“חצ’קל, לא צוחק, זכית להצטרף ללגיונו של מלך. מה כרטיס אשראי?”

תופעת גיוס הכספים של חצרות החסידים ומוסדות התורה, במסגרת קמפיינים של גיוס המונים, כנראה כבר מכעיסה לא מעט אנשים.

כל אחד מאנשי ‘החצר’ או הישיבה  מקבל יעד שעליו לגייס – והוא יוצר למסע טרטור של חבריו, מכריו וכל מי שמופיע ב’ספר הטלפונים’ האישי שלו.

האזינו לשיחת טלפון:

המתקשר: “שולעם וברוכע, אני מתקשר אליך למאמץ הגדול, אני לקחתי על עצמי 18 אלף שקל, עשר אנשים זכו, עשר שותפים, יש לי כבר שלוש אנשים, אתה תהיה השותף הרביעי ל-1800 שקל, לא בחודש אלא חד פעמי. תפרוס לי את זה בעשר תשלומים, 180 שקל כל חודש, תזכה למצוות”.

(העונה מעבר לקו, מתגלגל מצחוק).

• מה כרטיס אשראי?

(שוב מתגלגל מצחוק)

• מה כרטיס אשראי?

“חבל שלא הקלטתי אותך” (מתגלגל מצחוק)

• 4580, תמשיך…5013,  תמשיך,  מה כרטיס אשראי?

(צוחק)

• מה כרטיס אשראי? אני לא צוחק איתך, אתה זכית להצטרף ללגיויינו של מיילך.

“כן, כן, חכה, אני פשוט רוצה להקליט אותך, תתחיל מהתחלה, רגע רגע…”

• לא מתחיל מהתחלה, כרטיס אשראי תביא, אני מתחיל מהתחלה, אין משחקים.

(מתגלגל מצחוק)

• תתחיל מהתחלה אין משחקים, נו, 4580, תמשיך תמשיך, לבוא לקחת צ’קים? מה הכתובת? איפה אתה עכשיו? אני בא לאסוף צ’קים!

“תביא חשבונית, תקבל צ’ק”.

•  הופה, תקבל קבלה, אני לא צוחק איתך עכשיו, אני לא חבר’ה שאתה מכיר. תגיד לי איפה אתה עכשיו? אני מגיע! איפה לבוא? לאיפה לבוא?

“אני בירושלים”.

• אין שום בעיה, חצ’קל אני אקפוץ אליך. מה הכתובת? לאיפה לבוא?

(צוחק)

• תדע לך, אתה גוזל לי זמן של אחרים, אתה רוצה לתרום ואתה תתרום, מה הכתובת? איפה אתה עכשיו?

“אין כתובת… אני בן אדם בלי כתובת”.

• טוב בסיידר, אני הבנתי אותך, שכויייח, כל טוב, כל הברוכעס…