מפעילים לחץ בריוני על שומרי הסף לפגוע בי. זו סכנה לדמוקרטיה

ראש הממשלה בנימין נתניהו נאם הבוקר (רביעי) ב’וועידת גלובס’ לעסקים ואמר כי תפקידו הוא לדאוג לכך שהעם היהודי לא יעמוד שוב בפני סכנת השמדה.

הנה חלקים נרחבים מנאומו – מתוך ‘גלובס’:

“אתמול אירחתי כאן את נשיא מולדובה ואמרתי לו שאחד הדברים החזקים ביותר שהניעו את הציונות הוא פרעות קישינב שנתנו תנופה לדברי הרצל בשש השנים שקדמו להם. ההיקף לא היה גדול יחסית בהשוואה למה שקרה אחר כך, אבל הם מיקדו את ההבנה של עמנו בהתמודדות עם הגורל שחיכה להם.

“בביקור ביד ושם אמרתי לנשיא מולדובה, שכראש ממשלה קודם כל התפקיד שלי הוא לוודא שאין עוד יד ושם. רוב העמים העתיקים בהיסטריה נעלמו. יש כמה עמים עתיקים כמונו, הסינים, ההודים והיהודים הם העמים והתרבויות העתיקים ביותר. אבל אנחנו הוגלינו מארצנו, ועמים אחרים שהוגלו נעלמו, התבוללו ונכחדו. אנחנו המקרה היחיד של עם שחזר ונגד כל חוקי ההיסטוריה הקים כאן משהו כביר, והאחריות שלי היא לוודא שהדבר הזה שהוחזר – נשמר.

“כל הזמן שואלים לאן הוא מכוון. אני רוצה לדבר שלושים שנה קדימה, ואני רוצה שכולנו נגיע יחד. בחוויה הבסיסית שאנחנו עברנו ועמים אחרים עברו והאזור שלנו חווה בעוצמה אדירה, יש כלל אחד פשוט – החלש לא שורד. החזק שורד. ועם החזק עושים בריתות ועם החזק עושים שלום. ואם אתה חזק אתה יכול גם לקיים את השלום, כי שלום זה דבר פריך.

“אני הקדשתי את זמני ומרצי בלהפוך את ישראל למדינה מאוד חזקה. ז’בוטינסקי, אותו אני מאוד מעריך, הניף את דגל המדינה. אני מניף כמה דגלים – כמה עוצמות. העוצמה הראשונה והחיונית ביותר היא כמובן עוצמה שבלעדיה אתה לא חי. בלי עצמה צבאית פשוט ישחטו אותך! בלי כלכלה עם כלכלה… פשוט יכבשו אותך. אין ברירה, צריך עצמה צבאית.

“אבל אין ברירה, הדברים האלה עולים הרבה כסף, וצריך עצמה כלכלית. כי מי ישלם בשביל זה? מה זאת אומרת? אמריקה תשלם. סידרתי עם אובמה קרוב ל-40 מיליארד דולר תוספת, וזה עדיין רק 12% מההוצאה שלנו. 88% צריך לבוא מאיתנו. אז אין בעיה. נטיל מסים ונקבל את הכסף.

“אם אני אטיל מסים, אני אתהפך בסוף. אם אטיל 100% מס אני אקבל 0% – אף אחד לא יעבוד. כדי לקיים את הצרכים הצבאיים שלנו, הדרך היחידה היא שוק חופשי. אני חסיד השוק החופשי בגלל מטרות קולקטיביסטיות זו הדרך היחידה לנהל חיים, לתת לכל אח הזדמנות שווה. אבל בלי עצמה כלכלית אין דרך לקיים את הנדבך הכי משמעותי של החיים שלנו.

“זה מוביל אותנו לעוצמה השלישית – עצמה מדינית. זה ממוביל אותנו לחוזים והסכמים שעשינו ב-2017, וברזיל הולכת להצטרף. העובדה שיש לנו עוצמה צבאית מודיעינית שכל העולם רוצה כדי להלחם בטרור ועצמה כלכלית – טכנולוגית שכל העולם רוצה, זה חסר תקדים. לא היה דבר כזה.

“אנחנו נמצאים במהפכה אדירה שלא הייתה כמוה בתולדות האנושות ובתולדות הכלכלות”.

•

“אז תגידו לי – הכלכלה טובה לעשירים. העשירים נהיים יותר עשירים והעניים נהיים יותר עניים. אין יום שאני לא שומע את זה. אבל יש עם זה רק בעיה אחת – זה לא נכון. ישראל היא כמעט המדינה הבודדה במערב שזה לא נכון והנה למה. זה מדד אי השוויון, מדד ג’יני, רואים עלייה קלה לפני כמה שנים במדד כי לקחנו את קצבאות הילדים, אבל אחרי שהחרדים הסתגלו לזה המדד יורד.

“ישראל היא מדינה היחידה בעולם שאנחנו יורדים ויורדים ויורדים. מי שקיבל את הגידול הכי משמעותי בהכנסה היה החמישון השני מלמטה ואחריו החמישון התחתון. הכי מעט העשירון העליון – העשירים נהיו יותר עשירים, אבל באופן יחסי, פחות מהחמישונים התחתונים”.

“תגידו לי – זה הכל טוב ויפה אבל מה עם כח הקנייה? מה זה עוזר שהורדת את אי השוויון ואין אבטלה.

“אז בואו נראה מה קרה למחיר החשמל. מחיר החשמל עלה, וירד מאז 2013 ב-15%. גם אם הוא יעלה עוד הוא עדיין יהיה יותר נמוך משהיה בשנת 2014”.  נתניהו שיגר עקיצה לעבר שר האוצר דאז, יו”ר יש עתיד יאיר לפיד, ואמר: “מי היה אז שר האוצר? לא חשוב”.

הוא המשיך: “מחיר החשמל בישראל נמוך משמעותית מבמדינות אירופה. ואני אומר לכם, מחיר החשמל לא יעלה ב-8%. אם יהיה לנו גז שלנו, ונפתח את ליווייתן, זה יוריד את מחירי החשמל באופן משמעותי.

“מה קרה למחירי המזון? הנה מחירי המזון, השכר הממוצע, ושכר המינימום. הסיבה שכל מה שקורה בצרפת לא תופס כאן היא כי אנשים יודעים את האמת – ישראל היא סיפור של הצלחה כלכלית אדירה, אבל זה לא בגדר ניסים. זה יישום של כלכלה חופשית עם השקעות ממשלתיות במקומות שאני לא אכנס לפירוט אבל זה נותן לנו עוצמה אדירה”.

“בקרוב אסע לברזיל, ואפגוש שם שורה של מנהיגים מאמריקה הלטינית. הדבר הזה נותן לנו העצמה גדולה מאוד של היכולת המדינית שלנו, שבתורה מעצימה גם את היכולת הכלכלית והצבאית שלנו. אני אומר לכם שהעולם משתנה, כי מדינות כמו רוסיה וסין, עם סין יש הסכם חדשנות רק לנו.

“סגן נשיא סין הגיע לכאן בגלל הדברים שהראיתי כאן. נסעתי להודו, ומודי בא הנה, שכשכנו במי הים התיכון. זה רכב שמתפיל מים, והוא אמר לי – אני צריך אלף כאלה. נשיא יפן בא הנה. אני אמרתי לו – למה אתם לא פותחים את השוק? תן להם סימן. נתן סימן. כמה עלו ההשקעות היפניות בישראל בארבע השנים האחרונות? פי 44. יש כאן משהו ענק! מינוף היכולות שלנו”.

 •

לאחר נאומו של ראש הממשלה, הצטרפה יו”ר גלובס, אלונה בר און, לנתניהו על הבמה, ופתחה: “זאת שיחה בין ראש ממשלה לבעלים של עיתון. זו שיחה שקופה, אחרי שהיו כמה אירועים של שיחות פחות שקופות בין ראש ממשלה ובעלים של גופי תקשורת. זו הזדמנות במובן הזה, ושמחנו שהסכמת לקיים את זה.

“נתמקד בנושאים שבליבת הועידה שלנו – כלכלה – ולמה ישראלים לא מצביעים על כלכלה. נדבר על לכידות, על התקשורת, אז ראש הממשלה, נתחיל בשומרי הסף: יש תחושה של היחלשות נמשכת במערכת המשפטית, בממשלה, אצלנו – ‘התשקורת'”.

“זה לא נכון”, השיב נתניהו. “זה מזכיר לי תפיסה שהתקבעה, שהעשירים נהיים יותר עשירים והעניים יותר עניים. הכל מתחיל לפני 2,500 שנים באתונה. תלמיד רואה את מורהו הנערץ עומד לדין, ועל אף שנתנו לו את כל הכלים לצאת – הוא לא רצה. אפלטון בחר בגישה אחרת – המלך הפילוסוף. מי יהיה המלך? הפילוסוף, אבל הוא לא יחיה לעד, אז איך קובעים את ההמשך? יהיו 300 שומרי סף, והתפיסה האפלטונית לניהול מדינה, היא איומה. היא שימשה תדפיס להרבה משטרים טוטאליטרים.

“היא חיה עד שבאו אנשים כמו ג’ון לוק, ופשוט בעטו אותה מכל המדרגות. הם אמרו שזה לא הפילוסוף, זה הציבור. הם עושים חוזה חברתי עם הממשלה ומייצרים גם איזון. ולטובת האיזון, אמרו ניקח את הפרשנות של החוק המתהווה, ונאזן אותה בעזרת שלושה כותרים שמאזנים אחד את השני – הריבון, המחוקק, בית המשפט, והזרוע המבצעת. יש מתח מובנה בדמוקרטיה. זה לא על מי מנוחות, זה כל הזמן משתנה.

“אני שומע כל הזמן על המתח, ברור שיש מתח! אם אין מתח אין דמוקרטיה. המקום של שלושת הגופים האלה מובטח. מה שמאיים על הדמוקרטיה זה לא שיש ויכוחים, נו באמת! לנסות להפעיל לחצים על שומרי הסף, זו הסכנה לדמוקרטיה”.

בר און שאלה: “אם הבנתי נכון, מה שאתה אומר זה שהמוסדות באיום וגם המוסד שלך – ראש הממשלה, אתה זה שחשוף?”

נתניהו ענה: “יש רעשי רקע ועבור שומרי הסף זו בעיה. הם צריכים לקבל החלטות בלי רעשי רקע. הם אומרים שאני נתתי הטבות לאלוביץ’ וקיבלתי תמורת זה סיקור אוהד. קודם כל, לא זה נכון ולא זה. יש ביטאון ליכודי ידוע – העין השביעית, שעשה בדיקה ועבר על כתבות בוואלה לאורך השנים ומצא שלא. בדקו את זה גם אחרים, העיתון שלך בדק את זה”, ובר און ענתה כי היא תהתה מתי הנושא יעלה.

“עלה”, אמר נתניהו. “אין שום שיפור בכיסוי האוהד שאני מקבל. פעם זה נהיה מאוד רע – וזה ערב הבחירות, אבל באופן כללי אין שום שינוי. אני לא מקבל סיקור אוהד.

“בוואלה אין סיקור אוהד ואין הטבות מיוחדות. מה חוקרים? חוקרים כאן את ההחלטה לאשר את מיזוג בזק-יס. המיזוג הוא תוצאה של החלטה שהתקבלה ב-2012 על ידי ועדת חייק. זה אושר על ידי הממשלה ושר התקשורת כחלון באותה השנה, וזה נידון על ידי שומרי הסף – הרגולטורים. הממונה על ההגבלים העסקיים אמר שלא הייתה שום התערבות. וזה בזמן ששר התקשורת היה ארדן. אחר כך באה מועצת הכבלים והלווין, והיא קיבלה החלטה לאשר את זה.

“רק כדי להשלים את הנקודה הזו, שרים שעומדים בראש משרדים מקצועיים מקבלים אלפי מסמכים לחתימה. אם הדרגים המקצועיים מאשרים, זה כמעט אוטומטי. זה מגיע בניירות כאלה עם תגים צהובים. אני מקבל אלפים כאלה. אתם יכולים להגיד -מה, שרים ככה חותמים? כמעט לא קורה ההפך, ואני לא יכול לזכור מקרה אחד בין אלפים שלא חתמתי על ההמלצות של הדרג המקצועי. לכן אין כאן כלום, אבל בצד השני יש משהו.

“אני לא עסקתי בדברים האלה כי זה לא עניין אותי. עניין, אבל לא היה לי זמן. ובזמן שאני שר התקשורת המשרד שלי התחיל ברפורמה שנקראת השוק הסיטונאי. פירושו, שאתה שובר את המונופול של בזק בכבלים. המונופול הזה נעשה, ואני לא עסקתי בזה בכלל, אבל המשרד שלי יישם את זה. אלוביץ’ זעם – זה עלה להם מיליארדים. יישום רפורמת השוק הסיטונאי זה דבר שנעשה בזמן שלי וכמעט הוביל אותם לפשיטת רגל. לא קיבלתי כלום אלא סיקור עוין מתמשך, ולא נתתי להם כלום מלבד אישרור החלטה של שומרי הסף ובצידה פטיש של 10 קילו שכמעט ריסק את החברה”.

בר און הקשתה: “התקשורת חייבת לדייק, אבל אתה.. זה מחבר אותנו גם לשאלה של שומרי הסף ומה שאנחנו עושים. אתה קורא לנו תשקורת, אתה מדבר עם פייסבוק ולא איתנו, חוץ מאת השיחה הזאת שאני מעריכה. אז איך אתה מצפה לסיקור אוהד? אני ואתה הכרנו לפני שבועיים לראשונה וכבר הבאנו את זה פה לבמה. לאיזו מערכת יחסים אתה מצפה? מתי זה לא ‘תשקורת’?”

“אני ספגתי וסופג ביקורת, גם משפחתית, מאוד רצינית”, ענה נתניהו. “לתפיסתי יש הטיה מאוד חזקה של התקשורת לכיוון אחד של הספקטרום הפוליטי. הדרך להתמודד עם זה היא לא להשתלט על התקשורת אלא להכניס תחרות, או להכניס מדיניות של איזון. אם אתה מביא עמדה אחת, להביא גם עמדה נוספת, הוגנות בסיסית ולהביא את שני צידי העניין”.

“מצנזרים תגובות?”, שאלה בר און.

“אם טורחים בכלל לפרסם אותן”, השיב נתניהו. “אני אומר שהתקשורת מוטה לצד אחד והרוב הגדול של הציבור חושב ככה. לי אין אובססיה לתקשורת, לתקשורת יש אובססיה איתי. העיתון שלך הורס לי את הקו, כי אני יכול לקבל ביקורת מאוד חריפה אבל יש גם את הצד השני. זה מה שאני מצפה לראות.

“את ההחלטות שאני מקבל למען המדינה והכלכלה והביטחון, אני מקבל אותן לפעמים כשזה קשה מאוד. כמו הרפורמות שעשינו של שליללת הקצבאות, שעלו לי בהון פוליטי רב מאוד. את ההחלטות שאני מקבל ביחס למלחמה בשלום, אני מקבל כשאני חושב על החברים שלי ועל אחי שנפל, אני חושב על החיילים שלנו ועל החיילות שלנו. ואני אומר – צריך להפעיל את הכוח באופן שהוא ישיג את המטרה.

“את ההחלטות אני מקבל גם כשיש לחצים כאלה ואחרים, ולאורך הזמן אני חושב שאנשים יודעים את זה. להגיד שאני עושה משהו בבזק, בתקשורת, צוללות – זה מעליב, וזה גם לא נכון. החובה שלי היא למדינת ישראל, וזה מחייב לעשות דברים לא פופולריים”.

בר און: “יש מחיר, יש פילוג בעם, ואנחנו מרגישים בזה. היינו רוצים לדעת שגם אתה רואה בזה איום קיומי, כי לא רק איראן זה איום קיומי, גם לכידות זה איום קיומי. אם אתה רואה אותו ורוצה להתייחס אליו, ואפילו אמרת על המילה ‘בגידה’, שהיית ממליץ להוציא אותה מהשיח. זה צעד בכיוון מצוין. כעיתון אנחנו גם רוצים לקחת אחריות. לא כל שמפניה היא צוללות, אבל אנחנו ורוצים לדעת שאתה מתייחס לזה – שיש פה אנשים שרוצים לחיות אחד עם השני בטוב”.

נתניהו: “אני מסכים, אבל אני חושב שיש נטייה להפריד. הלכידות היא עוצמתית, ואני לא השתמשתי במילה ‘בוגד’. אבל כשמדביקים לך מילה כזאת, זה הופך לדבר שגם אויביי קוראים לי בוגד.

“אני לא חף מטעויות, אף אחד לא חף מטעויות. לדוגמה, זוכרים את ‘נוהרים לקלפיות’? אז קודם כל למען הדיוק זה לא נאמר, נאמר ‘באים בהמוניהם’. אבל מה שהיה צריך להיאמר זה שמצביעי מפלגות השמאל והמפלגות הערביות באים בהמוניהם. זה היה כמה שעות לפני סגירת הקלפיות, וזה לא מה שאני מאמין בו. אני לא חושב שיש ערבים שמצביעים לי, וגם היום אין לי דיבידנד פוליטי.

“כשאני משקיע 15 מיליארד שקל בציבור הערבי, אין לי דיבידנד פוליטי, ורואי את השינוי כבר בכפרים, זה משפיע על הנגישות של נשים ערביות, ואני עושה את זה מתוך אמונה, כי זו פיסת הדמוקרטיה שלי. פגשתי את ראשי הציבור הערבי ואמרתי שאני מתנצל בפניהם. אף אחד לא חף מטעויות, ואנחנו צריכים לזכור שכשמאיימים עלינו אויבינו, הם לא מבדילים, ויש לנו עתיד משותף.

“כשהיה פה ראש ממשלת סין, הוא אמר לי שהגאוגרפיה קובעת המון, ואמרתי לו היא לא קובעת. ישראל יכולה להתגבר על מגבלות גאוגרפיות בזכות הכוח והיציבות של העם והמנהיגים. אנחנו מחוללים היום דבר כביר. מה שאתם רואים כאן, המהפכה הכבירה, ואם לא שומעים על זה הרבה, שישראל הקטנטנה הופכת לכוח עולמי עולה, פורצת למרחב, מייצרת קשרים עם כולם ויכולה להביא את כל האזרחים שלנו – יהודים ולא יהודים – לתוך הדבר הזה. זה החזון שלי, ואני מאמין שבסוף אנחנו נתלכד סביב החזון הזה.

“אני לא חף מביקורת, אבל אני בדרך-כלל נוהג בכבוד בהתייחסות אליה, ובוויכוח נוקב, משום שאני חושב שהציבור בסוף שופט לפי התוצאות”.