הזוג נפרד, והאב דרש: אל תאפשרו לאמא לערוך ברית לתינוק בלעדי

נפרדו והאב חושש שהאם תבצע ‘מחטף ברית’: האם רשאי אב למנוע ברית לבנו ללא ידיעתו, כדי שפרודתו לא תקיים את האירוע בלעדיו או תעניק לתינוק שם שאינו לרוחו?

באתר המשפטי ‘פסק דין’ סוקרת עורכת הדין רותם גליקסברג פרשייה כזו, שהגיעה לפתחו של בית הדין.

שם של אמא

זוג נשוי החליט להיפרד בזמן שהאישה הייתה בהריון עם בנם, וכיום הוא מצוי בהליכי גירושין, המתנהלים בבית הדין הרבני האזורי בבאר שבע.

כמה ימים לאחר הולדת בנם, האב הגיש בקשה לצו מניעה מקיום ברית המילה, ללא ידיעתו. בבקשתו צוין, כי מטרת הצו כפולה: הן לאפשר לו להיות נוכח בברית המילה של בנו, והן למנוע מצב שבו האם תהיה המחליטה הבלעדית על שם הילד, מקום הברית וזהותם של המוהל והסנדק.

יש לציין, כי הבקשה הוגשה לאחר שחלפו להם שמונת ימי המילה, בשל צהבת שלקה בה התינוק.

מטבע הדברים, וכפי שהבהיר הדיין הגר”צ גאופטמן, החלטה למנוע את קיום הברית על ידי האם שלא בנוכחות האב תביא בהכרח לדחייה מסוימת של הברית, עקב המצב המורכב השורר בין הצדדים והקושי להגיע להסכמות.

השאלה המרכזית שניצבה בפני הדיין, לפיכך, הייתה האם בכל זאת ניתן ומוצדק לעכב את ביצוע הברית. “או במילים אחרות: האם יש להעדיף את קיום הברית מוקדם ככל האפשר, שהרי כל שעה שהתינוק אינו נימול, מתבטלת המצווה, או שמא יש להעדיף את נוכחות האב, שהוא המצֻוֶוה בקיום המצווה להכניס את בנו בבריתו של אברהם אבינו?”.

סנדקות לאב, שם לאם  

במהלך הדיונים הצדדים הסכימו שהברית תתקיים בנוכחות מלאה של ההורים ובני משפחותיהם, אולם השאלה העקרונית נותרה חשובה ומעניינת, שהרי הדבר נוגע לכל זוג שמוצא את עצמו פרוד בזמן הריון.

לאחר סקירה ארוכה ומאלפת של דעות שונות שהובעו בסוגיה לאורך הדורות – הגמרא, רש”י, הרמב”ם, השולחן ערוך וכן חכמים מתקופות מאוחרות יותר – הדיין הכריע לטובת האב.

בהקשר זה הדיין הזכיר שלא מדובר במצב בו ההתלבטות בין הקדמת המילה לבין ההמתנה לאב נובעת מכך שהאב משתהה או שישנה איזושהי מניעה אובייקטיבית מקיום המילה על ידו, שהרי האב כאן ומבחינתו אין כל מניעה מלבצע את הברית בהקדם האפשרי.

במצב כזה, לפי הדיין, אין לבית הדין או לאישה כל היתר למנוע מאבי הבן ליטול חלק בבריתו של בנו, ועל כן יש להורות לאם לשתף את הבעל באופן מיידי, ולאפשר לו להיות שותף פעיל בברית המילה של בנו.

הדיין הוסיף – בקביעה שהפכה תיאורטית לנוכח הסכמות הצדדים – כי במידה שהאם לא תשתף פעולה, יש להוציא צו שיימנע ממנה את ביצוע הברית בלי נוכחות האב, גם אם הדבר יגרום לדחייה בברית, על מנת לקיימה כהלכתה.

ומי יהיה הסנדק?

מחלוקת נוספת נגעה למינוי הסנדק. האב דרש בתוקף שאביו ישמש כסנדק, ואילו האם דרשה כי אביה הוא זה שיזכה בסנדקות.

בעניין זה הדיין הבהיר כי היות שהסנדק מסייע לקיום מצוות האב בבנו, הרי שזכותו של האב למנותו.

הדיין אף ציין כי מאחר ש-“הוסכם כי האם תקבע את שם התינוק, פשוט הדבר שזכותו של האב לשמש בעצמו כסנדק או לכבד אחר”.

בהמשך ההליך, כך לפי הדיין, גם במחלוקת זו הצדדים הסכימו לבסוף כי האב יכבד בסנדקות רב המוכר לו, ובתום הדיון נקבע זמן קיומה של הברית.