפשר לקרוא אותו בכל רגע בכל דקה, וכולנו שמענו שבג”ץ אומר את הדברים האלו, והוא מאשים את השר דרעי בכך שלא החליט ולא הכריע בנושא הזה של פתיחת המרכולים בשבת, והוא גילגל את זה לפתחו של בג”ץ, שהכריע כמו שהכריע, כמובן בניגוד למה ש.. בניגוד למה שמצופה מאיתנו כאנשים ששומרים על צביונה היהודי של מדינת ישראל.

אנחנו לא יכולים לשבת בצד, ולהגיד: טוב מה לעשות, זה המצב, אנחנו לא יכולים להביא יותר מכך, יגיד כל אחד יגיד אני את ההשתדלות שלי עשיתי, ושלום עלייך נפשי. זה ממש לא ככה.

דעתו של מרן ראש הישיבה היא, ממש בצד של היושר בצד של האמת, ראש הישיבה כמו שכולנו יודעים, אנחנו כל אחד אם מעט אם הרבה שנים רבות בישיבה, יודע שאת האמת, כן, האמת זה מלה נרדפת לתואר של מרן ראש הישיבה, כשאומרים כשמזכירים את מרן ראש הישיבה כל אחד יודע שהאמת היא נר לרגליו, ולא מעניין אותו מה יגידו, זה לא עכשיו נתון לפרשנות, או אפשר ללחוץ. לא, זו האמת, ורק אותה אנחנו משמיעים.

אפילו כשבאו וניסו ככה ערב הבחירות לגשר, מרן היה מוכן לשמוע, מה ההצעה, תגידו לי מה ההצעה, אתם לא רוצים ריצ’רץ’? יאלה שיילך הריצ’רץ’. אתם לא רוצים? לא רוצים. אבל תגידו לי מה ההצעה האמיתית. לא היתה ממש, לא היתה באמת הצעה אמיתית שאיתה יכולנו להתקדם, שתבטיח לרב שהכל יעשה מעתה על פי דעתו תורה.

וגם כשמרן ראש הישיבה ביקש בסך הכל שהנציג שלו שעליו הוא סומך מה לעשות, לג’ונגל צריך לשלוח בן אדם שהוא חסין נגד חיות, צריך לקחת בן אדם שידיו רב לו ויש לו נסיון, וגם הוכיח את הנאמנות שלו, מעולם לא זיגזג. אלי ידוע כאדם שהיושר והאמונה והכפיפות שלו לדעת רבנים, כן, היא מוחלטת ואבסלוטית.

כמי שמלווה את אלי, לא היה לי קשר עם אלי קודם לכן, כמי שמלווה את אלי בשנים האחרונות קצת יותר קרוב, אני נדהם איך שאני מגלה את האחריות שלו.

אני אספר לכם משהו, משהו ככה. ישבנו בבית של אלי בעניין מסויים כמה אנשים, ואז אלי מקבל טלפון ממשה ליאון, בבקשה שמרן ראש הישיבה יתמוך בו לבחירות בסיבוב השני.

זה היה יום ראשון בערב, יום ראשון בערב כשהבחירות הן ביום שלישי. היה שמה אחד האנשים שמקורבים לפוליטיקה שלנו, ואמר לו: לא, אל תשאל את ראש הישיבה, כן, אל תשאל את ראש הישיבה, תשאיר את זה ככה, לא נתמוך בו.

אז אלי אמר: אין דבר כזה, אני חייב לשאול את ראש הישיבה, קשה לי להצביע ליאון, אני לא מסוגל להצביע ליאון, אבל אני חייב לשאול את מרן ראש הישיבה. ואלי התקשר ושאל את מרן ראש הישיבה, ומרן ראש הישיבה הורה, כן, בניגוד למצפון הפוליטי שלנו, למצפון הפוליטי או הרצון הפוליטי שלנו, כן.

ג’ למשל, בשקט נגלה לכם, ג’ תמכו בברקוביץ’, יודעים את זה בסוף. כן. חלק גדול מג’ תמכו. לא רק, עץ בגלוי מההתחלה. בכל אופן, אבל הוא אמר לא, אני חייב לשאול את מרן ראש הישיבה, ומרן ראש הישיבה הורה להצביע עבור משה ליאון. והאנשים שלנו ששמעו בקול מרן ראש הישיבה, ואני קיבלתי כמה תגובות באותו יום ההצבעה, אמרו לי קשה לי, אני לא מסוגל, אבל אין מה לעשות, זה מה שמרן ראש הישיבה אמר. משה ליאון בסופו של דבר ניצח, כי האמת היא דרכו של מרן ראש הישיבה, ולא חשבונות קטנים או צרים בנושא הזה.

אבל לצערנו, לצערנו המציאות כיום היא כזו, שעם ישראל העם הקטן שבאומות, והדתיים הם החלק הקטן שבמדינת ישראל, ואנחנו כנראה עדיין חלק קטן במדה כזו או אחרת בקרב הציבור הפוליטי, שהכח שלנו לא בא לידי ביטוי פוליטי ממשי.

אם אנחנו נעשה סקר, וכל אחד חי היכן שהוא חי, וזה היתרון שלנו שאנחנו לא  באים מתוך הד’ אמות של בני ברק, כולנו באים מכל מיני מעגלים מורחבים ברחבי הארץ, יש שיעורי תורה, בעלון שמופץ, אני חייב ככה לקצר, האהבה שיש למרן ראש הישיבה ולדרך של הרב, היא אהבה עצומה.

•

לא הבשילה השעה, לא הבשיל העת, כדי להביא את הדברים לידי ביטוי גם במישור הפוליטי, אבל אנחנו לא זונחים את הדרך, דרך זה משהו שאתה לא יכול להחליף, זה לא משהו שמתאים לך היום ומחר לא מתאים לך.

הם לצערנו הטילו וטו כדי שלא יורידו את אחוז החסימה, בא ביבי אומר להם אני חייב צריך להוריד את אחוז החסימה, רואים היום בסקרים ליברמן לא עובר, זאתי לא עוברת, זה ככה וככה, המצב קשה, אם לא יהיה לא טוב תהיה קטסטרופה. בשום פנים ואופן, ‘תמות נפשי עם פלשתים’, יורידו לי עין העיקר שלשני יורידו שתיים.

אבל למה? מה מפריע לכם? רוצה להתחבר עם מפלגה אחרת, הציעו לו מקום לא מכובד, אבל אלי אמר אני לא אכפת לי, אם מרן ראש ישיבה אומר אני הולך ועושה, מקום חמש ומקום שמונה. ראש הממשלה כל כך רצה, מכיר בערכיו של אלי, יודע שאצלו האמת היא זה משהו, הנאמנות והאמת זה משהו אבסוליטי.

ראש הממשלה היה מוכן אפילו לתת שר, ולו לבד שאנחנו נוכל להשתלב ולבלוע את החיבור הזה, שעם איחוד מפלגות הימין, טכני או אחר לא משנה, עד שהסכמנו יצאה לנו הנשמה. אחרי שהסכמנו הוציאו לנו את הנשמה, כן. פשוט עשו הכל. וזה ידוע ומפורסם לכל דבר. העיקר לא לראות את שליחו של מרן ראש הישיבה, העיקר שדעתו של מרן ראש הישיבה לא תישמע.

למה? מה עשינו לכם? מה לקחנו מכם? אנחנו התנועה היחידה שיכולה לקחת קולות מהעם שבשדות ולהטות אותם לטובת הציבור החרדי, מה יותר טוב? שיצביע ליכוד? מה יותר טוב שיצביעו כחלון? הרי ממילא הם לא מתקדמים ורואים את זה גם בסקרים לצערנו, הם עוד יותר יורדים. איך יכול להיות? הרבה כח, הרבה קהל חרדי, הרבה פעילים, והתנועה הולכת ומצטמקת.

למה זה קורה? כי כנראה שמשהו שמה נסדק בקרב הציבור, זה מה שמרן ראש הישיבה אמר מתחילה לגאון הרב בעדני.

•

עכשיו אני יודע, יבואו תלמידים יבואו בוגרים, ויגידו: טוב מה לעשות, אבל תכל’ס כסף סופרים במדרגות, כשיוצאים החוצה אני צריך לספור את הדברים את הנתונים, באיך אני עושה את זה.

הרב עובדיה זצ”ל אמר משהו, כולנו מכירים ויודעים, במערכת הבחירות השניה של תנועת ש”ס, מרן הביא את הסיפור של בתיה בת פרעה, ‘ותשלח את אמתה ותקחה’. אז שואל מרן הרב עובדיה מה ששואלים שמה המפרשים: מה ההיגיון, מה חשבה באותו רגע בתיה בת פרעה? הרי היא לא למדה בגור, כן, היא לא למדה בעטרת רחל, היא לא באה משמה, מה היא חשבה שהושיטה את ידה? שטות גמורה, טיפשות מוחלטת.

מה אתה, ילד קטן רואה מטוס באוויר רוצה לקחת אותו אליך למטה. מה היא בדיוק חשבה? אלא מה, אומר הרב עובדיה, דבר שאדם אוהב, דבר שאדם אוהב מאד מאד מאד, הוא לא שואל איך אני אשיג אותו, אם אדם באמת רוצה להשיג משהו הוא לא באמת שואל איך אני אשיג אותו, הוא מחליט שהוא רוצה להשיג את זה, והוא יעשה את הכל, גם אם הכל מבחינתו זה מאד מאד מוגבל, זה מאד קטן ומצומצם, הוא ישתדל ויעשה את הכל כדי להשיג את מה שהוא רוצה.

וזה מה שקרה לבתיה בת פרעה, היא עשתה את ההשתדלות שלה, היא עשתה את ההשתדלות המירבית שלה, ומפה זה כבר חשבונות שמים עם הקב”ה, עשה לה את הנס, והוביל אותה אל היעד, הוביל אותה אל תיבת משה רבנו.

זה בדיוק הרעיון רבותי, אם כל אחד מאיתנו כאן ירצה, אם כל אחד מאיתנו ירצה, כן, ואני יכול, מי שיישב איתי בשיחה של מה שנקרא אחד על אחד, אני יכול להסביר לכל אחד למה זה לא מסובך ולא מורכב, ולא קשה להגיע אל היעד.

נכון שכשלנו בפעם הקודמת, אבל יכול להיות שדווקא בגלל שהיינו טירונים והיתה לנו תמימות מסויימת, ארגון שלקה בחסר וכן על זה הדרך, אנחנו הפסדנו את המערכה בסופו של דבר. אבל אם נבוא נחושים למטרה, אם עוצמה יהודית שמספרית הם הרבה פחות מאיתנו, יכולים לעשות רעש ולהביא קולות, כל שכן וקל וחומר שלנו, שיש פוטנצייאל על פי כל אנשי המקצוע, יש לנו פוטנצייאל גבוה מאד, של מצביעים שרוצים ואוהבים אותנו.

אתמול הייתי באיזה שהוא מקום, יהודי בלי כיפה עם קוקו, מישהו אומר לו: מה אתה מצביע? הוא לא מכיר אותי, הוא לא יודע מי אני בכלל, אגב גם אחרי זה הוא לא יודע מי אני. רק מה שאומר הרב מאזוז, אני לא מצביע משהו אחר רק מה שאומר הרב מאזוז. ככה הוא אמר. אמרתי לו מה זה אומר? אלי ישי, רק אלי ישי. אמרתי לו ולי אתה לא תצביע? הוא אומר לי לך אני לא אצביע, רק לאלי ישי הוא יצביע. הייתי באיזה חתונה. רק לאלי ישי הוא יצביע. מה שאומר הרב מאזוז אני עושה.

בכל אופן, בוודאי ובוודאי שאם לכל אחד מאיתנו היה את הרצון לעשות, כן, היינו מצליחים. אנחנו נעשה את ההשתדלות שלנו, כן, יש את האחריות, והיא אחריות מאד מאד גדולה, נכון, אחריות מאד מאד גדולה, גוש הימין, מפלגות הדתיות, מה יהיה ומה יקרה, הכל נכון, הכל נכון. בשביל זה יש לנו רב שפוסק לנו, יש לנו מרן ראש הישיבה, שהוא יכריע בסופו של דבר מה הדרך ומה המעשה שנעשה.

כרגע זוהי דעתו של מרן ראש הישיבה.

•

מה שאנחנו מבקשים ומצפים מכל אחד ואחד, לא מלחמות לא ריכולים ולא פוליטיקה, אנחנו מה שהסברנו פה זה באמת כדי שנבין את הדברים. תיכף מרן גם כן ידבר. אנחנו מאד מאד מבקשים, אנחנו עושים גיוס שהוא מתוכנן מאד מאד יפה, אגב יישר כח לאלה שאירגנו את הרעיון הזה, גיוס של אנשים לטובת הרישום. אנחנו אומרים לאנשים: חבר’ה, כרגע אנחנו מתגבשים, אנחנו מתגייסים, כל אחד יירשם.

מאד מבקשים מהחיילים שלנו, מהאנשים שלנו, שטרחו ובאו, ויישר כח לכם שבאתם, כל אחד יקח לעצמו, כן, להביא מאה אנשים. זה נשמע אולי מאה, אבל זה באמת לא הרבה, מאה זה אח ואחות אבא ואמא שכן ושכנה דוד ודודה, לא גדול, יש לנו את מרן ראש הישיבה תצביע.

שליש מהאנשים, שליש מהציבור, כל בן אדם שלישי ברחוב, לא יודע למה הוא יצביע, זה לא באמת מעניין אותו, אנשים לא באמת מעניין אותם, יצביע לככה יצביע לככה, עכשיו לביבי עכשיו כחול לבן, עכשיו..

אתם רואים מפלגות אוירה, פעם היתה מפלגה שקוראים לה קדימה, כולנו זוכרים בוודאי, פתאום היא נעלמה. למה? זה מצב רוח. גמלאים מצב רוח. אנחנו לא מפלגה של מצב רוח, אנחנו מפלגה של עקרונות ודרך.

אבל אנחנו בהחלט יכולים להביא את אותו ציבור שמעוניין ורוצה ויכול.

אז לסיכומו של דבר, רבותי, אנחנו נמצאים כרגע ביעד של 90 אלף וקצת יותר, אנשים שכבר התפקדו לנו. אנחנו מבקשים מאד בעזרתכם להגיע למאה אלף תוך שבוע, מאה אלף תוך שבוע זה יעד שבהחלט הוא בר השגה, כל אחד יקח לעצמו שרי מאות בלי נדר, שרי מאות בלי נדר, כדי להביא את האנשים האלה להצביע לנו, ביום פקודה.