למה ישראל מקשה על בחורי ישיבה מחו”ל להגיע למיר?

האם מדינת ישראל מתנכלת לבחורי ישיבה מחו”ל המבקשים ללמוד בישראל?

צעיר חרדי, תושב העיר בולטימור שבמדינת מרילנד, לא הורשה לעלות לטיסה של חברת ‘אמריקן איירליינס’, לאחר שצוות המטוס הבהיר לו כי מאחר והוא מבקש לעלות לישראל לצורך לימודים למשך למעלה משלושה חודשים – הוא אינו רשאי לעשות זאת ללא הסדרת ‘ויזה’.

אלא שמבדיקת אתר ‘חרדים 10′ עולה, כי הסדרת ויזה מן הסוג הזה כרוכה בבעיות פרוצדורליות מכבידות, שמקשות על תלמידי ישיבה שאינם ישראלים – להגיע ללמוד בישראל.

“עד לפני שנתיים לא ניתן היה להסדיר ויזה מן הסוג הזה בארצות הברית, אלא רק בישראל”, מסביר ל’חרדים 10’ יעקב לופיאנסקי, מנהל אגף רישום תלמידי חו”ל של ישיבת מיר בניו-יורק. “הסטודנטים או תלמידי הישיבות היו עולים לישראל, ומוסד הלימודים היה מסדיר להם את הויזה שתאפשר להם להישאר בארץ, אל מעבר לשלושה חודשי תיירות”.

לפני כשנתיים כאמור, השתנה החוק, ומשרד החוץ דרש להסדיר את הויזה מחו”ל.

איך עושים זאת כאשר עדיין לא רשומים? מוסד הלימודים קולט את התלמיד, מעביר לו טופס רישום אותו עליו להעביר למשרד הפנים – שמצידו שולח אותו למשרד החוץ, שמאשר את הביקור למשך שנה.

בפועל, מסביר לופיאנסקי, הפרוצדורה המורכבת וחסרת ההיגיון הזו הקשתה מאוד על התלמידים: “כל פרט לא מדויק או חוסר מידע קל בשרשרת המסובכת הזו, עיכבה את התלמיד לאחר שמשרד החוץ הודיע לו כי הוא אינו מאושר”.

לאחר שתדלנות של הנוגעים בתחום, הוסכם שבחברת אל-על לא יקשו על תלמידים שמבקשים להגיע למשך שנת לימודים, והסדרת הויזה תיעשה בארץ באופן מסודר. אלא שהסדר זה, מסביר לופיאנסקי, מקובל אולי בחברת אל-על, אך לא בחברות האחרות.

כך אירע, שחברה כמו ‘אמריקן איירליינס’ סירבה לאפשר לבחור החרדי מבולטימור לעלות אל המטוס, בטענה שאין בידו ויזת שהות למשך שנת לימודים.

התלמיד הפסיד את כרטיס הטיסה, ונאלץ לפנות שוב ושוב לקונסוליה הישראלית בליווי שתדלנים המנסים לסייע לו.

“החוק הזה חסר היגיון. ממש מדינת חלם”, אומר מנהל אגף הרישום של ישיבת ‘מיר’. “במקום להתאים את החוק למציאות, ולאפשר לבחורים להגיע לארץ ולהסדיר את שהותם, הם מובילים את הצעירים הללו לפרוצדורה כמעט בלתי אפשרית”.

ומה קורה לתלמידים המגיעים מחו”ל לצורך לימוד באוניברסיטה? שם, מסבירים העסקנים הבעיה משום מה פחות קיימת. ארגונים כמו ‘מסע’ ומוסדות ההשכלה הגבוהה מסדירים עבורם את השהות, והם לא נתקלים במחסומים בירוקרטיים מן הסוג הזה.

“בחור ישיבה שמגיע לישראל, כנראה לא זוכה לפרחים ושטיח אדום הממתינים לו בשדה התעופה, מה שאי אפשר לומר על סטודנטים המגיעים מחו”ל ומתקבלים בישראל בזרועות פתוחות”, אומר לופיאנסקי.