אבי בחור הישיבה שנאשם בהריגה: “אנו יודעים שהבן שלנו חף מפשע”

עורכי דינו של הנער היהודי, תלמיד ישיבת ‘פרי הארץ’, הנאשם בהריגת הפלסטינית עאישה ראבי, תקפו הבוקר (חמישי) לאחר הדיון בבית המשפט את ההחלטה להגיש כתב אישום.

לטענתם, כתב האישום מתבסס על ראייה עלומה וחלשה והם בטוחים כי התיק יסתיים בזיכויו של הקטין.

עו”ד אמיר ברכה מארגון חוננו: “כתב האישום שהוגש היום טוב היה אם לא היה מוגש. מדובר בכתב אישום שעומד מעליו סימן שאלה גדול. אנחנו חזרנו ואמרנו את זה לאורך כל הדרך. גם בית המשפט דיבר על כך שהראיה המרכזית זה בעצם איזה סוג של די, אן איי, עלום שאיננו יודעים כרגע מה טיבו. כתב האישום הזה שמתבסס ועומד על רגל צולעת של די, אן, איי שספק אם יעמוד במבחן בית המשפט.

“כתב אישום כזה גורם נזק בטח ובטח לקטין בן 16 ולמשפחתו. אנחנו נצלם את חומר הראיות הזה ונדע לתקוף את כתב האישום הזה בעזרת מומחים מטעמנו.

“הקטין חוזר ואומר שהוא לא עומד מאחורי האירוע הזה. אני חושב שהמדינה ורשויות החקירה עשו פה עוול. הם תקעו את החץ ואז סימנו את המטרה. המדינה במקום לרצות להגיע לחקר האמת ולזהות מי האדם שבאמת עשה את זה, פשוט סימנה את המטרה במקום להתמקד ולהגיע באמת לחקר האמת”.

עו”ד משה פולסקי מחוננו: “מבחינתנו האירוע עוד לא פוענח. כפי שזכור לכם בחקירה נעצרו מספר רב של מעורבים. למאשימה לדעתנו אין קצה חוט ולא היה קצה חוט, ועד היום הם לא יודעים באמת מה קרה שם באירוע. בגלל אריכות הימים ובגלל שלא ניתן להמשיך בחקירה החליטו על סמך החוסר ראיות שיש בתיק הזה להגיש כתב אישום.

“אנחנו נבחן את הראיות לדעתנו במקרה הזה לא יודע אם יש סיכוי סביר להרשעה. זה מקרה שאין שום תמיכה שום אינדקציה שנאשם אותו אנחנו מייצגים בכלל קשור לאירוע. בסופו של יום אנחנו מאמינים ומקווים שחפותו תצא לאור ואנחנו נבחן את התיק ובסוף ניראה מה יהיה.

“לא ברור לנו איכות הראיות אנחנו לא נתייחס כרגע לגוף הראיות. אבל אנחנו חושבים בחיפזון הוגש כתב אישום על מנת להשאיר את הנאשם במעצר להגיש כתב אישום בחיפזון בלי בדיקה ראויה ומתבקשת לחומר הראיות. אנחנו נבחן את חומר הראיות ובעזרת ה’ כבר בדיון הבא הנאשם ישוחרר לביתו”.

אביו של הנער אמר: “אנחנו יודעים שהבן שלנו חף מפשע. האיש הפשוט ברחוב מבין שהבן שלנו חף מפשע. לצערנו מוטיבציית יתר למצוא אשמים בכל מחיר הפכה אותנו לקרבן. יום אחד – זה ייקח זמן לצערנו  – הבן שלנו יזוכה. אנחנו בטוחים ויודעים את זה. אבל מי ישיב לו את שנות הנערות שגזלו ממנו. מי ירפא את הלב השבור של המשפחה ושלו? של החברים שלו? מי יתן את הדין על זה? את זה אנחנו לא יודעים.

“אנחנו חזקים ומקווה שנחזיק מעמד. אבל העוול זועק לשמים. תודה רבה לכם ותודה לכל התומכים שמקיפים אותנו”.