“המשטרה שיקרה בפרשת מצלמות המהירות” I ההמלצה: להדיח קצינה בכירה

פרשת מצלמות המהירות: השופט בדימוס דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, פרסם היום (שני) החלטה חריפה בה קבע כי התביעה המשטרתית הסתירה ראיות על מהימנות מצלמות המהירות במשך שנה וחצי.

רוזן המליץ למפכ”ל מוטי כהן להדיח את ניצב משנה שרית פיליפסון – ראש מחלקת התביעה באגף התנועה.

כמו כן המליץ ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לפתוח בחקירה פלילית.

בדיקתו של הנציב החלה בעקבות תלונה שהגיש סנגור נגד התנהלותה של התביעה המשטרתית בתיק פלילי עקרוני שנוהל בבית המשפט, סביב מהימנות מצלמות המהירות שמפעילה המשטרה בכבישי ישראל.

מההחלטה עולה, כי התביעה המשטרתית נמנעה מלמסור חומר חקירה מהותי להגנה, ולא פחות חמור מכך, לבית המשפט.

כפי שמתואר בתמצית ההחלטה, נציג מכון התקנים העיד בבית המשפט כי נכח בעשרה ניסויים שנערכו בהולנד במערכת מצלמות המהירות שמפעילה המשטרה, ובכל יתר הניסויים, כ-490, נכח העוזר שלו. ניסויים אלו שימשו יסוד ועיקר בחוות דעת, שהוגשה מטעם התביעה לבית המשפט, כעוגן מרכזי בתשתית הראייתית של התביעה להוכחת כתב האישום.

בהמשך התברר לתביעה המשטרתית כי נציג מכון התקנים שיקר בעדותו בבית המשפט. אף גורם ממכון התקנים לא נכח בניסויים שנערכו כביכול בהולנד. עוד התברר כי כלל לא נערכו הניסויים בהולנד עליהם העיד.

התובעים המשטרתיים התייעצו עם פרקליטות המחוז לגבי המידע החדש, וזו הנחתה אותם למסור באופן מיידי את הראיות במלואן לידי ההגנה. על אף הנחייתה המפורשת של הפרקליטות, והעובדה כי התובעים בתיק סברו כי חלה עליהם החובה למסור את המידע החדש, הדבר לא נעשה.

מההחלטה עולה, כי החומר לא הועבר להגנה בהנחייתה של ראש מחלקת תביעות התעבורה של המשטרה נצ”מ שרית פיליפסון.

הנציב קבע בהחלטתו: “הדעת אינה סובלת מצב דברים זה. לידי התביעה המשטרתית הועבר חומר חקירה מהותי, שיש בו, לכאורה, כדי לקעקע הבסיס הראייתי עליו הסתמכה התביעה בבית המשפט להוכחת כתב האישום.

“חרף זאת, התביעה, בידיעתה המלאה ובהנחייתה של הקצינה הבכירה, בחרה לנהוג אחרת. התביעה הלכה למעשה, הסתירה לאורך כשנה וחצי את המידע החדש שהובא לפניה – בתקופה בה נמשכו הדיונים בבית המשפט – עד להתערבותה של פרקליטות המדינה בעניין”.

עוד נכתב בתמצית ההחלטה: “אין מחלוקת כי העובדה שנציג מכון התקנים חזר בו מעדותו ומהכתוב בחוות דעתו, הינה בבחינת ‘ראיית זהב’ עבור ההגנה, שיש בכוחה לזכות את הנאשמים, כפי שאכן קרה בפועל, עם חשיפת האמת בבית המשפט. הסתרת חומר חקירה הינה אך מקלעת אחת ברשת השקר והחיפוי שנפרשה על ידי התביעה בבית המשפט”.