השר אופיר אקוניס: “מכבד את החרדים, אבל קצת פחות אגרסיביות” • ראיון I צפו
בתחילה, תכננו לשבת לראיון עם ‘חרדים 10’, על כוס קפה. אבל איכשהו מצאתי את עצמי מול כוס תה.
יום שני של סוף חודש דצמבר. ימים אחדים אחרי שהכנסת כבר פיזרה עצמה והכריזה על הקדמת הבחירות, ובכל זאת מתכנסת בינה לבין עצמה, רק כדי לנקות שולחן ולאשר חוקים שלא הספיקו להעביר.
לא קל להיות חבר ברשימת הליכוד בימים אלו. הרשימה צפופה מאוד, המועמדים הלוטשים עיניים אל מקום טוב רבים, וההתכתשות על כל משבצת אינה קלה. בפרט אם אתה מאותם אלה הפוזלים אל ‘עשרת המקומות הראשונים’.
אופיר אקוניס, שר המדע והטכנולוגיה, בן 45, נחשב בליכוד כ’ימני מובהק’ בכל הנוגע לקו המדיני, וליברלי בנושאים כלכליים, דת ומדינה, ועוד. אלא שמה שיפה בליכוד הוא, שאפילו הליברלים שם הם אנשים אוהבי מסורת, חמים לדת.
כשהוא ילגום מכוס התה שלו, אשמע זאת מפיו.
הוא עשה את כל הדרך הארוכה אל כיסא סביב שולחן הממשלה – מלמטה. משכונת רמת אביב ג’ בה נולד וגדל, כבן בכור במשפחה בת ארבעה ילדים, ועד תפקידו הנוכחי, שר המדע והטכנולוגיה.
אביו, מנחם, עלה ארצה מסלוניקי בשנת 1934, עוד לפני פרטות מלחמת העולם השניה. אמו עלתה בשנת 1957, שנים לאחר הקמת המדינה, מפולין.
תחנות חייו מעניינות: הגמנסיה העברית הרצליה, כתב ב’מעריב לנוער’, עורך מוזיקה ברשת ג’, שירות צבאי ככתב צבאי, ותואר ראשון במדעי המדינה ויחסים בינלאומיים מאוניברסיטת תל-אביב.
בשנת 1992 הצטרף לליכוד. ארבע שנים לאחר מכן כבר החל לעבוד באגף ההסברה שב’מצודת זאב’. זהו בדיוק הזמן בו החל לנסוק כוכבו של בנימין נתניהו, שתחילה נכנס לנעלי יו”ר הליכוד ואחר כך החל בקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה. אופיר מצא עצמו סגן יועץ התקשורת של ראש הממשלה, ועד מהרה הפך לדובר הליכוד. אחר כך היה דובר שר המשפטים מאיר שטרית, יועץ התקשורת של נתניהו בכהונתו כשר אוצר, ואז – חבר כנסת בליכוד, במשבצת מחוז תל אביב, שם הוא מתגורר עם משפחתו.
בבחירות 2013 נבחר בשנית. הפעם זכה בתפקיד סגן שר במשרד ראש הממשלה, המתאם בין הממשלה לכנסת ואחראי לקידום צעירים וסטודנטים. אחד מהפרויקטים שנרשמו על שמו ונחשב לפרויקט הדגל שלו הוא פרויקט ‘מחשב לכל ילד’, כאשר במהלך כהונתו כיו”ר הפרויקט חילק כמעט 20 אלף ערכות מחשב.
ב-2014 התפטר עמיר פרץ מתפקידו כשר להגנת הסביבה – לאחר שראשת מפלגתו ציפי לבני פוטרה מתפקידה – ואקוניס מונה לתפקיד במקומו.
עם הקמת ממשלת נתניהו הרביעית, מונה לתפקיד שר בלי תיק, כשהוא מקבל לידיו את האחריות לרשות השידור ולרשות השנייה לטלויזיה ורדיו. פרישתו של דני דנון לטובת תפקיד השגריר באו”ם, הקפיצה את אקוניס לתפקיד שר המדע והטכנולוגיה.
•
• השר אופיר אקוניס, בחירות בצ’יק צ’אק, תפסו אותך מוכן? לא מוכן? – אני שואלת אותו.
“קודם כל זה לא בחירות בצ’יק צ’אק. הכנסת הזו, שזהו בפועל יומה האחרון, מילאה כמעט 4 שנים – זה דבר יוצא דופן בפוליטיקה הישראלית ובתולדות הכנסות, ובוודאי בעשורים האחרונים”.
• אז אתה מרגיש מרוצה.
“מאד! משום שמה שעשינו בקדנציה הזו במשרד המדע זה להפוך אותו מהיסוד, לקיים שני יעדים שקבעתי עם כניסתי: הראשון, להנגיש את המדע והטכנולוגיה לכל אזרחי ישראל, באשר הם, בכל אזורי הארץ, יעד אחד; והיעד השני הוא כמובן ההסכמים – 24 הסכמים בינלאומיים שנחתמו עם מדינות כמו סין, יפן, ויאטנם, ארה”ב”.
• כלומר, נתניהו פתח לך את הדלתות, ואז נכנסת וסגרת הסכמים.
“אפשר לומר שבחלק מהמדינות זה היה הפוך – למשל ההסכם עם ברזיל נחתם לשמחתי בתחילת השנה האזרחית שמסתיימת עוד כמה שעות, והוא כמובן עודכן על המהלכים האלו, ואני מניח שהוא גם יתייחס לזה במהלך הביקור הנוכחי בברזיל. זה שני יעדים שהושגו לשמחתי ואני מאד מסופק. באמת.
“אני מרוצה גם מהנגיעה שלי במגזר החרדי בתוך כדי הפעילות שלי במשרד המדע, גם על השתתפות ברשויות חרדיות בפרויקטים שלי”.
• אילו מהן – אלעד? ביתר? מודיעין עילית?
“יש כמה שהעדיפו שלא להשתתף, לא ניכנס לשמות…”
• למה? פוליטיקה פנים חרדית?
“אני לא יודע, יש כל מיני שיקולים, גם בזמנו כשהובלתי את ‘מחשב לכל ילד’, היו שהעדיפו שלא להשתתף. אני עצמי חושב שצריך לתת לכל ילד את האפשרות להיות חלק מהפלא הזה של ישראל כמעצמה טכנולוגית. מי שרוצה הולך לשם, ומי שלא רוצה מעדיף חיים אחרים ונשאר במסלול השמרני יותר”.
• אתה רוצה לומר לי, עם יד על הלב, שבקדנציה הבאה אתה מבקש את משרד המדע? בוא, בכנות…
“אם נהיה כנים, קודם כל, לא אני זה שמחלק תיקים הרי. חוץ מזה, צריך להגיע למקום מאד גבוה ברשימת הליכוד לכנסת ה-21, ואני בהחלט מתכוון לעשות את זה”.
• תן הימור: לאיזה מקום אתה הולך להגיע…
“אני כבר אמרתי כמה פעמים שהרצון שלי הוא להשתלב בעשירייה הראשונה של רשימת הליכוד לכנסת”.
• צפוף שם, אתה יודע.
“צפוף בכל מקום… גם קודם היה צפוף. גם כשהתמודדתי בפעם הראשונה היה צפוף, גם בפעם השניה היה צפוף וגם בפעם הרביעית יהיה צפוף. צפיפות לא מפחידה אותי. הדבר שלדעתי צריך להיות שיקול אצל מתפקדי הליכוד, שהם המצביעים ב-5 בפברואר בפריימריז, זה מי מייצג בעיניהם את הליכוד האמיתי, את הליכוד הרעיוני”.
• מה זה ליכוד אמיתי? ימין? שמאל? אמצע?
“תנועה לאומית ליברלית, עם זיקה חזקה מאד למסורת, אבל היא לא כופה את השקפת עולמה על איש. זה בעצם ז’בוטינסקי ובגין הקלאסיים, זה תקיפות מדינית ובטחונית מאד ברורה, כמו מנחם בגין שלא מהסס, ובלי לרמוז לכלום בימינו, אבל לא מהסס להפציץ כור שכולם אומרים לו, כולל במערכת הביטחון, שלא לעשות את זה. ומצד שני, יש פתיחות לקשרים עם מדינות חדשות. בדיוק מה שעושה ראש הממשלה בנימין נתניהו בעיקר בשנתיים האחרונות, גם מול מדינות ערב, וביחד עם תקיפות חזקה מאד מול מי שרוצה להזיק לנו”.
• אומרים איילת שקד ונפתלי בנט, או בסדר הפוך, לא משנה, אנחנו, הימין האמיתי!
“טוב, עם כל הכבוד, הצעד הזה שהתקיים במוצאי שבת הוא סכנה אסטרטגית לשלטון הימין! ניצול קולות מגוש הימין, כפי שעושים עכשיו בנט ושקד, הוא חזרה על תסריט 1992. הימין מרוב שהרגיש בטוח בעצמו, זה מה שהיה, הרגיש מאד בטוח בעצמו בבחירות לכנסת ה-13, בא והתפצל לפיצולים. בבחירות בפתקים הימין קיבל יותר, אבל בפרקטיקה של חלוקת המנדטים במליאת הכנסת, הוא קיבל פחות והוקמה ממשלת שמאל שהביאה את אסון אוסלו”.
• אתה חושב שזה מה שהולך לקרות עכשיו?
“קודם כל אני מאד בטוח בניצחון לליכוד, אבל אני אומר לך שזה עלול לסכן את הגוש. הגוש כולו עלול להסתכן על ידי צעד מהיר, פזיז וילדותי של בנט ושקד ואני אומר את זה בצורה ברורה לציטוט ולייחוס ולצילום”.
• החרדים יהיו חלק מהממשלה הבאה, או שהם היו ‘נודניקים’ מדי?
“תראי, אני חושב שלעיתים, ואני גם אמרתי את זה ביושר, לעיתים הייתה אגרסיביות גדולה מדי…”
• חוק המרכולים?
“למשל. הוא היה מיותר לגמרי. אפשר היה לחיות גם בלעדיו. הרי מה אני אמרתי לשותפות החרדיות? שבלאו הכי בבני ברק ובביתר עילית ובמודיעין עילית וברחובות שלמים בערים חילוניות יש מקומות שהם סגורים ומסוגרים אפילו לתנועה! על פי מה? על סטטוס קוו, על פי common sence שמתקיים, איש לא רוצה להפריע לבני ברק להתקיים כעיר חרדית לכל דבר”.
• אבל דיברת לקיר…
“לצערי כן. אני חושב שבמידה רבה החוק הזה ערער אפילו את יסודות הקואליציה”.
• נתניהו הרגיש כמו גננת מזדמנת…
“אני לא יודע, נתניהו הוא מנהיג דגול”.
• אבל היה קשה לו. בשלב מסוים הייתה הרגשה בסביבתו שהחרדים הגזימו, שאולי עדיף בלעדיהם בפעם הבאה. אתה ער לתחושות האלו?
“דיברנו על זה שאני במפלגה לאומית ליברלית. מאד קרוב למסורת, עם זיקה חזקה מאד למסורת ישראל. אני בוודאי ככה, כמי שסבו היה רב בית הכנסת בדרום תל אביב, היה חזן בית הכנסת, הרב עובדיה אקוניס זכרו לברכה, הוא מוכר היטב בסלסוליו המדהימים. היה משכמו ומעלה. והוא מעולם לא אמר לנו איך לחיות.
“זאת אומרת, הוא הביא את היהדות אל הבית, והזיקה שלי ליהדות במידה רבה היא ממנו. אני הייתי הולך איתו לבית הכנסת, את הבר מצווה שלי עשינו בבית הכנסת שלו, הילד שלי לפני שנתיים עלה לתורה בבית הכנסת הזה שאבא שלי עשה בו בר מצווה, אני, כל האחים שלי, הילד שלי, ובעזרת ה’ גם הילד שלו גם יעשה שם בר מצווה.
“אבל הוא מעולם לא כפה את דעתו. הוא מעולם לא אמר לנו, אל תבואו אלי בשבת אם אתם צריכים לבוא בצורה חדשנית יותר, ממונעת לצורך העניין. כלומר, הוא היה מאד פתוח לחיים החדשים ולא כפה עמדות”.
• ניסית לדבר עם החברים החרדים? עם ליצמן למשל? כי אני חושבת שדרעי וגפני היו קצת יותר פרגמטיים…
“יותר מפעם אחת…”
• ומה הייתה התשובה?
“שמעתי שהפינה הזו היא קפה איתך, אז זה תה… ראית את התשובה במליאת הכנסת”.
• כלומר, אין עם מי לדבר. ויכול להיות שהם ישלמו את המחיר בפעם הבאה.
“אני חייב אבל להגיד לך שבשותפות קואליציונית, בעיני, יש פשרות. זה נכון. זה טבע החיים הקואליציוניים. אבל, לעיתים גם קבוצות המיעוט צריכות להתפשר עם קבוצות הרוב. וזה לא שהליכוד זה איזה מפלגה חילונית שקידמה סדר יום חילוני של תחבורה ציבורית בשבת בכוונה או פתיחת עסקים בשבת בכוונה. לא. ממש לא.
“אבל הכפייה לצד השני הייתה אגרסיבית מדי ובשלב מסוים קראתי באחד העיתונים, לא שמעתי מפיו, אבל קראתי, שראש הממשלה מבקש להוריד את עוצמת החקיקה הזו”.
• הוא אפילו ביקש מהם להבטיח, שנגמר עם החקיקה הדתית עד לסוף הקדנציה.
“הוא הסביר שהוא מבקש את זה כדי שלא לשרת גופים שאף אחד לא רוצה בהם, בממשלה הבאה”.
• ויכול להיות שהם ישלמו את המחיר בפעם הבאה…
“אני לא הייתי רוצה שזה יקרה”.
• אתה רוצה ממשלה עם חרדים, אם הליכוד מרכיב את הממשלה הבאה?
“השותפות עם המפלגות החרדיות הייתה ועודנה טובה, מימי מנחם בגין יצחק שמיר זכרם לברכה ובנימין נתניהו יבדל לחיים ארוכים. אבל!…”
• תרגיעו אחים.
“קצת יותר קור רוח, קצת פחות אגרסיביות, להבין שגם לנו יש את הציבור שלנו. אני מכבד מאד את הציבור החרדי, מעולם לא יצאתי נגדו. האם לעיתים הייתה לי הערה על התנהגות מסוימת של המפלגות החרדיות? התשובה היא כן, אמרתי את זה בפורומים סגורים, בישיבות ‘שרינו’, אני לא אומר לך שום דבר שלא אמרתי בצורה מאד ברורה, בשמי, ואני עומד מאחוריהם עד עצם היום הזה.
“האם השותפות איתם הייתה מצוינת וטובה והדוקה? התשובה היא חיובית מאד. וזו מורשת בגין, להיות שותפים. בגין והרב פרוש, היו, בגין לא עשה צעד בלי להתייעץ עם הרב מנחם פרוש, שהיה חבר בקואליציה אבל לא חבר בממשלה. וממנו למדנו שהשותפות היא טובה. כמובן היא רצויה. אבל רק יותר בנחת, רילקס”.
תגובות
אין תגובות