‘הצדיק מלנינגרד’ תרם ס”ת לזכר שני הילדים שנספו בתאונה • צפו

אמש (ראשון) התקיימה הכנסת ספר תורה בישוב שבי שומרון, לזכר ילדי משפחת ליפניק –  אורי ורואי ז”ל – שנהרגו לפני שנה בדיוק בתאונת דרכים קשה, כשהיו בדרכם עם משפחתם מהופעה לביתם שבשבי שומרון.

את ספר התורה תרמה קהילתו של ‘הצדיק מלנינגרד’, רבי יצחק קוגן – קהילת בולשוי אבורניה ממוסקבה, לבית הכנסת בשבי שומרון, לעילוי נשמת הילדים. זאת, כתוצאה מפעילות מערך קשרי החוץ והתרומות של המועצה האזורית שומרון, אותה מוביל בשלוש השנים האחרונות ראש מועצת שומרון יוסי דגן.

זהו ספר תורה שלישי אותו תורמת קהילה זו לשומרון בשנתיים האחרונות.

הערב נפתח בכתיבת אותיות בספר התורה על ידי הרבנים ובני המשפחה, והמשיך בתהלוכה מבית המשפחה ועד לבית הכנסת בשבי שומרון, לו נתרם ספר התורה.

אוהד ליפניק, אביהם של הילדים אמר: “בערב זה אנו ברגשות מעורבים. שמחים בספר התורה שנתרם לבית הכנסת אך עצובים על לכתם של אורי ורואי אהרן. הדרך היהודית להנציח אדם היא כתיבת ספר תורה על שמו. בספר הזה יקראו במשך שנים ארוכות שוב ושוב על היווצרות עם ישראל ועל יעודו – יעוד שעדיין לא התקיים במלואו.

“לכל יהודי יש חלק חשוב בהגשמת היעוד הזה וכשהוא נפטר, תורמים ספר תורה כדי שהשאר יקראו בו ומתוך כך יתחזקו וינסו להשלים את הפער שנוצר עם לכתו. ק”ו כשמדובר בילדים שבלתי אפשרי לדמיין מה השינוי שהיו יכולים לעשות בימי חייהם”.

יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון: “אתם אנשים אמיצים וגיבורים, אתם חיזקתם את כל עם ישראל ברגעים הכי קשים. הראתם לנו מה זו אמונה, מה זו מלחמה עליכם על הילדים. בעזרת ה’  הקב”ה ישלח לכם רק שמחות, רק אושר, עם כל הילדים היקרים, וזכרם של הילדים היקרים אורי ורואי ילווה את כל עם ישראל ואת כולנו, שבספר תורה הזה יקראו כאן בשבי שומרון, מול שומרון העתיקה, יקראו את מילות התורה, זה יהיה עילוי גדול לנשמתם הטובה והטהורה של הילדים המקסימים שכל כך אהבנו.

“אנחנו זוכים שהרב קוגן איתנו כאן, שהוא השגריר של השומרון במוסקבה. הרב קוגן הוא יהודי עם מסירות נפש עצומה, ממשפחה של מסירות נפש, שהסבא שלו בתקופה של סטאלין נהרג על אפיית מצות. הרב קוגן אחרי שהיה מסורב עליה המון שנים עלה לארץ, שירת בחטיבת שומרון ובהוראת הרבי מליובאוויטש חזר לרוסיה, כדי להקים שם את היהדות מהאפר וההריסות וכך הוא עושה”.

הרב יצחק קוגן: “מאוד קשה לדבר אחרי המילים שאמרו אבא ואמא של הילדים. אני חושב שלא במקרה דווקא הקהילה שלנו הביאה את הספר הזה, כי בקהילה שלנו הרגו רב ראשי של מוסקבה שהיה שייך לבית כנסת שלנו. לאחר מכן הרסו לנו את בית הכנסת וגם לאחר שהצלחנו לשוב לבית הכנסת שלנו ב-1990 ספגנו פיגועי טרור במקום.

“המילים בדמייך חיי מאוד מוכרים לנו. אני מבקש מהמשפחה היקרה לראות את העתיד. העתיד של הילדים שלכם, עתיד ארץ ישראל. ברוכים תהיו”.